עקרון הפירוט המתמשך
דיני הפטנטים ותחרות בעידן של נתוני עתק
הסביבה הטכנולוגית המשתנה מציבה לא פעם אתגרים בפני המשפט, כאלה שלא נצפו לכתחילה על ידי מעצבי הדין.
מאמר זה עוסק באתגר שמציבים הסביבה הטכנולוגית של נתוני עתק וערכם הטכנולוגי והמסחרי בפני מערכת הפטנטים, ובפרט בפני חובת הפירוט. חובת הפירוט נועדה להביא לפומביות הידע ההמצאתי הטמון באובייקט שבגינו ניתן פטנט. הפירוט משיג את התוצאה המצופה ביחס להמצאות בתחומי טכנולוגיה "קלאסיים" או מסורתיים, כמו המצאות מכניות, אך כשמדובר בהמצאות מבוססות נתוני עתק, קרי, המצאות שהשימוש השוטף בהן נשען מהותית על מאגר נתוני עתק, מתברר שהפירוט חושף את הידע ההמצאתי באופן חלקי בלבד. כך, כושר ניצול ההמצאה על ידי גורמים שאין להם גישה לנתוני עתק הוא מוגבל. הסיבות לפירוט החלקי נעוצות במאפיינים המבניים של חובת הפירוט: ממד העיתוי וממד החד-פעמיות.
לאחר דיון בגורמים המבניים, המאמר מנתח את ההשלכות של פירוט חלקי על תחום הממשק של דיני פטנטים ותחרות. אחת הבעיות בפירוט חלקי היא שהוא מאפשר לבעלי פטנט הפעלת פרקטיקות מונופוליסטיות, שכוחן חורג מעבר לזכות הפטנט והן משפיעות לרעה על השוק החופשי אף בתקופה הבתר-פטנטית.
כפתרון, המאמר מציע לאמץ עיקרון חדש לדיני הפטנטים: עקרון הפירוט המתמשך. לפי עיקרון זה, ידע המצאתי ביחס להמצאה, שהתגלה לאחר מועד בקשת הפטנט ונדרש לשם שימוש בהמצאה, הוא חלק מהידע שעליו חלה דרישת הפירוט המהותית, ויש לפרסמו במסגרת החובות המוטלות על בעל פטנט.
למעבר לקובץ PDF עם המאמר המלא >>
Or Cohen-Sasson, The Continuous Disclosure Doctrine: Patent Law and Competition in the Age of Big Data
The changing technological landscape challenges the law, usually with issues lawmakers did not consider in advance when formulating the law.
This article addresses the challenges that patent law – and especially the disclosure requirement – faces due to the emerging technological environment of Big Data, chiefly because of big data's scientific and commercial value in the current innovation arena.
The disclosure requirement is a key instrument in the patent system, designed to publicize full knowledge regarding a patented invention. The disclosure requirement meets its goal in the context of classical or traditional technologies, such as mechanical inventions.
However, the disclosure fails, at least partially, regarding big data-based inventions, namely, cases in which one must heavily rely on big data to understand and utilize an invention properly. The partial disclosure limits the capacity of others – i.e., nonpatentees– to exploit the invention adequately, even after the patent expires.
The reasons for the partial disclosure are anchored in structural features of the disclosure requirement: the temporal dimension and the static dimension. After discussing these structural features, the article analyzes the ramifications of meager disclosure in the interplay of patent law and competition.
One major problem in this context is that partial disclosure enables patentees to carry out monopolistic practices, exceeding the appropriate monopolistic boundaries of a patent. Thus, the partial disclosure adversely affects the free market, although the patent has expired or been invalidated.
This article offers the continuous disclosure doctrine as a resolution for the big data-patent law incompatibility. The continuous disclosure doctrine requires disclosing all knowledge required to utilize and invention, regardless of the timing, provided that the patent is still valid.