השפעת המגדר על עמדות משקיעים פרטיים כלפי איכות הייעוץ הפיננסי בבנקים ובבתי השקעות
תחום הייעוץ הפיננסי הוא תחום שיש בו דיכוטומיה מגדרית. אומנם מספר הנשים המועסקות בבנקים, כולל בתפקידים בכירים, גבוה ועומד על כמחצית ויותר ממספר המועסקים הכללי, אך מספר הנשים המועסקות כמנהלות תיקים בבתי השקעות נמוך ועומד על כ-30%, לכל היותר. במחקר הנוכחי נבחנה השפעת המגדר של היועצים הפיננסיים על תפיסת איכות הייעוץ של יועצות השקעה ומנהלות תיקי השקעות, בהתאם לסוג המוסד ולרמת הסיכון (סכום הכסף). כדי לנתח אם קיימת הטיה מגדרית כלפי יועצות פיננסיות נערכו שלושה מחקרים המתארים את עמדת הציבור כלפי יועצי השקעות. במונח "יועץ פיננסי" אנו מתייחסים ליועצים בבנקים ובבתי השקעות כאחד. המחקר הראשון כלל ריאיון איכותני מקדים עם שמונה מנהלות תיקי השקעות ויועצות השקעות, במטרה להבין את מאפייני התחום וכיצד הנשים המועסקות בסקטור הפיננסי חשות ביחס להערכת הציבור כלפיהן. שני מחקרים נוספים נערכו בשיטה כמותית.
המחקר הכמותי הראשון התבסס על ניסוי בקרב 1,600 משיבים באמצעות מדגם הסתברותי אינטרנטי. המשתתפים התבקשו לקרוא תסריט הכולל פנייה לייעוץ פיננסי, ולאחריו נבדקה תפיסת המשיבים לגבי רמת הסיכון הקיימת בהשקעה, הסיכוי לרווח מההשקעה ועמדות המשיבים כלפי ייעוץ פיננסי שנתנו נשים. המשיבים חולקו לשמונה טיפולי ניסוי בהתאם למגדר היועץ (גבר/אישה), המוסד שבו נערך הייעוץ (בנק/בית השקעות) ורמת הסיכון בהשקעה (חלוקה לסכום של 100,000 לעומת 500,000). נוסף לכך, נבחנו גם מאפייני המשיבים בהתאם לרמת האוריינות הפיננסית ומאפיינים דמוגרפים ואישיותיים. המחקר הכמותי השני בחן את עמדות המשיבים כלפי המגדר של היועצים הפיננסיים באמצעות ניתוח Conjoint (קונג'וינט). בניתוח זה נבחנות התכונות (הרלוונטיות לצרכן בתהליך קבלת ההחלטות לפי סדר חשיבות יורד) וסדר חשיבות הרמות (Levels of Attributes) המשויכות לכל מאפיין. לפיכך, המשיבים נדרשו לבחור השקעה מועדפת מתוך שתי אפשרויות של השקעה, כאשר ההבדלים בין ההשקעות התבססו על מאפיינים שונים (דוגמת רמת הסיכון וסוג המוסד) והרמות המשויכות לכל מאפיין (דוגמת בנק או בית השקעות, כרמה שונה בתוך המאפיין "סוג המוסד"). בין יתר התכונות, המשיבים נתבקשו לבחור את העדפותיהם בהתאם למגדר של היועץ/ת.
