רגולציה של עורכי דין
פסקי דין
בג״ץ 623/24 גאבר נ׳ לשכת עורכי הדין מחוז צפון (ניתן ב- 22/1/24
עו״ד העותר מבקש להורות למשיבה – לשכת עורכי הדין, לחוקק חקיקה המאפשרת לעו״ד הנקבל בהליך משמעתי בביה״ד משמעתי, להשיג על החלטות ביניים חלף אפשרות ערעור עליהן רק במסגרת פסק דין סופי. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף בקובעו כי העתירה נעדרת תשתית עובדתית ומשפטית מינימלית. בית המשפט לא נוהג להורות לרשות המחוקקת איזה חוק לחוקק וכך הוא גם נמנע מלהורות לרשות מנהלית כיצד להפעיל את סמכותה. הסעד שמבקש העותר מצוי ברשות המחוקקת או המבצעת ולא בבית המשפט.
בג״ץ 2540/20 עו״ד אבולפיה נ׳ שר המשפטים (ניתן ב4/5/20)
לאור מגפת הקורונה, שר המשפטים התקין תקנות לפיהן בעניינים מסוימים יתקיימו דיונים. מכאן, בקשתו של העותר לאפשר פתיחת תיקי הוצאה לפועל באופן מקוון במהלך תקופה זו. שכן אי פתיחת התיקים, מונעת מעורכי דין לגבות את שכר טרחתם. עם הגשת העתירה הוגשה בקשת למתן צו ביניים שנדחתה. לאחר הגשת העתירה, פורסם לציבור הודעה לפיה יהיה ניתן לפתוח תיקי הוצאה לפועל באופן מקוון פרט למקרים חריגים. לכן, נקבע שהעתירה מתייתרת ודינה להימחק.
בר״ש 5979/18 כהן, עו״ד נ׳ ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 22/11/18)
בקשת רשות ערעור שנדחתה בדבר ההכרה במעשי עוה״ד כמעשים העולים לכדי קלון. במקרה זה, עוה״ד עבר עבירות של מהומה ועלבון במקום ציבורי, תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור שלא במסגרת מילוי תפקידו כעו״ד. בית המשפט המחוזי קבע כי עבירות אלו מלמדות על קיומו של קלון הקבוע בס׳ 78(ג) לחוק. בית המשפט העליון קבע, כי עצם הזיקה המיוחדת בין תחום העיסוק המקצועי לבין העבירה מחזקים את העובדה כי מדובר בעבירת קלון בייחוד בתפקידים ציבוריים. יש ציפייה להתנהגות נורמטיבית-אתית גבוהה לאור הדגש על זיקה פונקציונלית בין המקצוע לעבירה. מכאן, שאין חולק על כך שהמעשים שבוצעו ע״י עוה״ד עולים לכדי קלון אף אם הם לא בוצעו במסגרת תפקידו כעו״ד.
רע״פ 462/18 יוסף נ׳ מדינת ישראל (ניתן ב- 21/5/18)
המבקש הינו עו״ד שגידף וקילל תובע משטרתי בנוכחות קהל רב בביהמ״ש, מעשים ה מהווים עבירת העלבת עובד ציבור. בקשת רשות הערעור נסובה סביב הרשעתו וגזר דינו. הבקשה נדחתה מאחר ומתקיימים שני התנאים לבחינת עבירת העלבת עובד ציבור שנקבעו בהלכת אונגרפלד: התנאי התכני ותנאי המבחן ההסתברותי. התבטאויות אלו, דורשות תגובה הולמת בדמות ענישה חמורה לשם הגנה על אמון הציבור במערכת התביעה המשטרתית בפרט ובמערכת אכיפת החוק בכלל.
ה"פ (מחוזי, ת"א) 30513-09-15 ג'רני הפקות בע"מ נ' עו"ד בעז גולן (ניתן ב- 14/3/16)
המבקשים טוענים שהמשיבים פועלים בניגוד לכלל 16 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) ועותרים לסעד הצהרתי על ניגוד העניינים הנטען שמכוחו מנועים המשיבים מלייצג את הגופים המנויים בבקשה. המשיבים טענו שיש למחוק את התובענה על הסף לאור קיומו של הליך מקביל- בירור התלונה בועדת האתיקה.
