שער
דבר המערכת (השופטת בדימוס ד"ר איריס סורוקר,ד"ר יפעת נחמיאס ועו"ד ליטל פילר)
דברי ברכה (פרופ' יורם רבין)
משולחנו של מאיר חת - "בורסה לכל עת" | "לידתם של השמיים פתוחים"
רגולציה עודפת בישראל? ניתוח והנגשת תפוקת החקיקה הראשית והמשנית בישראל- בישראל 2017–1948
דוד לוי פאור וניר קוסטי
ממשלת ישראל מקדמת בשנים האחרונות תוכנית להפחתת הנטל הרגולטורי וטיוב הרגולציה במסגרת תוכניות העבודה של משרדי הממשלה. זאת אף שהדיון ברגולציה בישראל אינו נובע מהערכה שיטתית ומבוססת מחקר, המאפשרת להבין באילו תחומי מדיניות יש יותר או פחות רגולציה, מה התועלת ברגולציה ומתי היא עולה על העלות שלה, מי מרוויח ומי מפסיד ממנה ומהן מגמות קצב הגידול של הרגולציה.
ילדות ברשתות חברתיות- מרחב נעדר חוק
ד"ר ליאת פרנקו, פרופ' שולמית אלמוג וד"ר חאלד גנאים
תופעת האלימות המקוונת נוכחת בחייהם של ילדים וילדות ובני ובנות נוער (להלן: "ילדים/ות") בהיקפים גדולים, עד שהיה מי שכינה אותה "מגפה". השלכותיה של אלימות זו, בייחוד על האוכלוסייה הזו, קשות במיוחד ולעיתים אף בלתי-הפיכות. ואולם, אף שהאלימות מתרחשת על גבי רשתות חברתיות, בריש גלי, כביכול ב"מרחב ציבורי" לעיניהם של עשרות, מאות ולעיתים אלפי ילדים/ות, ואף שיש חוקים רלוונטיים לנושא, נתוני האכיפה מזעריים וזניחים.
מונופוליזציה בצבעי הסוואה
פרופ' דפנה רבן והשופטת בדימוס ד"ר איריס סורוקר
העולם הדיגיטלי מזמן אפשרויות מתוחכמות ומוסוות מן העין ליצירת מונופולים גדולים ועוצמתיים, עשרות מונים מהמונופולים שהכרנו בעידן התעשייתי. מה שמכונה "מהפכת המידע" מתואר בהתרגשות המלווה צמיחה כלכלית ומרחב חדש של עשייה.
השפעות צעדי רגולציה מגינה על התנהגות משקי הבית בלקיחת משכנתאות
ד"ר מורן אופיר וד"ר יבגני מוגרמן
בעשור האחרון החיל בנק ישראל שורה של צעדים רגולטוריים הגנתיים בתחום המשכנתאות, וזאת במטרה להגן על יציבות המערכת הבנקאית מסיכונים הנובעים מיכולותיהם הפיננסיות של נוטלי המשכנתאות ומתנודות בשוק הנדל"ן המקומי.
רפורמת שמיים פתוחים
רו"ח ד"ר הילית כץ
ענף התעופה מהווה מרכיב חשוב וקריטי בכלכלה הישראלית, כמו גם העולמית. הוא משמש חוליה מרכזית בניהול יעיל ומודרני של המשק בהיבטי סחר חוץ, תיירות נכנסת ויוצאת, צרכים אסטרטגים של המדינה, ומתן שירותים לענפי משק שונים.
חסמי יבוא בענף המזון בישראל
רו"ח איתי אטר
בספטמבר 2016 נכנס לתוקפו חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015, המוכר בכינוי "רפורמת הקורנפלקס". ברפורמה הוחלו הקלות שונות על תהליך היבוא, כחלק מתהליך ממשלתי רחב של טיוב רגולציה והסרת חסמים בתחום היבוא, לאור המלצות ועדות טרכטנברג (2011) ולנג (2014).