התמחות וקבלת רישיון
פסקי דין
עע"מ 8281/18 לשכת עוה"ד נ' פומס ואח' (ניתן ב- 11/12/18)
דיון משולב בארבעה ערעורים וערעורים שכנגד שהוגשו על פסק דינו של בימ"ש המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. הנושא הוא בחינת ההסמכה שנערכה ב- 15/7/18. הייתה זו הפעם השנייה בה נערכה הבחינה במתכונת החדשה בכתב בלבד. הערעורים נסובו על מספר שאלות רב-ברירה לצד טענות כלליות נגד מתכונת הבחינה ואופן הבדיקה של מטלת הכתיבה.
עע"מ 3717/18 ד"ר פרץ ואח' נ' הועדה הבוחנת של לשכת עוה"ד ולשכת עוה"ד (ניתן ב- 10/6/18)
בריטואל הקבוע של אחת לחצי שנה נדרש בימ"ש העליון לערעורים שעניינם ביקורת שיפוטית על בחינות לשכת עוה"ד. הפעם על הבחינה הראשונה במתכונת החדשה שכללה רק בחינה בכתב. בין טענות הערעור, מחסור בזמן, שאלות שיש לפסול, דרישה לפקטור ועוד. בימ"ש עמד על מטרות הבחינה, מצוקת הזמן שהייתה בה, פיצול רשימת החוקים. ולבסוף הורה לפסול שתי שאלות והצביע על שתי שאלות בעיתיות נוספות.
בג"ץ 5635/17 שפירא נ' שרת המשפטים ואח' (ניתן ב- 28/8/17)
העותר, בוגר לימודי המשפטים שניגש לבחינת ההסמכה של לשכת עוה"ד בחודש אפריל 2017. העתירה טוענת לפגם פרוצדוראלי שנפל במינוי הוועדה הבוחנת- כתב המינוי של השופטים המכהנים בוועדה נחתם לאחר המועד הקבוע בחוק. ומשכך, מדובר בבחינה לא חוקית.
העתירה נדחתה. בימ"ש קיבל את טענת המשיבים, בכללם, לשכת עוה"ד הודו כי אכן נפל פגם במינוי הוועדה הבוחנת. אך לאור עקרון הבטלות היחסית, אין בפגם זה כדי להצדיק את ביטול הבחינה. מדובר בפגם טכני ולא מהותי כי כתב המנוי נחתם לפני מועד הבחינה.
עת"מ (מחוזי, ת"א) 66099-06-16 דלאשה נ' לשכת עוה"ד בישראל (ניתן ב- 20/7/17)
העותר לא דיווח ללשכה על הרשעתו הפלילית מלפני 15 שנים בגין אלימות במשפחה, עבירה בגינה נשלח למאסר בפועל. החלטת הלשכה הייתה למנוע את קבלתו עד למחיקת הרשעתו בגין אלימות במשפחה בשנת 2024. נקבע כי בקבלה ללשכה, רשאית הלשכה להתחשב בעבירה פלילית שהתיישנה אך טרם נמחקה. עניינו של העותר הוא מקרה אלימות חמור אך יחד עם זאת, העבירה בוצעה לפני 15 שנים ומאז מתנהל העותר כאדם נורמטיבי. לכן יש לאפשר לו לחזור ולפנות בשנת 2020 בבקשה להתקבל כחבר הלשכה.
עת"מ (מחוזי, ת"א) 25108-11-16 בצלאל נ' לשכת עוה"ד- הוועד המרכזי (ניתן ב- 3/5/17)
נדחתה עתירה שהוגשה כנגד החלטת הלשכה שלא לאפשר להתחיל התמחות לעותר בהיותו בהליך פשיטת רגל ותחת צו כינוס נכסים. נקבע כי סעיף 27 לחוק מקנה ללשכה סמכות רחבה להפעיל שיקול דעת בעת בחינת בקשה לרישום כמתמחה, בהתאם לנסיבות המצדיקות זאת.
ההחלטה כאן נמצאה סבירה כי מועמד הנמצא בהליך פשיטת רגל ותחת צו כינוס נכסים אינו ראוי לשמש עורך דין.
