מחקרי רגולציה - כרך ו'

השכלה גבוהה בישראל: סוגיות עכשוויות - איריס סורוקר ודנה נייער

תחום ההשכלה הגבוהה בישראל עבר כברת דרך משמעותית מאז שנת 1918, אז הונחה אבן הפינה של האוניברסיטה העברית, שהייתה לאוניברסיטה הראשונה במדינה 30 שנים לאחר מכן. כיום קיימים בישראל 59 מוסדות להשכלה גבוהה, מתוכם 10 אוניברסיטאות והיתר הם מכללות אקדמיות, לרבות מכללות לחינוך ומכללות מקצועיות, שלוחות של אוניברסיטאות מחו"ל והאוניברסיטה הפתוחה, שבהם לומדים מדי שנה מאות אלפי סטודנטים בשאיפה להשיג תארים ראשונים ומתקדמים.

אנו נמצאים בעיצומה של המהפכה התעשייתית הרביעית ובמסגרתה אנו חווים תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית שמשנה באופן הדרגתי אבולוציוני את האופן שבו אנו חיים ופועלים.
המהפכה היא דרמטית והיא משבשת את כל תחומי החיים – בריאות, כלכלה, חברה, תרבות, תחבורה, תקשורת, פנאי ועוד. אין תחום בחיינו שלא חווה מהפך דרמטי באופן ההתנהלות.
ישנם תחומים והרגלים שנעלמים, ואחרים חדשים שאנו מאמצים. מגפת הקורונה האיצה את התהליך באופן משמעותי, יצרה מודעות משבשת והביאה לשינוי תפיסתי בחלק גדול מהמגזרים.

ביום פתיחתה של האוניברסיטה העברית, ב-1 באפריל 1925, כתב אלברט איינשטיין במנשר: "אוניברסיטה היא מקום בו האוניברסליות של הרוח האנושית באה לידי ביטוי" והביע את המשאלה ש"האוניברסיטה שלנו תתפתח במהרה למרכז רוחני גדול שיעורר את הערכת התרבות האנושית ברחבי העולם". כיום, כמעט 100 שנים אחרי מנשר זה, חזונו של איינשטיין מתממש במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, אשר תרומתה האדירה לחברה הישראלית וגם לעולם מתבטאת בפיתוח מצוינות מחקרית ברמה עולמית, בפיתוח ההון האנושי ובצמיחת המשק.

מערכת ההשכלה הגבוהה היא אחד ממנועי הצמיחה החיוניים של המשק הישראלי. היא מהווה מקור להעמקת הידע האקדמי והפצתו וגורם משפיע על החוסן ועל הביטחון הלאומיים, על תשתיות המחקר והפיתוח, על פיתוח תעשיות מתוחכמות, על התעסוקה, על מקומה של מדינת ישראל בקדמת הבמה הטכנולוגית העולמית ועל פיתוח ההון האנושי. חיזוק האיכות של ההשכלה הגבוהה בישראל הוא אבן יסוד בשמירת היתרון היחסי של כלכלת ישראל. למועצה להשכלה גבוהה, מל"ג, ולוועדה לתכנון ותקצוב, ות"ת, היה ועודנו תפקיד חשוב בכך.

שרון בר-זיו, מרים מרקוביץ-ביטון ואורית פישמן אפורי

סוגיית מעמדן של נשים באקדמיה, בישראל ובעולם, עומדת מזה זמן רב במוקד השיח הציבורי הנוגע לתפקידה של מערכת ההשכלה הגבוהה בקידום ערכים חברתיים. שילובן המיטבי של נשים בסגל האקדמי הבכיר, במיוחד בתחומי ה - STEM
(Science, Technology, Engineering and Mathematics), הוא בעל השפעות רחבות, בהן קידום שוויון מגדרי, עידוד נשים לרכוש השכלה גבוהה, גיוון תחומי מחקר וחדשנות, עידוד נשים להשתלב בשוק העבודה, שיפור רמת ההשתכרות של נשים ועוד.

במחקר זה אנו מבקשות לבחון את השתלבותן של נשים באקדמיה הישראלית באמצעות בחינת היקף ההשתתפות של נשים בתהליכי העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה בישראל ואופייה. אחד המודלים הבולטים והמרכזיים להעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה, בישראל ובעולם כולו, מבוסס על רישום פטנטים בבעלות המוסדות להשכלה גבוהה על אמצאות שפותחו במסגרת פעילותם. למרות שפעילות זו היא רכיב משמעותי מתוך כלל הפעילות האקדמית של חברי הסגל, בחינת השתלבותן של נשים בפעילות זו בהשוואה להשתלבותם של גברים לא זכתה לתשומת לב מחקרית עד כה.

