דלג לתפריט ראשי דלג לתוכן העמוד דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

רגולציה "עודפת" בישראל? ניתוח והנגשת תפוקת החקיקה הראשית והמשנית בישראל, 1948–2017

ניר קוסטי ודוד לוי-פאור

ממשלת ישראל מקדמת בשנים האחרונות תוכנית להפחתת הנטל הרגולטורי וטיוב הרגולציה במסגרת תוכניות העבודה של משרדי הממשלה. זאת אף שהדיון ברגולציה בישראל אינו נובע מהערכה שיטתית ומבוססת מחקר, המאפשרת להבין באילו תחומי מדיניות יש יותר או פחות רגולציה, מה התועלת ברגולציה ומתי היא עולה על העלות שלה, מי מרוויח ומי מפסיד ממנה ומהן מגמות קצב הגידול של הרגולציה. אחת הסיבות לכך היא העדרה של מערכת אחידה הכוללת את כלל החוקים, התקנות והנהלים בכל תחומי המדיניות. בהעדרה של מערכת כזו, מחקר זה מבקש להציג, לראשונה, נתונים על הרגולציה בישראל, כפי שהם מופיעים בשני מופעים מרכזיים שלה – החקיקה הראשית (חוקים ותיקוני חקיקה המפורסמים בידי הכנסת בספר החוקים) והחקיקה המשנית (תקנות, צווים, הודעות וסוגים נוספים של חקיקה המפורסמים בקובץ התקנות), על פני שבעה עשורים. המחקר מבקש לענות על שלוש שאלות עיקריות: ראשית, מהו קצב הגידול של החקיקה הראשית והמשנית בישראל בשנים 1948–2017, וכיצד הוא משתנה לאורך זמן? שנית, מהו סדר היום של החקיקה הראשית והמשנית בישראל? שלישית, מהם ההסברים לכך שתחומים שונים נבדלים במידות השימוש בחקיקה ראשית ומשנית? ממצאי המחקר מלמדים כי בעשורים האחרונים גדלה החקיקה הראשית, הן בכמות החוקים המועברים בכנסת מדי שנה והן במספרי העמודים. לעומת זאת, החקיקה המשנית קטנה בהרבה בין 1985 ל-2004, אך בעשור וחצי האחרון היא שבה לגדול. ניתן ללמוד מכך, כי כמות החקיקה הראשית ביחס לכמות החקיקה המשנית קטן לאורך השנים, וכי השימוש בחקיקה הראשית, ביחס לחקיקה המשנית, בולט יותר מבעבר. נוסף על כך, המחקר מצביע על כך שתחומי מדיניות נבדלים בכמות החקיקה הראשית והמשנית שלהם לאורך השנים ומתייחס בפירוט לתחומי החינוך ואיכות הסביבה. לבסוף, המחקר מציג את הנתונים על החקיקה הראשית והמשנית בישראל ובתשע מדינות נוספות ומגלה כי ישראל משקפת נתונים ממוצעים ואינה חריגה בהיקפי החקיקה שלה.

למעבר לקובץ PDF עם המאמר המלא, לחצו >

 

Nir Kosti & David Levi-Faur, “Excessive” Regulation in Israel? An Analysis of Primary and Secondary Legislation Outputs in Israel Between 1948–2017

In recent years, the Israeli government has been promoting a program to reduce regulatory burdens and develop better regulation within government ministries’ work programs. However, the adoption of these policies has not followed a systematic and research-based assessment which would allow one to understand in which policy areas there is greater or less regulation, the costs and benefits of regulation, who might benefits and who might be disadvantaged by the regulation, or the growth rate of the regulation. This study seeks, for the first time, to present an original dataset on regulatory output in Israel over seven decades, with the material drawn from two main sources - primary legislation (laws and amendments published by the Knesset in the Israeli statute books) and secondary legislation (regulations, orders, notices and other types of secondary legislation published in the Israeli collection of regulations). The study seeks to answer three main questions: First, what was the rate of growth of primary and secondary legislation in Israel between the years 1948 and 2017? Second, what policy issues underpinned the primary and secondary legislation in Israel over these years? Third, how may the differences between the use of primary and secondary legislation in various areas be explained? The findings show that in recent decades the volume of laws has increased, both in terms of the number of laws enacted by the Knesset and in terms of the number of pages per law. In contrast, the promulgation of secondary legislation declined between the years 1985 and 2004, although it has since grown. We argue that the ratio between primary legislation and secondary legislation has decreased over the years, and that there is currently a more pronounced use of primary legislation compared to secondary legislation. In addition, the study shows that utilization of primary or secondary legislation differs between policy areas and focuses on the fields of education and environment. Finally, the study presents data on primary and secondary legislation in Israel and in nine other countries, revealing that Israel reflects average figures and is not exceptional in the scope of its legislation and regulation.

למעבר לקובץ PDF עם המאמר המלא, לחצו >