זיהוי חסמים רגולטוריים
המשפיעים על יישום סימביוזה תעשייתית בישראל
סימביוזה תעשייתית מבוססת על שיתוף פעולה בין תעשיות ועסקים המייצרים פסולת, עודפי מים או אנרגיה, תוצרי לוואי מתהליכי ייצור ועוד.
חברות משתמשות בתוצרי הלוואי או בפסולת של חברות אחרות, מפחיתות שימוש בחומרי גלם בתוליים, וכך "סוגרות את המעגל" כדי ליצור מצב קרוב יותר לאפס פסולת.
עיקר התועלת מסימביוזה תעשייתית נובעת ממכירה או מסירה של פסולת וחיסכון בעלות הטיפול בה, כפי שהיא נגזרת מהרגולציה – עלויות טיפול (מיון, נטרול, מיצוק וכדומה, בהתאם לסוג הפסולת), עלויות שינוע, עלויות הטמנה
והיטל הטמנה. נוסף על כך, קיימת תועלת הנובעת מחיסכון בחומרי גלם בתוליים. סימביוזה תעשייתית מייצרת מצב של win-win ,שבו כולם נהנים ומרוויחים, אולם, קיימים חסמים רבים למימוש פוטנציאל התועלות.
מחקר זה, שהתקיים במהלך השנים 2019 ו-2020 ,עוסק בזיהוי חסמים המשפיעים על יישום סימביוזה תעשייתית בישראל.
בסקר מקוון שנערך בקרב 75 תעשיינים, מנהלים ומהנדסים ממגוון תעשיות התבקשו הנסקרים לדרג חסמים רגולטוריים, כלכליים, פנים מפעליים ואחרים. מאמר זה מתרכז בממצאים שעלו בנושא החסמים הרגולטוריים וכלי המדיניות הנדרשים כדי לקדם את הנושא.
הממצאים המרכזיים מראים כי מעל 75% מהמשיבים הכירו את המושגים "כלכלה מעגלית" ו"סימביוזה תעשייתית", לעומת 40% בלבד שהכירו את הדירקטיבה האירופית, המגדירה את המושג "of Waste End " ("סוף הפסולת"), הגדרה חיונית שיש לעגן בחקיקה כדי לקדם
סימביוזה תעשייתית וכלכלה מעגלית. כ-80% סברו שהיעדר תמריצים ממשלתיים מהווה חסם מהותי ליישום תהליכי סימביוזה תעשייתית.
כמו כן, כמחצית מהמשיבים חשבו שהתקינה והאישורים הנדרשים לשימוש בחומרים מסוכנים מהווים חסם ליישום. 39% חשבו כי הצורך בהיתר רעלים לביצוע סימביוזה של פסולת מסוכנת מהווה חסם.
הנושא של הקמה ותפעול של פלטפורמת מידע על זרמי הפסולת וסוגיה בתעשיות אחרות באזור דורג כגורם המקדם ביותר בהיבט הרגולטורי (44% מהמשיבים סברו כך).
ראיונות שנערכו עם ארבעה בכירים במשרד להגנת סביבה ובמשרד הכלכלה תמכו גם הם בממצאים וניכר כי חסמים דומים זוהו גם בידי הרגולטורים.
למעבר לקובץ PDF עם המאמר המלא >>
Ofira Ayalon, Hagit Snir-Salinger,Vered Eyal-Saldinger & Naama Shapira, Industrial Symbiosis – Barriers to Implementation in Israel
Industrial symbiosis is based on cooperation between industries and businesses that produce waste, surplus water or energy, by-products from production processes, and more.
Companies trade these by-products or waste, reduce the use of virgin raw materials, and thus “close the circle” to create a situation closer to zero waste. The main benefits of industrial symbiosis are cost savings of regulated treatment (such as chemical stabilization), transportation costs, landfill costs, and landfill tax.
In addition, there is a benefit of saving virgin raw materials. Industrial symbiosis produces a win-win situation, enjoyed by everyone. However, there are many barriers to realizing the potential of these benefits.
This study, which took place during the years 2019 and 2020, deals with the identification of regulatory barriers that affect the operation of industrial symbiosis in Israel. In an online survey conducted among 75 manufacturers, managers, and engineers from a variety of industries, respondents were asked to rate regulatory, economic, organizational, and other barriers.
This article focuses on the findings that have emerged from the survey and the policy tools required to advance industrial symbiosis.
The main findings show that over 75% of respondents are familiar with the terms “circular economy” and “industrial symbiosis”, compared to only 40% who are familiar
with the European directive which defines the term “end of waste”; an essential definition to be included in legislation aimed at promoting industrial symbiosis and a circular economy.
About 80% of respondents state that the lack of government incentives is a significant barrier to the implementation of industrial symbiosis processes. Additionally, about half of the respondents think that the standards, regulations, and certifications required for the use of hazardous substances constitute a barrier to implementation, and 39% think that the need for a hazardous materials permit to perform symbiosis presents another barrier.
The establishment and operation of an information platform on waste streams are rated as the most efficacious regulatory factor (identified by 44% of respondents). Interviews with four senior officials in the Ministry of Environmental Protection and the Ministry of Economy also support the above findings and it is apparent that they identify similar barriers.