מחקרי רגולציה - כרך ד'

הזכות לתקן: דבר המערכת - השופטת בדימוס ד״ר איריס סורוקר ועו״ד ענבר גוטליב ריבקין
משולחנו של מאיר חת - על הריכוזיות בשוק המשקיעים המוסדיים

דברי ברכה – שגריר משרד החוץ, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות, גדעון בכר

אור קרסין
מחקר זה בוחן את תהליכי ההתפתחות של כלכלה מעגלית בישראל תוך ניתוח החסמים המונעים את התרחבותה, עם דגש על חסמים רגולטוריים. על אף שכלכלה מעגלית מייצרת הזדמנויות להתייעלות במשאבים בייצור ובצריכה והיא בעלת פוטנציאל לתרום להפחתת פסולת וזיהום סביבתי, מעבר מהמודל הכלכלי הליניארי הרווח אינו מתרחש מעצמו. כדי לקדם את המודל של הכלכלה המעגלית נדרשות מדיניות ורגולציה תומכות. אלה צריכות ליצור תשתית, לספק תמריצים ולהחיל דרישות מחייבות שיאפשרו לקיים מחזור חיים סגור של ייצור תעשייתי, החל משלב כריית חומר הגלם, עבור דרך עיצוב המוצר, הייצור והצריכה וכלה בטיפול בתוצרי הלוואי וחוזר חלילה.

אופירה אילון, חגית זלינגר-שניר, ורד איל-סלדינגר ונעמה שפירא
סימביוזה תעשייתית מבוססת על שיתוף פעולה בין תעשיות ועסקים המייצרים פסולת, עודפי מים או אנרגיה, תוצרי לוואי מתהליכי ייצור ועוד.
חברות משתמשות בתוצרי הלוואי או בפסולת של חברות אחרות, מפחיתות שימוש בחומרי גלם בתוליים, וכך "סוגרות את המעגל" כדי ליצור מצב קרוב יותר לאפס פסולת.

מיטל פלג מזרחי ואלון טל
מחקר זה עוסק באופן שבו הבדלים סוציו-אקונומיים משפיעים על אימוץ דפוסי צריכה בני-קיימה וזאת תחת דיסציפלינת המחקר צדק סביבתי.
המחקר בוחן את תרומתם של העשירונים הסוציו- אקונומיים השונים לטביעת הרגל האקולוגית של ישראל ומציג המלצות למדיניות רגולציה סביבתית המבוססות על ההבדלים בדפוסי הצריכה של העשירונים הסוציו-אקונומיים וקבוצות שונות בחברה הישראלית.

ארטיום ז'לנוב ולימור חצור
שאלת המחקר היא כיצד ליישם סימביוזה תעשייתית בצורה מוצלחת ומה הפלטפורמה המתאימה לכך.
אנו מנתחים באילו תעשיות כדאי ליישם סימביוזה תעשייתית ובאילו תעשיות סימביוזה תעשייתית תזיק לקיימות ויש לפתח טכנולוגיות חדשות טרם יישומה. בנוסף, נבחן כיצד רמת התחרות במשק משפיעה על התמריצים של כל חברה לאמץ סימביוזה תעשייתית.

הילית כץ
בשנת 2018 יצאה לדרך הרפורמה במשק החשמל (להלן: "הרפורמה") לאחר כשלושה עשורים שבהם נעשו ניסיונות רבים וכושלים ליישם רפורמה במשק. המאמר בוחן את הרפורמה המיושמת בימים אלה במקטעי הפעילות השונים של חברת החשמל תוך בחינת יישום הרפורמה בחלוף כשנתיים לאחר ההחלטה על החלתה לעומת התחזיות והשפעתה על גורמים כמו ריכוזיות בשוק החשמל, מחירים, מדדים פיננסיים, עובדי חברת החשמל והשפעתה על אנרגיות מתחדשות.

