תחרות ופערי כוחות בשוק המוזיקה הדיגיטלי
חישוב מסלול מחדש
חלק משמעותי מהפעילות בשוק המוזיקה מתרחש כיום ברשת באמצעות פלטפורמות גלובליות, דוגמתYouTube .
על אף ההזדמנויות המגוונות שפותח שוק המוזיקה הדיגיטלי בפני יוצרים של יצירות מוזיקליות, דוגמת פוטנציאל חשיפה עצום ויכולת לבסס קשר רציף עם משתמשים, התגמולים הכלכלייםשהוא מציע אינם תואמים לציפיות היוצרים.
בעלי זכויות יוצרים בתחום המוזיקה וכן גופים מסורתיים נוספים, כמו חברות תקליטים, המחזיקים בזכויות יוצרים בחלקים שונים של היצירה השלמה, גורסים כי נתח הכנסותיהם ממסחור דיגיטלי של יצירותיהם אינו הוגן.
אצבע מאשימה מופנית כלפי פלטפורמות התוכן השולטות בשוק המוזיקה הדיגיטלי, שנטען כי הן מנצלות לרעה את כוחן הרב בקביעת שיעור תמלוגים בלתי ראוי ליוצרים. טענות אלה נשמעות בכל רחבי העולם, וגם בישראל.
מאמר זה מתאר את מערכת היחסים המורכבת שבבסיס שוק המוזיקה הדיגיטלי בישראל ומספק ניתוח משפטי-כלכלי שלה. מטרתו היא לסייע להבנה טובה יותר של טיב מאזן הכוחות בשוק זה ולבחון את נחיצותה של התערבות רגולטורית לשם תיקונו.
ככלל, ניתן לומר כי בישראל, זכויות יוצרים בתחום המוזיקה מנוהלות לרוב על ידי ארגונים לניהול משותף של זכויות יוצרים, דוגמת אקו"ם, הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות והפדרציה למוזיקה ישראלית וים תיכונית (הפי"ל), וכן על ידי גופים נוספים כמו חברות תקליטים כאמור(הגם שישנם לא מעט יוצרים שפועלים עצמאית ואינם מאורגנים במסגרת גופים אלה).
הפלטפורמה המרכזית (אם כי לא היחידה) בישראל להפצה ולצריכה דיגיטליות של מוזיקה היא YouTube .מערכת היחסים החוזית בין YouTube מחד גיסא לבין הגופים כאמור מאידך גיסא מבוססת על גיבוש הסכמי הרשאה שמקנים ל- YouTube זכויות שימוש מסוימות במנעד רחב של יצירות מוגנות. אולם, כפי שמראה מאמר זה, דומה כי הסכמים אלה נכרתים על רקע פערי כוחות משמעותיים בין הצדדים.
כתיבת מאמר זה נעשית ברקע העובדה שאך לאחרונה נוצרה הזדמנות מעניינת לבחון מחדש את פערי הכוחות האלה תחת תיקון 21 לחוק התחרות הכלכלית שנכנס לתוקפו בחודש ינואר 2019 .התיקון הביא להרחבת ההגדרה המשפטית של המונח "מונופול".
אם טרם התיקון גוף הוגדר כ"מונופול" בעיקר על בסיס נתח השוק שלו, הרי שהתיקון קבע כי "מונופול" יוגדר גם כזה שהן ההיצע (מתחרים) והן הביקוש (לקוחות) אינם מסוגלים לרסן את התנהגותו. משמע, בעקבות תיקון 21 נוספה קטגוריה של "מונופול התנהגותי", המבוססת על התנהגותו של הגוף הנבחן. משכך, מתבקש כי רשות התחרות תבצע בחינה מעמיקה יותר של כוח השוק של YouTube בכלל, ושל כוח השוק שלה מול בעלי זכויות היוצרים בתעשיית המוזיקה בפרט.
המאמר יבצע צעד ראשון וחשוב בבחינה זו. לצורך כך, מאמר זה יבחן את מאפייני תעשיית המוזיקה הישראלית והממשק המסחרי-חוזי שבינה לבין YouTube ,וזאת תוך סקירת ספרות ואיסוף מידע מגורמים שונים בתעשיית המוזיקה הישראלית, לרבות יוצרים, ארגוני ניהול משותף, חברות תקליטים ועוד. ודוק, לצורך הנוחות המחקרית, את כלל הסקירה ואיסוף הנתונים כאמור אנו נעבד, נמקד ונשליך על מערכת היחסים החוזית שבין YouTube לבין ארגוני הניהול המשותף כ"מקרה מבחן", וזאת תוך עמידה על מאפייניה הייחודיים של מערכת היחסים החוזית כאמור והתאמת הסקירה ואיסוף המידע לייחודיות שבה.
לסיום, ובטרם ניגש לעיקרי הדברים, נציין כי ייתכן שאף ראוי כי רשות התחרות תבחן את כוחן של ענקיות דיגיטליות הפועלות בישראל באופן כללי, לאור תיקון 21 כאמור.
קריאתנו לבחינה מחודשת זו על ידי רשות התחרות מקבלת חיזוק ממגמה גלובלית השמה דגש על בחינת כוחן של ענקיות הדיגיטל והצורך באיזונו– הן באופן כללי והן מול כוחם של בעלי זכויות יוצרים וגופים נוספים בתעשיית המוזיקה המסורתית.
למעבר לקובץ PDF עם המאמר המלא >>
Lior Barukh, Maayan Perel & Niva Elkin-Koren, Competition and Power Discrepancies in the Israeli Digital Music Market
Much of music market activity today takes place on global digital platforms, such as YouTube.
Holders of copyrights in musical works often contend that the shift to the digital distribution and consumption of original music has considerably decreased their income.
To better understand and assess the accuracy of this argument, this article provides an in-depth legal and economic analysis of the contractual relations underlying the Israeli digital music market. It identifies serious power discrepancies between rights holders and digital platforms that should be addressed by the Israel Competition Authority. Because copyrights in musical works produced in Israel are managed mainly by collective management organizations, such as the Society of Authors, Composers and Music Publishers in Israel (Acum), this research focuses on the discrepancies in bargaining power between these organizations and YouTube, the most dominant platform in the Israeli digital music market.
The recent Amendment 21 to the Israeli Economic Competition Act, passed in January 2019, offers a new opportunity to analyze these power discrepancies. This amendment expands the legal definition of "monopoly" to include actors with significant market power.
This article recommends that the Israel Competition Authority exercise its newly expanded authority and perform a thorough examination of YouTube's market power in general and, specifically, the exercise of its contractual bargaining powers against Israeli collective management organizations. Furthermore, the article suggests that this is an opportune time for the Israeli Competition Authority to follow global trends emerging in the United States and Europe and investigate the power of global digital platforms in the Israeli creative arts market.