בג"ץ 926/17 מכנס ואח' נ' שרת המשפטים ואח' (ניתן ב- 30/3/17)
נדחתה עתירה לפיה יש לשנות את מתכונת בחינות ההסמכה בכתב לעורכי דין מאחר שהטענות זהות לטענות שנדונו והוכרעו בעתירות קודמות שנגעו למועדים קודמים של בחינות ההסמכה.
עת"מ (מחוזי, ת"א) 11594-11-16 מזרחי, עו"ד נ' לשכת עוה"ד- הוועד המרכזי (ניתן ב- 5/2/17)
הלשכה בהפעילה את סמכותה לפי סעיף 44 הגיעה להסכמה עם העותר שבשל היותו חייב מוגבל באמצעים היא תאפשר לו להתקבל כחבר בלשכה בתנאי שיתחייב שיעבוד כשכיר בלבד עד לביטול מעמדו כחייב מוגבל באמצעים ולא יחזיק כספים של לקוחות בפיקדון או בנאמנות עד לביטול מעמד זה. נקבע כי העותר הסכים ללא כל סייג להצעת הלשכה, ואילו כעת הוא עותר נגדה מבלי שהציג כל ראיה לכך שהסכמתו ניתנה בכפייה או כתוצאה מהטעייה. לפיכך אין לשנות את המגבלות שנטל על עצמו במסגרת התחייבותו.
עת"מ (י"ם) 24305-06-16 עתאמנה נ' לשכת עוה"ד (ניתן ב- 11/9/16)
מכוח סמכותו לפי סעיף 44 הורה הועד המרכזי שהעותר אינו יכול להתקבל ללשכה כל עוד תיק החקירה נגדו פתוח. העותר היה עצור למשך 5 ימים בחשד לתקיפת אדם מבוגר וגרימת שברים לגופו. תיק החקירה נותר פתוח מזה שנתיים. העותר הודה שמתנהלת נגדו חקירה ובנוסף הגיע לראש הלשכה מכתב אנונימי ובו טענות קשות על העותר. בימ"ש קובע שהמכתב אינו עומד ברף הנדרש לפי סעיף 44 והוא לא מהווה "עובדה" עליה יכולה הלשכה להסתמך. כך שנותר רק עניין החקירה שעדין פתוחה.
בימ"ש קובע כי "האיזון בין רצון הלשכה (המובן בעיניי) לשמור על טוהר המקצוע, מחד גיסא, לבין חופש העיסוק של העותר, מאידך גיסא, לא היה איזון הולם, שכן החלטת הלשכה מותחת את גבולות הלכת כהנוב (ובנותיה) אל מעבר למשרעת הראויה: אילו היה העותר מבקש להתקבל כחבר בלשכה חודשים ספורים אחרי מועד חקירתו – הדעת נותנת שהחלטה הדוחה לפי שעה את הדיון בבקשתו עד להתבהרות המצב, הייתה ניצבת בתוככי מתחם הסבירות. ברם, שעה שפרק הזמן מאז האירוע ועד להחלטה מתארך, בלא שקיים נתון המצביע על החלטה להעמיד את העותר לדין, ואילו הלשכה סבורה שראוי להמתין עד אשר ייפול דבר בעניינו של העותר (בלא קציבת מועד), כך מצטמצמים והולכים גבולות מתחם הסבירות עד אשר יריעתו אינה יכולה לספק הגנה ללשכה והחלטתה מצויה מחוץ לגדרי המתחם." (עמ' 7). ולפיכך מקבל את העתירה ומורה ללשכה לקבל את העותר כחבר בה.
עת"מ (י"ם) 19410-08-15 ערן הירש נ' הועד המרכזי של לשכת עוה"ד (ניתן ב- 29/5/16)
מכוח סמכותו לפי סעיף 44 הורה הועד המרכזי שהעותר אינו יכול בעת הזו להתקבל ללשכה והוא יהיה רשאי להגיש בקשה חדשה לאחר שיחלפו 5 שנים מתום תקופת המאסר על תנאי שנגזר עליו במסגרת הליך פלילי בו הורשע. דובר בהרשעה בשורה של עבירות חמורות- זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, בידוי ראיות, עדות שקר, מסירת ידיעה כוזבת ועוד עבירות על תקנות הספנות.
ביהמ"ש קובע שהחלטת הלשכה אינה מידתית וסבירה ומחליט שלא להחזיר את העניין לוועד המרכזי הואיל וזה סרב לשנות מעמדתו. במקום זאת בימ"ש קבע שהעותר יהיה רשאי לשוב ולהגיש בקשה בחלוף שנתיים מתום תקופת התנאי.
