ממשבר האיגוח לאיגוח כמענה למשבר: לקראת שוק איגוח ציבורי בישראל
בצד המשבר הבריאותי, חולל נגיף הקורונה משבר כלכלי חובק עולם אשר השלכותיו עלולות להימשך תקופה ארוכה. אחד המאפיינים הבולטים של משבר זה הוא מצוקת האשראי שאליה נקלעו עסקים רבים עקב סגרים, הגבלות פעילות, הגבלות תנועה, שינוי מגמות וטעמים של ציבור הצרכנים ועוד. פגיעה קשה במיוחד נגרמה לעסקים קטנים ובינוניים אשר מהווים בישראל ובעולם את עיקר נפח הפעילות הכלכלית ומעסיקים את רוב העובדים. עסקים אלה, אשר ממילא אינם נהנים מנגישות גבוהה למגוון מקורות אשראי, ניזוקו יותר מעסקים גדולים ונגישותם למקורות אשראי קטנה באופן שהגדיל את אי-השוויון בשוק האשראי העסקי.
איגוח הוא מכשיר מימון מתקדם המאפשר להרחיב ולגוון את מקורות האשראי לעסקים. הדיון האסדרתי והציבורי סביב הקמת שוק איגוח בישראל מתקיים כבר יותר משני עשורים. תמורות בשווקים הפיננסיים בעולם הביאו לנסיגה זמנית מהיוזמה לקידומו של שוק איגוח בישראל. הסיבה המובהקת העיקרית לעיכוב היא הצורך להפיק לקחים מהניסיון שהצטבר בעולם בתחום זה. לאיגוח נקשר סנטימנט שלילי על רקע השימוש הנרחב בו בתקופה שקדמה למשבר הפיננסי העולמי בשנת 2008) שזכה לכינוי "משבר הסאב-פריים"). למרות שהלקחים מהמשבר נלמדו ויושמו על ידי המאסדרים ברחבי העולם, אסדרת שוק האיגוח בישראל מדשדשת, והיוזמות הקיימות מתאפיינות במתינות, אולי אף זהירות יתר. רשימה זו סוקרת את ההתפתחות של אסדרת שוק האיגוח בישראל במקביל לסיקור התקשורתי של האיגוח. באמצעות בחינה של פרסומים בעיתונות הכלכלית בשנים 2008 עד 2020 נמצא כי חל שינוי מגמה משמעותי בסנטימנט הציבורי כלפי האיגוח משלילי לחיובי. לפיכך, ככל שהיה קיים בקרב קובעי מדיניות חשש מפני ביקורת ציבורית על קידום האיגוח, נראה כי חשש זה אינו מוצדק כיום. בהינתן ממצא אמפירי זה והיתרונות הגלומים באיגוח, רשימתנו בוחנת את היוזמה המרכזית לאסדרת שוק האיגוח בישראל ומציעה להרחיב אותה באופן שיסייע להתמודד טוב יותר עם הצורך להעשיר ולגוון את מקורות האשראי של עסקים בעידן משבר הקורונה.