לינה פורטנוי ודפנה רבן

העידן המודרני מאופיין בתהליך מתמיד של בחינה מחודשת של מוסכמות חברתיות ושינויים תכופים. יכולת למידה ורכישת מיומנויות חדשות היא תנאי הכרחי להצלחה בעולם המשתנה בקצב מהיר. למידה לאורך החיים (באנגלית Lifelong Learning – LLL) היא תפיסה העוסקת במחויבות ארוכת טווח לרכישת ידע ומיומנויות חדשות. המאמר מציע הסתכלות על השכלה גבוהה דרך עדשת ה־LLL ומתמקד בתבניות המעבר אקדמיה־תעשייה בקרב עובדי ההייטק הישראלים. ניתוח של 1,448 פרופילים של עובדים מתוך הרשת LinkedIn גילה שמספר מרובה של מעברי אקדמיה־תעשייה היה קשור להישגים גבוהים יותר, בזמן שלעיתוי הלימודים יחסית לכניסה לשוק העבודה לא היה השפעה משמעותית. הממצאים היוו בסיס להמלצות שגובשו על מנת לסייע למוסדות להשכלה גבוהה לתת מענה למגמות שהתגלו בדפוסי רכישת השכלה גבוהה.

איתמר גתי ותרצה וילנר

מעברים מהווים תמיד אתגר. אחד האתגרים של כמחצית מהצעירים מכל שנתון בישראל הוא ההשתלבות בהשכלה הגבוהה והפקת מירב התועלת מהשכלה זו. צעירים רבים בשנים האחרונות צעדו במסלול אשר ראשיתו במציאת עבודה בסיום השירות הצבאי או הלאומי, וחיסכון לטיול הגדול וללימודים לאחריו. מחקרים קודמים מיפו את המשוכות במסלול ה"קלאסי", בהן בחירת תחומי הלימוד ומוסד הלימודים, השתלבות מוצלחת בלימודים והמעבר מהלימודים לתעסוקה הולמת. מגפת הקורונה שיבשה מסלול זה עבור צעירים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את ההשלכות של מגיפת הקורונה והמשברים התעסוקתיים והתיירותיים שנלוו אליה על תפיסות צעירים לגבי שלושה היבטים הקשורים להשכלה הגבוהה: (1) האוריינטציות להשכלה הגבוהה (לשם מה ללמוד?);
(2) המוכנות הפסיכו-חברתית להשתלבות מוצלחת בהשכלה הגבוהה (המשאבים האישיים שתורמים להתמדה והצלחה בלימודים); ו-(3) האוריינטציות לעבודה (מטרות התעסוקה – לשם מה לעבוד?).

שלמה גץ

השפעה של מקום המגורים על הבחירות הלימודיות (סוג מוסד לימודים ותחום לימודים) של סטודנטים לתואר ראשון נבדקה במחקר זה. שאלת המחקר היא: עד כמה הבחירה הלימודית מושפעת מהסטטוס הכלכלי־חברתי וההישג הלימודי של הפרט ועד כמה היא מושפעת ממאפייני מקום מגורים? הנתונים נלקחו מתוך נתוני הלמ"ס על כל הסטודנטים של שנה א' בשני שנתונים (תשס"ט, תש"פ) ובכל מוסדות הלימוד האקדמיים בישראל. הממצאים מראים כי למאפייני מקום המגורים, שנמדדו על פי מידת הפריפריאליות ועל פי המיצב הכלכלי־חברתי של מקום המגורים, יש השפעה על הבחירות שאינה תלויה בסטטוס הכלכלי־חברתי של משפחת המוצא של הסטודנט. בחירת מוסד הלימודים קשורה יותר למיקום הגאוגרפי של מקום המגורים. בחירת תחום הלימודים קשורה יותר לאשכול הכלכלי־חברתי של מקום המגורים. השפעת מאפייני מקום המגורים גדולה יותר על בעלי הישגים לימודיים נמוכים ואינה תלויה בסטטוס הכלכלי־חברתי האישי. השפעת המאפיינים של מקום המגורים יוצרת "תחושת מקום" ובידול חברתי בין סוגי מקומות מגורים. בידול זה חוצה את גבולות הסטטוס הכלכלי־חברתי של הפרט. מקום המגורים אינו רק מקום פיזי, אלא גם מקום חברתי שבו מתעצבת באופן קולקטיבי תפיסת המציאות, האמונות וההתנהגות. ההשפעה של מקום המגורים על הבחירות הלימודיות מרמזת על כך שהוא יוצר "הביטוס" משותף לתושבי מקום המגורים.