בימ"ש קובע שאין ספק שיש לו סמכות עניינית לדון בתובענה שהוגשה, אך הוא בוחן האם ראוי ונכון שיעשה כן, כאשר במקביל מתבררת תלונה של מבקשת הסעד באותו ענין ממש. קביעתו היא "שבמקרים ברורים וגלויים של הפרת כללי האתיקה על בית המשפט לא ימנע מלומר את דברו, למרות האפשרות הקיימת לברור אותו עניין במוסדות הלשכה, ואפילו למרות קיומו של הליך מקביל שכבר נפתח באחד ממוסדותיה. לא כן, כאשר מדובר במקרים הדורשים שקלא וטריא וברור מעמיק יותר, הן של הפן העובדתי והן של הפן העקרוני." בימ"ש מוצא שהמקרה שלפניו שייך לקבוצה האחרונה ולכן מחליט להותיר את הסוגיה להכרעת ועדת האתיקה. ולכן התביעה נמחקת ולא נדחית משום שהשאלות העקרוניות לא הוכרעו לגופן.
בג"ץ 687/15, 858/15 עו"ד דוד ידיד נ' הכנסת, היועמ"ש (ניתן ב- 9/7/15)
נדחתה עתירה שהגישו שורה של עורכי דין נגד חוק נכי רדיפות הנאצים (הגבלת שכר טרחה בטיפול בתביעה לקביעת זכאות לתגמולים לפי החלטה מנהלית) (תיקון מס' 20), התשע"ה-2015. העותרים טענו שהחוק פוגע בזכויותיהם החוקתיות באופן שאינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה. בפסק דין ארוך ומפורט נדחות כל טענות העותרים ונקבע שהחוק תכליתו ראויה, אמצעיו מדתיים ותחולתו למפרע מוצדקת.
ע.א. 53310-11-14 (מחוזי, י"ם) עו"ד יעקב קמר נ' פרקליטות מחוז י"ם (ניתן ב- 2/3/15)
נדחה ערעור של עורך הדין עליו הוטלו הוצאות אישיות בסך 6,000 ₪ בגין התנהגות חוזרת ונשנת שהפריעה לניהול המהלך התקין של הדיון כאשר עוה"ד לא שועה לאזהרות הרבות שניתנו ע"י בימ"ש. נדחתה טענת עוה"ד לפיה אין לבימ"ש סמכות להטיל עליו הוצאות שכן מדובר בעניין משמעתי, אשר על פי טיבו ומהותו צריך להתברר בדין המשמעתי של עורכי דין. בפסקה 13 בימ"ש עומד על האבחנה בין שני סוגי ההליכים.
מאמרים
שירה אייל "צו האופנה - ייצוג מגדרי בבית המשפט" משפט, חברה ותרבות ז, 549 (2024)
אייל כתבן ובועז שנור "לכבוד מי? לשאלת הצדקתם של מדי המשפט״ הפרקליט נה, 139 (2022)
שלי ואקנין אדם ״על חוק ההקלה באמצעי משמעת המוטלים על בעלי מקצועות מוסדרים״ אתיקה מקצועית גיליון 66, 1 (דצמבר 2018)
נטע זיו "עריכת דין בעידן הגלובלי: מה צופן העתיד לעורכי דין? (הרצאה בכנס פתיחת מרכז אתיקה ואחריות מקצועית על שם דיויד וינר ז"ל)" המשפט גליון טו(1) (ספטמבר 2010)
נטע זיו "רגולציה של עורכי דין ישראלים: מאוטונומיה מקצועית לרגולציה רב-מוסדית" המשפט גליון טו(1) (ספטמבר 2010)
הרצאות מצולמות
פרופ' ג'ודית' גוטמן מאוניברסיטת La Troube בנושא The Legal Profession in Australia: Current Issues & Future Directions מה- 11.09.2014 (ההרצאה ללא תרגום)
דר' אייל כתבן מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים בנושא Solo Practitioners in Israel: "Mummy Track" or "Mummy Trap" מה- 11.09.2014 (ההרצאה ללא תרגום)
פרופ' אדם דודק מאוניברסיטת אוטוווה בנושא The Legal Profession in Canada: Current Issues & Future Directions מה- 11.09.2014 (ההרצאה ללא תרגום)
נשיא בימ"ש המחוזי בירושלים כבוד השופט דוד חשין בנושא מודלים של דין משמעתי ותיקון 32 לחוק. מה- 27.01.2014
פרופ' נטע זיו בנושא השינויים הנדרשים בדין המשמעתי. מה- 27.01.2014
יו"ר לשעבר של ועדת האתיקה הארצית עוה"ד דרור ארד-אילון בנושא מדוע יש להשאיר את הדין המשמעתי בידי לשכת עורכי הדין. מה- 27.01.2014