מהראיונות עולה כי מנהלות תיקי השקעה אינן חשות יחס מפלה מצד הלקוחות בגלל היותן נשים. ממצא זה נמצא בהלימה לתוצאות המחקר הכמותי הראשון. בניגוד להשערות המחקר, תוצאות המחקר מראות כי הציבור הרחב איננו מושפע מהמגדר של היועצים, ממוסד הייעוץ או מסכום הכסף המושקע. העמדות כלפי ההסתברות לרווחים בהשקעה או לרמת הסיכון הנתפס בהשקעה נמצאה כזהה בהינתן ייעוץ שערכו נשים או גברים, וללא השפעה של מוסד הייעוץ (בנק או בית השקעות) או לרמת הסיכון. גם העמדה כלפי איכות הייעוץ של יועצות פיננסיות נמצאה כזהה ולא הושפעה מתנאי הניסוי. עם זאת, הערכת איכות הייעוץ של יועצות פיננסיות נמצאה קשורה למאפייני הציבור. ההטיה המגדרית הייתה נמוכה יותר בקרב משקיעים המשקיעים באמצעות בתי השקעות, בפועל, שהביעו עמדות חיוביות יותר כלפי איכות הייעוץ שביצעו יועצות. נוסף לכך, עמדה חיובית נמצאה בקרב משיבים בעלי הכנסה גבוהה, אוריינות פיננסית ובעלי שנאת סיכון נמוכה. במחקר הכמותי השני נמצא כי המאפיין הבולט ביותר המשפיע על הרצון של הצרכן להשקיע את כספו הוא רמת הסיכון הגלומה בהשקעה. יתר המאפיינים היו בעלי משקל מועט ושווה. מגדר היועצים היה בעל ההשפעה השלישית בחשיבותה על קבלת החלטות של הצרכן בנוגע להשקעתו. ניתוח של רמות המאפיינים מעלה כי המגדר הנשי היה בעל אפקט שלילי על הרצון להשקיע באותה השקעה, והעמדה השלילית הייתה גבוהה יותר בקרב המשיבים הגברים באופן מובהק.
מסיכום הממצאים ניתן ללמוד כי למגדר היועצים קיימת עדיין משמעות בעיני הציבור, אם כי הדבר איננו בעל חשיבות מרכזית. למרות הממצאים האופטימיים, יש צורך בעריכת פעולות נוספות כדי להפחית לחלוטין את ההטיה המגדרית בעתיד.
למעבר לקובץ PDF עם המאמר המלא >>
Galit Klein, Ze’ev Shtudiner & Moti Zwilling, The Effect of a Financial Advisor’s Gender on the Perceived Quality of Investments in Banks and Investment Houses
The field of financial advice is characterized by gender dichotomy. On the one hand, the number of women employed in banks, including in senior positions, is high, often exceeding half the total number of employees. On the other hand, the number of women employed as financial advisors or managers in investment houses is low, standing at most at about 30%. In the present study, we explore whether the advisor’s gender has an impact on the perceived quality of investments, with reference to the type of institution and level of risk (amount of money) involved. To examine the research questions, three studies were conducted describing the public’s attitude towards investment advisors. The first study consisted of preliminary qualitative interviews with eight financial advisors working in investments houses. Based on the interview results, two further studies were conducted using a quantitative method. The first quantitative study was based on an experiment conducted among 1,600 respondents. Participants were asked to read a script describing a financial counseling process. Based on the scenario, the respondents’ perceptions of the existing level of risk in the investment, the likelihood of investment gain, and respondents’ attitudes toward financial advice given by women were examined. Respondents were divided into eight experimental categories according to the gender of the advisor (male/female), the institution where the consultation took place (bank/investment house) and the level of investment risk (distribution of 100,000 to 500,000). The second quantitative study examined respondents’ attitudes towards the financial advisors’ gender using the adaptive conjoint analysis method. Among other features, respondents were asked to choose their preferences according to the advisor’s gender.
The interview results show that female financial advisors do not feel that clients discriminate against them by reason of their gender. This finding is in line with the results of the first quantitative study. Contrary to the research hypotheses, the results of the first study show that the general public is not affected by the gender of the financial advisor, the consulting institution or the degree of risk. Attitudes toward the probability of earnings or the perceived risk level of an investment are found to be indifferent, given the advisor’s gender, the consulting institution (bank or investment house) or the level of risk. Nevertheless, gender bias is found to be connected to investor characteristics. Fewer gender biases are found among investors investing through investment houses, who express more positive attitudes toward the quality of advice provided by advisors. Findings from the conjoint analysis indicate that the advisor’s gender has a third impact on the importance of consumer decision-making regarding investments. An analysis of trait levels suggests that the female gender has a negative effect on the desire to invest in the same investment, and the negative position is significantly higher among male respondents. Altogether, the current study indicates that the financial advisor’s gender does have some effect on the perceived risk of the investment. Despite these optimistic findings, further action is required to completely eliminate gender bias in the future.