יבוא אישי באינטרנט
הילית כץ
הסוגיה של יבוא אישי באינטרנט (יבוא אישי מקוון) מצויה בדיון ציבורי ער נוכח המשבר הנמשך בענף הקמעונאות בישראל. נטען - בעיקר על ידי קמעונאים ואיגוד לשכות המסחר - שהטבות המס הניתנות ליבוא אישי מקוון מובילות לסגירת עסקים ולפיטורי עובדים, כרוכות באפליה ויש להסירן. הטבות המס בהן מדובר הן בעיקר פטור ממכס ברכישה מקוונת בסכום של עד $500, ופטור ממע"מ ברכישה מקוונת עד $75 לחבילה. הטבות אלה מעוגנות בעיקר בהמלצות "וועדת טרכטנברג" משנת 2011 ,ומשקפות השקפה לפיה ראוי להשתמש במס ככלי רגולטורי לעידוד תחרות ולהפחתת מחירים בענפים ריכוזיים, או בענפים בהם נצפים מחירים על-תחרותיים לאורך זמן. ההנחה היא, שיבוא אישי מקוון מהווה גורם תחרותי לערוץ היבוא המסחרי. תמיכה ביבוא המקוון ניתנת מתוך שאיפה לעודדו, ובדרך זו להפחית שליטה ריכוזית בשוק הקמעונאי על ידי משווקים בודדים, היכולים לכאורה לגבות מחירים גבוהים מאלה שהיו מתקבלים בתנאי תחרות. ואולם, הטבות המס המקובלות בישראל גבוהות יחסית להטבות הנוהגות במדינות אחרות. ניתן לטעון, כי הרכישה המקוונת מושפעת מהתפתחות הטכנולוגיה וערוצי המסחר הגלובליים, ואין צורך לעודדה באמצעות הקלת מס כזו או אחרת, העלולה לכאורה לפגוע בציבור הקמעונאים. מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה ערך מחקר בסוגיה זו במטרה לבחון האם הטבות המס הנוהגות ביבוא אישי מקוון עונות על המטרה לשמה נוצרו, והאם יש בהן צורך. במחקר המונח לפניכם נבקש לבדוק האם הטבות המס תורמות ליצירת תחרות בענפים הרלבנטיים, להורדת מחירים, והאם הן משפיעות על יוקר המחיה. כן נבחן מהי השפעתן על ענפי המשק הקמעונאי והאם יש בהן כדי "להזיק" לו. המחקר התמקד במס ערך מוסף, וזאת משום היותו של הפטור ממע"מ חריג לתחולתו הרחבה של מס זה על כלל העסקאות הנעשות במשק. הסוגיה תיבחן משלוש נקודות ראות: משקי הבית, תקציב המדינה והענף הקמעונאי. לצורך בדיקת ההשפעה על משקי הבית, נבחנו גודל שוק היבוא האישי המקוון על פני שנים, ההשפעה על המחירים, על יוקר המחיה, גודל אוכלוסיית משקי הבית העושה שימוש ביבוא האישי המקוון וחלקו היחסי של החיסכון מהטבת המס מסך צריכת משקי הבית הרוכשים. בבחינת ההשפעה על המדינה, נבדק אובדן ההכנסות כתוצאה מהפטור וכן מצב התעסוקה במשק. בבדיקת ענפי המסחר הקמעונאי, מופו הענפים על פי מוצרי הצריכה העיקריים ביבוא אישי מקוון. מיפוי זה אפשר להתמקד בשני ענפי מסחר עיקריים כמקרי בוחן: ענף הטקסטיל וענף הפארם. הממצאים מעלים כי הטבת המס מהווה תמריץ לרכישה מקוונת. הטבת המס משפיעה על ערך הקנייה, וניכר כי ערכן של מרבית החבילות הוא מתחת לתקרת הפטור ממע"מ. ניתן להסיק כי הצרכנים מודעים לגובה הפטור ממע"מ ועורכים את הרכישות בהתאם אליו. אולם לא ניתן להוכיח כי אלמלא הפטור לא היו נערכות רכישות מקוונות, וזאת משום המחיר הנמוך יחסית של המוצרים שבענפי המחקר, שעה שהם נרכשים באופן מקוון במישרין מהספק בחו"ל ולא מהקמעונאי בישראל. הענפים העיקריים בהם מתבצע יבוא אישי מקוון בישראל הם טקסטיל, הנעלה, פארם ומוצרים לבית, ואלה מהווים 71% מערך היבוא האישי המקוון הכולל. מקרי הבוחן הם ענף הטקסטיל וענף הפארם. בשני ענפים אלה נצפתה ירידת מחירים בד בבד עם העלייה ברמת היבוא האישי המקוון. ענף הטקסטיל הושפע מהיבוא האישי המקוון גם מבחינת רווחיות. עם זאת, היבוא האישי המקוון אינו מהווה גורם משפיע בלעדי; משתנים כמו עלות הוצאות גבוהה, רכישות רבות בנסיעות לחו"ל ועונות חורף חמות מהרגיל מהווים אף הם משתנים משפיעים בענף זה. אשר לענף הפארם, הממצאים מלמדים כי ענף זה נשאר ריכוזי. המחירים בו) אף שירדו בעת האחרונה (נותרו גבוהים באופן יחסי למקובל בעולם, ורווחיות החברות לא נפגעה. מקרי הבוחן מלמדים כי ליבוא האישי המקוון ולהטבת המס הניתנת לו ישנה השפעה על המחירים לצרכן, וכי המוצרים הסחירים בענפים אלה הראו בשנים האחרונות ירידות מחירים יחסית לכלל המוצרים הסחירים. בבחינת ההשפעה על חסכון משקי הבית נמצא כי אחוז החיסכון המתקבל מהטבות המס הוא נמוך ביחס להוצאות הכוללות של משק הבית. בבדיקת ההשפעה על תקציב המדינה, נמצא כי אחוז אובדן ההכנסות כתוצאה מהטבת המס הוא זניח. גם בבחינת יוקר המחיה והתעסוקה במשק לא ניכרה השפעה; לא ניתן להצביע על קשר בין העלייה ביבוא האישי המקוון לבין רמת יוקר המחיה ומצב התעסוקה. יצוין כי מאחר ורכישות מקוונות מתמקדות במוצרים בעלי משקל נמוך יחסית בסך ההוצאה של משק הבית, השפעתם על האינפלציה נמוכה. הפגיעה בתעשייה בישראל אף היא נמוכה, לאור העובדה כי היקף היבוא האישי המקוון, בהשוואה לכלל השוק, נמוך ביותר. המחקר שלפניכם נערך באמצעות איסוף נרחב של נתונים ממקורות רבים, ובתוכם מאגרי מידע של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות המסים, בנק ישראל,OECDStats , משרדי הממשלה, דו"חות בנק ישראל, נתוני דואר ישראל, דו"חות OECD, דו"חות כספיים של חברות ציבוריות בענף הטקסטיל, וכן ניתוחים וסקירות של חברות אנליסטיות שונות. בנוסף, במאי 2018 וכחלק מאיסוף נתונים ושמיעת עמדות, קיימנו סיעור מוחות רב-משתתפים בסוגיה הנבחנת בהשתתפות נציגים של משרד הכלכלה ומשרד האוצר, איגוד לשכות המסחר, קמעונאים ויבואנים, חברות שילוח וצרכנים, עורכי-דין ואנשי מחקר.