רפורמת שמיים פתוחים
ענף התעופה מהווה מרכיב חשוב וקריטי בכלכלה הישראלית, כמו גם העולמית. הוא משמש חוליה מרכזית בניהול יעיל ומודרני של המשק בהיבטי סחר חוץ, תיירות נכנסת ויוצאת, צרכים אסטרטגים של המדינה, ומתן שירותים לענפי משק שונים. על רקע המאפיינים הגיאופוליטיים של ישראל, חשיבותה של התעופה אף גדולה מחלקה בתוצר הלאומי הגולמי.
ממשלת ישראל אימצה בעשורים האחרונים צעדים לחשיפת ענף התעופה לכוחות השוק, תוך הפחתת הרגולציה בענף. בחודש אפריל 2013 נכנס לתוקף "אישור הסכם התעופה האירופי – ים תיכוני בין מדינת ישראל לאיחוד האירופי והמדינות החברות בו", ובשמו המוכר: "הסכם שמיים פתוחים". ההסכם החליף שורה של הסכמי תעופה בילטראליים בין ישראל למדינות האיחוד האירופי. מטרות ההסכם היו הפחתת מגבלות רגולטוריות, עידוד התחרות בין חברות התעופה, הורדת מחירי הטיסות ופיתוח התיירות הנכנסת למדינה ובכך לשפר את רווחתם הכלכלית של תושבי ישראל. ההסכם נועד לפתוח את ענף התעופה המקומי לתחרות בין חברות התעופה הישראליות לחברות תעופה אירופאיות, באמצעות הסרת מגבלות רגולטורית בהסכמים עם המדינות באיחוד האירופי (מספר החברות שיכולות לנחות בנמלי התעופה בישראל, כמות הנתיבים המוקצית להן, קיבולת המטוסים וכו').
מאמר זה בוחן אם הרפורמה השיגה את יעדיה המוצהרים. המאמר בוחן את השפעת הרפורמה על ענף התעופה בישראל במדדים של תחרות, היצע הטיסות, שינויים בתנועת הנוסעים בנמל התעופה, מחירי הטיסות לצרכן והשפעת הרפורמה על הכלכלה המקומית, תוך בחינת הכנסות מתיירות נכנסת לעומת הוצאות ישראלים בחו"ל, השפעה על הכנסות המדינה ממיסוי והשפעה על הרווחיות של חברות התעופה המקומיות. לעניין אחרון זה, חברת התעופה אל-על תשמש כמקרה מבחן.
ממצאי המחקר מלמדים, כי הרפורמה אפשרה למשק הישראלי להיפתח לשוק הגלובלי, להיות חלק ממנו וכן להיות מושפע ממגמות עולמיות בענף זה. מאז החלת הרפורמה, חל גידול בהיצע הטיסות ובהיצע הקווים, במספר החברות המפעילות טיסות סדירות בשדות התעופה בישראל וברמת התחרותיות בין חברות התעופה. בבחינת ההשפעה על החברות המקומיות ובעיקרן אל-על, ניכרת השפעה בעלת אופי מכביד; ניכר כי אל-על מתקשה להתחרות באופן יעיל ומלא עם חברות תעופה זרות על רקע מגבלות שונות שהוטלו עליה, ואשר תסקרנה להלן. השאלה אם חברת אל-על מהווה חברה חיונית למדינת ישראל, אשר בעת משברים משמשת להטסת ישראלים וציוד לארץ, מחדדת את חשיבות הדיון בתוצאות הרפורמה. שאלה זו התחדדה ביתר שאת לאחרונה – על רקע פרוץ מגפת הקורונה והמשבר התעופתי העולמי שנגרם בעטיה.
עם סיום כתיבת המחקר פרץ משבר הקורונה אשר חידד את השאלות בגין הצורך לתמוך בחברת אל-על בשל היותה נכס לאומי. נכון ליום פרסום המחקר החליטה מדינת ישראל לתמוך בחברת אל-על ולהלאים אותה. פעולה זו חידדה את מסקנות המחקר אשר מחד ציינו את הצלחתה של הרפורמה בפתיחת השוק לתחרות והורדת המחיר לצרכן ומאידך את כישלונה, בהסתכלות על ההשפעות ארוכות הטווח הן על המשק המקומי בכללו והן על החברות המסחריות המקומיות.
למעבר לקובץ PDF עם המאמר המלא, לחצו >
Hilit Katz, Israel Regulatory Reform in Air Transportation – The “Open Sky” Regulatory Reform
The aviation industry serves as a central component in the efficient and modern management of the economy in terms of foreign trade, incoming and outgoing tourism, the strategic needs of the state, and the provision of services to various sectors. Due to Israel’s geopolitical characteristics, its aviation industry's importance exceeds its contribution to the gross national product.
The Israeli government has adopted measures to liberalize its aviation industry by reducing regulation. On April 21, 2013, the “Approval of the Euro-Mediterranean Aviation Agreement between the State of Israel and the EU and its Member States”, also known as “The Open Sky Agreement”, came into force under Government Resolution no. 59. The agreement’s purpose is to benefit Israeli citizens by abolishing regulatory restrictions, encouraging competition between airlines, reducing ticket prices, and developing tourism.
This agreement was intended to replace a series of bilateral aviation agreements between Israel and the EU countries to reduce regulation (the number of companies that may land at Israel's airports, the number of flight paths allocated, aircraft capacity, etc.).
This research examines the initial objectives of the reform and its ramifications for the Israeli aviation market in terms of competition, air flight supply, airport passenger traffic, and ticket prices. In addition, the article thoroughly examines the impact this reform has had in various fields such as Israeli passenger traffic at airports versus international travelers, incoming tourism revenue versus Israeli spending abroad, the effect of taxation on state revenue and finally the reform’s impact on domestic airlines, with an emphasis on the analysis of El Al, Israel’s national airline company.
The research demonstrates that the reform has allowed the Israel market to open up to the global market and align with global trends in this industry. The liberalization policy has led to an increase in air travel, flight supply, and a more significant number of airlines operating regular flights and has promoted competition between the airlines.
The significant impact of the reform is evident from an examination of its effect on local companies, and in particular, on El-Al.
El-Al is obliged to operate under highly demanding conditions and restrictions, and finds it difficult to compete fairly with foreign companies.
In times of crises, El-Al is used to fly stranded Israelis and critical equipment to Israel. Therefore the question of whether this airline company is vital to the State of Israel sharpens the importance of discussing the results of the reform. This issue has recently gained added significance in light of the Corona pandemic outbreak and the ensuing global aviation crisis.
*Note
Contemporaneously with the publication of the study, the State of Israel has decided to support and nationalize El Al. This gives greater credence to the conclusions of the study, which, on the one hand, notes the success of the reform in opening the aviation market to competition and lowering prices, and, on the other hand, highlights its failures, looking at the long-term effects on both the local market in general and local commercial companies in particular.