ת.פ. 32456-03-13 (שלום, פ"ת) מדינת ישראל נ' פולבינציק ואח' (ניתן ב- 26/7/15)
הנאשמת הודתה במסגרת עסקת טיעון בביצוע 12 עבירות של ניהול מקום לשם זנות, ו-12 עבירות של סרסרות למעשה זנות. פסק הדין עוסק בשאלת העונש שיש לגזור עליה והאם להביא בחשבון את השפעת הרשעתה על אישור התמחותה שכן היא סטודנטית למשפטים.
עע"מ 3976/13 בזק נ' הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 6/2/14)
בימ"ש העליון דחה ערעור של מתמחה שהועד המרכזי, מכוח סמכותו לפי סעיף 27 לחוק הלשכה, לא אישר לו את תחילת ההתמחות כי באותה עת התנהל נגדו הליך פלילי בגין עבירות בניה ללא היתר ואי קיום צו שיפוטי.
עת"מ (מחוזי, ת"א) 19177-12-12 מיה גד-מיסטי נ' לשכת עוה"ד (ניתן ב- 23/1/13)
עתירה נגד הועד המרכזי אשר לפי הוראת סעיף 44 לחוק לא אישר את צירופה ללשכה של העותרת לאחר שעברה את בחינות ההסמכה. הסירוב לקבלה כחברה בלשכה התבסס על תלונה שהוגשה נגדה על-ידי המאמנת שלה לאחר שהיא עצמה פנתה ללשכה והתלוננה על המאמנת. בית המשפט לא הופך את החלטת הועד המרכזי אלא מורה לו לשוב ולדון בעניין.
עת"מ 55048-03-12 תאופיק הייב נ' הועד המרכזי של לשכת עוה"ד (ניתן ב- 16/10/12)
בהיותו מתמחה הורשע העותר בעבירות של גניבה אותה ביצע במהלך התמחותו. בית המשפט מאשר את החלטת הועד המרכזי לפיה העותר יוכל להתקבל כחבר בלשכה רק לאחר תום תקופת ההתיישנות על העבירות האלו לפי חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים.
בג"ץ 9609/10 אגודת הסטודנטים של המכללה האקדמית נתניה ואח' נ' שר המשפטים ואח' (ניתן ב- 26/3/12)
נדחתה עתירה של מספר אגודות סטודנטים נגד קבלת תיקון לכללי לשכת עורכי הדין (רישום מתמחים ופיקוח על ההתמחות) לפיו מועד הראיונות להתמחות לא יחל לפני השנה השלישית ללימודי המשפטים. נקבע שללשכה יש סמכות לקבוע תיקון זה מכוח סעיף 109(2) לחו' הלשכה וכי התיקון אינו פוגע בזכויותיהם של המועמדים להתמחות. "נסכם ונאמר כי ראוי היה לשמור את הטענות בדבר פגיעה בחופש העיסוק ובכבוד האדם לעניינים יפים מאלה." (פסקה 11).
עע"מ 3697/11 לשכת עורכי הדין הועד המרכזי נ' סווילם (ניתן ב- 1/2/12)
בית המשפט העליון לא מאשר את החלטת הלשכה להאריך בדיעבד את תקופת ההתמחות של מי שעובד כבר כעו"ד. הלשכה בקשה להאריך את תקופת ההתמחות לאחר שנמצא שעבד בעבודה נוספת כרו"ח ללא היתר מהלשכה ואף שכבר ביצע בהסכמה שלושה חודשי התמחות נוספים עקב כך. הלשכה אשרה שהתמחותו הייתה ראויה הבעיה הייתה באי קבלת ההיתר ובעובדה שהיתר כזה לא היה ניתן לאור מדיניות הלשכה. בימ"ש נמנע מלהתייחס למדיניות הלשכה השוללת אפשרות לשלב התמחות יחד עם עבודה בראיית חשבון הואיל וזו יוצרת, לפי הלשכה, מעצם מהותה וטבעה פגם בהתמחות.