תמי הראל בן-שחר, רותי לבנשטיין-לזר ויעל עפרון

הקליניקות הן כיום חלק בלתי נפרד מכל פקולטה למשפטים, בכל סוגי המוסדות בישראל. הן עונות באופן מלא על מטרות ההשכלה הגבוהה, כפי שהוגדרו על ידי אונסקו (יצירת ידע, הכשרה מקצועית, תרומה לקהילה וביקורת חברתית). אף על פי כן, הקליניקות אינן ״אזרחיות מלאות״ בפקולטות למשפטים. מאמר זה יסקור את תהליכי הרגולציה שהתרחשו בחמש השנים האחרונות ביחס לקליניקות. רגולציה זו, לטענתנו, לא טיפלה כראוי באתגרים של החינוך המשפטי הקליני, ולפיכך לא תרמה לשגשוגן ולמימוש מטרותיהן. המאמר יציג קווים מנחים לרגולציה ראויה, כזו שתאפשר ״איזרוח״ מלא של הקליניקות המשפטיות תוך שמירה על אופיין הייחודי.

חוקרים ראשיים: רונן בר־אל ולימור חצור
חוקרים משניים: רונן ברק, אביחי שניר ויוסי טובול

מערכת ההשכלה הגבוהה בעולם עברה שינויים רבים עם הזמן. מספרי המוסדות והסטודנטים עלו בצורה דרסטית, ונוצר לחץ כלכלי לשנות את שיטת המימון, כשבסופו של דבר במדינות רבות המימון פר סטודנט הלך וירד. לכן יש חשיבות גבוהה לבחון את השפעת מלגות הסטודנטים על התמריצים לרישום והמשך לימודים גבוהים ולבחירת מוסד הלימודים, דבר שמשפיע על צבירת ההון האנושי באופן ישיר ועל הכלכלה כולה. על מנת לבחון את מדיניות ההשכלה הגבוהה בישראל, נתמקד בניסיון לשלב את המגזר החרדי.
במחקר הצענו מסגרת תאורטית המביאה בחשבון את הטרוגניות המוסדות ומדיניות המימון של ההשכלה הגבוהה. במסגרת זו ניתחנו את החלטות הסטודנטים לגבי המוסד שבו ילמדו, אם בכלל, והשפעת ההחלטה על המשק. התמקדנו בהשלכות התרחבות מערכת ההשכלה הגבוהה באמצעות הוספת מכללות וסבסודן ובניסיון לשילוב המגזר החרדי. בחנו את ההצדקה להפניית כספים מאוניברסיטאות למכללות ואת מדיניות המלגות האופטימלית בהתבסס על שיקולי הצבר הון אנושי וצמיחה כלכלית ארוכת טווח. בנוסף, בחנו בקשר למגזר החרדי את התפתחות השוק להשכלה גבוהה של סטודנטים חרדים אל מול יתר המגזרים, תוך אפיון תחומי הלימוד, התארים והמוסדות הדומיננטיים.

ארז כהן וניצה דוידוביץ

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מנוהלת על ידי משרד החינוך – המועצה להשכלה גבוהה (להלן: המל"ג) זה מעלה משישה עשורים. במהלך תקופה זו התרחשו תמורות משמעותיות במערכת האקדמית בעולם כולו, כמו גם בישראל, שנתנו אותותיהן על תחומי המחקר וההוראה ועל הגופים הרגולטורים הקשורים בהם. מחקר זה בוחן את דרכי ההתמודדות של הגוף המפקח על ההשכלה הגבוהה – המל"ג לאור השינויים שחלו בתחומי המחקר וההוראה, מדיניות הנגישות והמצוינות, החינוך הציבורי והחינוך הפרטי ועוד. מטרת המחקר לבחון את מערכת השיקולים של קברניטי גוף רגולטורי זה, אשר הובילו לעיצוב המדיניות באותם הנושאים, מתוך פרספקטיבה של זמן ובחינת אתגרי העתיד, בהשוואה לגופים המפקחים בעולם. שיטת המחקר נסמכת על ספרות מחקר העוסקת במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ ובעולם, על בחינה וניתוח של מסמכים ראשוניים ועל ראיונות עם כמה אנשי אקדמיה בכירים. ממצאי המחקר מעידים כי למל"ג תדמית בירוקרטית, מדיניותה קצרת רואי והיא נגררת אחר האירועים יותר משהיא מובילה אותם, זאת בניגוד למטרתה המוצהרת לקידום תהליכי מחקר והוראה איכותיים, חדשניים ונגישים לטובת המשק והחברה.

Volume 6