"גלגול נשמות?" מאפיינים ישנים של הפליה מגדרית במבנה עבודה חדש
שוק העבודה המודרני מאופיין במעבר ממודלים של העסקה מסורתית לצורות העסקה חדשות. אחד הביטויים המעניינים של שינויים אלה הוא עלייה בדפוס העסקה של משתתפים חופשיים (פרילנס) ושל יזמויות. צורות העסקה אלה כוללות בתוכן גמישות מרבית, אך בד בבד מגלמות בתוכן שאלות משמעותיות על אודות מעמד תעסוקתי והכלה של מדיניות וחוקי עבודה. שינוי מהותי נוסף שעליו מדברת הספרות הוא הגמשת סביבת העבודה. כניסתן של טכנולוגיות תקשורתיות מאפשרת עבודה מרחוק, ועל ידי כך למעשה נוצרת האפשרות לעבוד בארגון אך לא להיות פיזית בתוכו. הגמשת הגבולות יכולה מחד גיסא לסייע בשילוב של בית ועבודה, אך מאידך גיסא מזמנת גם חוסר יציבות תעסוקתית, העדר קהילה מקצועית זמינה ודרישה לזמינות גבוהה מצד המעסיק. השינויים הללו מהווים קרקע פורייה לתעסוקה עבור נשים צעירות, אימהות לילדים צעירים, הכלואות בתוך פרדוקס שבו מצד אחד הן מעוניינות להיות חלק משוק העבודה, ומאידך גיסא נענות לציפייה החברתית מהן להיות האחראיות העיקריות לגידול הילדים.
פנייתן של נשים לתחומי יזמות אינה חדשה לספרות. נשים נוטות לפנות לאפיקים של יזמות ממניעים שונים. הספרות המחקרית מצביעה על דמיון במניעים ליזמות בין גברים לנשים, אך מדגישה כי נשים, בשונה מגברים, מדגישות יותר מניעים אינטרינזיים, כמו למשל שילוב בית–עבודה או עצמאות. הבדלים משמעותיים נוספים בין המינים מתייחסים למחסור בדמויות חיקוי, ניסיון מועט בחיפוש וניצול הזדמנויות, מחסור ברשתות חברתיות, רשת ביטחון כלכלי קטנה וחשש רב יותר מלקיחת סיכונים.
בישראל, יזמות נתפסת כיכולת גברית ומגלמת בתוכה תכונות שנחשבות לגבריות ויוקרתיות, כמו תחרותיות, יוקרה חברתית וכלכלית ועוד. בישראל, אומת הסטארט-אפ, היזמות נתפסת גם כמושג כמעט נרדף ליזמות היי-טקית נוצצת ויוקרתית, וכמובן במהותה – גברית. מחקר זה מבקש לחשוף טפח נוסף של תופעת היזמות – יזמות נשית בישראל. המחקר מבקש ללמוד על אודות אותן נשים אשר בחרו ביזמות זעירה כגון צהרון, חנות בגדים פרטית, סטייליסטיות, יועצות לתינוקות ולילדים ועוד. המחקר הנוכחי מבקש לשפוך אור על דמותן של נשים אלה, לשרטט את מאפייניהן הסוציו-דמוגרפיים, לתהות על הסיבות שהביאו אותן לבחירה ביזמות ולהביא את קולן הייחודי – כיצד היזמות מהווה מסגרת שבתוכה הן מנהלות את הגבולות שבין העבודה לבית וכיצד שיח זה מעוגן בתוך ההקשר החברתי-תרבותי הישראלי.
ממצאי המחקר מלמדים על שעתוק של מבנה שוק העבודה המסורתי לתוך עולם העבודה החדש. לאמור, נשים הפכו ליזמיות, אך למעשה חזרו לעסוק במלאכות נשיות קלאסיות, תוך שימוש בצורת תעסוקה זו כפרקטיקה של האימהות (העבודה כמשנית לבית, מאפשרת זליגה של בית לתוך העבודה וכו').
למעבר לקובץ PDF עם המאמר המלא >>
Anat Guy & Avi Shnider, Women Entrepreneurs: New Ideas, Old Practice
This study explores the reasoning and motivation of middle and upper middle class women in Israel who choose to become entrepreneurs. Current literature primarily attributes women’s entrepreneurship to the potential economic and social development which these women may achieve as they seek new opportunities that may not be available to them in Western corporate markets. In contrast, we suggest that although women’s entrepreneurship serves as a way to include women within the labor market it also reproduces social rules and structures resembling those found in the corporative market.
Employing mixed quantitative and qualitative approaches, we analyze the motivation and reasoning of 70 women entrepreneurs from Israel when choosing this career path. Our findings suggest that although highly professional, well-educated middle and upper middle class women do become entrepreneurs, they tend to confine their businesses to female-type occupations. By limiting their business operations, middle and upper middle class women reproduce traditional gender roles and reinforce the traditional perception that the main role of the Israeli woman is to be a mother. This study points out the ways in which female entrepreneurship serves as a social practice that reinforces gender hierarchy and social order.