עת"מ (מחוזי, ת"א) 43946-03-11 מרגלית רביבו אלבז נ' לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 5/10/11)
העתירה נדחתה, בימ"ש קבע שהחלטת הלשכה לפי סעיף 27 לחוק לדחות לפי שעה את בקשת העותרת להירשם כמתמחה וזאת עד לתוצאות החקירה הפלילית המנהלת נגדה באישום של התחזות לעו"ד – היא החלטה סבירה ומדתית, המבוססת על ראיות מנהליות בעלות משקל. נקבע שהלשכה רשאית להסתמך על שני פסקי דין אזרחיים שניתנו נגד העותרת בהם נקבע שהיא העניקה שירותים משפטיים שלא כדין, תוך שהיא מתחזה לעורכת דין ומסיגה את גבול המקצוע. במסגרת אותן נסיבות ובהליך מאוחר יותר, עמ"מ 8181/11 מרגלית רביבו אלבז נ' לשכת עורכי הדין(ניתן ב- 16/4/12), נקבע כי בעוד שנתיים, אם לא תסתיים החקירה, על הלשכה לבחון שוב את החלטתה.
עע"ם 1758/10 לשכת עורכי הדין נ' שלום שגיא (ניתן ב- 15/8/2011)
ערעור על החלטת בימ"ש לעניינים מנהליים בהליך עת"מ 2622/07 שהורה ללשכה לקבל את שלום שגיא כחבר בלשכה. הערעור התקבל. נקבע שהלשכה רשאית להסתמך לצורך סעיף 44 על ממצאים שנקבעו בפסק דין אזרחי. בתוספת העובדה שעדין מתנהלת חקירה משטרתית שבסיומה יוחלט אם יוגש כתב אישום נגד שלום שגיא בגין המעשים המצוינים בפסק הדין האזרחי. עוד נקבע, שהחלטת הלשכה שלא לקבלו כחבר בלשכה היא סבירה ומידתית – עומדת בשלושת מבחני המידתיות. "מצאנו כי ההחלטה מאזנת כראוי בין זכותו של המשיב לעסוק בעריכת דין לבין האינטרס הציבורי בסינון אפקטיבי של אלו המבקשים לקבל רישיון לעסוק בעריכת דין, וזאת אף בשים לב לזמן שחלף מאז פתיחת החקירה."
עע"מ 1098/10 מדלן אונגיל נ' לשכת עורכי הדין בישראל (ניתן ב- 2/9/10)
ערעור על החלטת ביהמ"ש לעניינים מנהליים לפיו לא נפל פגם בהחלטת הלשכה לפי סעיף 27 שלא לרשום את המבקשת להתמחות מאחר והליך פלילי בעניינה טרם הסתיים. טענתה לחוסר מידתיות וחוסר סבירות ההחלטה נשענה על הזמן הרב שעבר מאז ביצוע העבירה הנטענת (1988) ועד להגשת כתב האישום (2006) ובכך שההוכחות טרם החלו. ביהמ"ש מקיים דיון נרחב בלשון ומטרות סעיף 27.
עת"מ (ת"א) 2622/07 שלום שגיא נ' לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 3/2/10)
העותר סיים התמחות ועמד בהצלחה בבחינות הלשכה אך הלשכה הפעילה את סעיף 44 ומנעה את הצטרפותו בשל תלונה שהגיש אדם ללשכה המייחסת לו ביצוע עבירות. התלונה בעניינו תלויה ועומדת במשטרה ויש גם הליך אזרחי שעדיין מתנהל. יודגש שבעת הדיון לא הוגש כתב אישום. ביהמ"ש מנתח את יסודות סעיף 44 לפי עובדות המקרה ומורה על ביטול החלטת הועד המרכזי על בסיס היותה בלתי מידתית. העותר ערער על ההחלטה במסגרת הליךעע"ם 1758/10.
מאמרים
נטע זיו "עריכת דין בעידן הגלובלי: מה צופן העתיד לעורכי דין?" (הרצאה בכנס פתיחת מרכז אתיקה ואחריות מקצועית על שם דיויד וינר ז"ל) המשפט גליון טו(1) (ספטמבר 2010)
נטע זיו "רגולציה של עורכי דין ישראלים: מאוטונומיה מקצועית לרגולציה רב-מוסדית" המשפט גליון טו(1) (ספטמבר 2010)
דרור ארד-אילון "סף הכניסה של מקצוע עריכת הדין" אתיקה מקצועית גליון 18, 1 (אפריל 2006)