דברי ברכה –עורך דין, רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים וסימני המסחר אלון אופיר

מרים מרקוביץ-ביטון, יפעת נחמיאס ותהילה רוזנצוויג-פלדמן
המונח "ייבוא מקביל" מתאר את הפרקטיקה של ייבוא מוצרים על ידי גורם שאינו היבואן הרשמי לשם מכירתם בשוק המקומי. שנים רבות הוטלו בישראל הגבלות חמורות על ייבוא מקביל בתחום שוק התרופות, אך בתחילת שנות האלפיים תיקן משרד הבריאות את פקודת הרוקחות ואיפשר, הלכה למעשה, ייבוא מקביל של תרופות לישראל. ההנחה הרווחת הייתה כי פתיחת שוק התרופות הישראלי לייבוא מקביל תעודד תחרות, תביא לירידה ניכרת במחירי תרופות ולחיסכון בהוצאות מערכת הבריאות. אולם במבחן התוצאה נמצא כי חרף חשיבותו של הייבוא המקביל, לא נעשה בו שימוש בשוק התרופות הישראלי, אלא בארבעה מקרים בלבד בעשרים השנים שבהן התאפשר.

ליאור ברוך, מעיין פרל וניבה אלקין-קורן
חלק משמעותי מהפעילות בשוק המוזיקה מתרחש כיום ברשת באמצעות פלטפורמות גלובליות, דוגמת YouTube . על אף ההזדמנויות המגוונות שפותח שוק המוזיקה הדיגיטלי בפני יוצרים של יצירות מוזיקליות, דוגמת פוטנציאל חשיפה עצום ויכולת לבסס קשר רציף עם משתמשים, התגמולים הכלכלייםשהוא מציע אינם תואמים לציפיות היוצרים.

אורית פישמן-אפורי, יפעת נחמיאס ואיריס סורוקר
פטנט בעיקרו הוא מונופול הניתן לממציא של אמצאה, בתמורה לגילויה. ביסוד הפטנט עומדת מעין עסקה רעיונית בין הממציא לציבור: הממציא יחשוף את פרטי האמצאה ויעמידה לרשות הציבור, ובתמורה יקבל הגנה של בלעדיות באמצאה לתקופה של כעשרים שנים. על רקע זה, האינטרס הציבורי מחייב בחינה מעמיקה של הליך בחינת פטנטים על ידי רשות הפטנטים, במטרה להבטיח שהאמצאה עומדת בתנאי הכשירות לקבלת פטנט. עד כה, מחקרים מעטים בלבד שמו להם למטרה לבחון באופן אמפירי את הליכי בחינת פטנטים בישראל.

עופר טור-סיני
החל משנת 1998 ,חוק הפטנטים בישראל מאפשר לבעלים של פטנט בתחום הפרמצבטיקה לבקש צו הארכה לתקופת הפטנט. הסדר זה נועד לפצות את בעלי הפטנטים בתחום זה על משכם הארוך של הליכי הרישוי הרגולטוריים, אשר מובילים לקיצור משמעותי של התקופה שבה הם יכולים ליהנות בפועל מן הזכויות הבלעדיות שמקנה הפטנט. ההסדר הסטטוטורי תוקן כמה פעמים מאז שנחקק, בין היתר כתוצאה מלחצים בין-לאומיים, ואספקטים רבים בו נדונו בפסיקה ובהחלטות של רשם הפטנטים.

אור כהן-ששון
הסביבה הטכנולוגית המשתנה מציבה לא פעם אתגרים בפני המשפט, כאלה שלא נצפו לכתחילה על ידי מעצבי הדין. מאמר זה עוסק באתגר שמציבים הסביבה הטכנולוגית של נתוני עתק וערכם הטכנולוגי והמסחרי בפני מערכת הפטנטים, ובפרט בפני חובת הפירוט. חובת הפירוט נועדה להביא לפומביות הידע ההמצאתי הטמון באובייקט שבגינו ניתן פטנט. הפירוט משיג את התוצאה המצופה ביחס להמצאות בתחומי טכנולוגיה "קלאסיים" או מסורתיים, כמו המצאות מכניות, אך כשמדובר בהמצאות מבוססות נתוני עתק, קרי, המצאות שהשימוש השוטף בהן נשען מהותית על מאגר נתוני עתק, מתברר שהפירוט חושף את הידע ההמצאתי באופן חלקי בלבד.

Volume 4