לשכת עורכי הדין

פסקי דין

בג״ץ 1724/18 שמיר נ׳ שרת המשפטים (ניתן ב- 11/6/19)
העתירה הראשונה, עסקה בנושא בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין בו היה חשש לניגוד עניינים מובהק בין לשכת עורכי הדין לוועדה הבוחנת. בג״ץ עמד על עצמאותה של הוועדה מכוח סעיף 40 לחוק לשכת עורכי הדין.

רע״א 1831/19 גרצנשטיין נ׳ מילוא (ניתן ב- 5/5/19)
בקשת רשות ערעור על החלטה לפיה יש לדחות את בקשת המבקש שלא לאפשר את המשך הייצוג על ידי עוה״ד בשל ניגוד עניינים. נקבע, שיש לדחות את הערעור מאחר ואין מקום להתערבות ביחסי עו״ד-לקוח. נקבע, שעל ביהמ״ש המחוזי לבחון את עוצמת הפגיעה בזכויות המבקש ובהגינות ההליך. בית המשפט הינו בעל סמכות לדון בסוגיות אתיות אך הכרעה ובירור מעמיק בשאלות מסוג אלה, צריך להיות בגדרי לשכת עורכי הדין.

בר״ש 1825/18 פינקלשטיין נ׳ ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 5/6/18)
בקשת רשות ערעור בעניין השעיית עוה״ד נדחתה. עוה״ד הושעה זמנית ונקבע שאין למנות את הוצאתו מהלשכה מהמועד בו החלה ההשעיה. לטענתו, יש להתחיל את מועד ריצוי העונש מאחר והוא משליך על המועד בו יוכל לחדש את חברותו בלשכה. בית המשפט העליון דחה את הבקשה וקבע בהתאם לסעיף 52 לחוק לשכת עורכי הדין שהשעיה זמנית אינה נמנית כשמדובר בעונש של הוצאה מהלשכה בניגוד להשעיה קצובה שכן נמנית.

ע.א. (מחוזי, ת"א) 26439-02-10 עו"ד אביב מוזס נ' לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 4/9/2011)
נדחה ערעור עו"ד שחויב לשלם את חובו ללשכה בגין שנתיים בהם לא שלם דמי חבר. אושר פסק הדין קמא שהסביר את חשיבות האוטונומיה של הלשכה ויתרונו של מודל ההסדרה העצמית.

עת"מ 1296/09 יוסף רייטן נ' הועד המרכזי של לשכת עוה"ד (ניתן ב- 31/12/09)
לא ניתן לעותר לעסוק בעבודה נוספת במהלך ההתמחות. בימ"ש קיבל את טענת העותר שנפלו פגמים בהליך קבלת ההחלטה בלשכה שכן לפי החוק הסמכות נתונה לוועד המרכזי והוא האצילה, ללא הסמכה מפורשת, לועדת ההתמחות. בימ"ש קובע את הדרך בה תיבחן הלשכה מתן היתרי עבודה נוספת. בדרך זו הסמכות להחליט היא בידי הועד המרכזי בלבד.

ת"ט (ת"א) 181882/08 לשכת עוה"ד נ' עו"ד אביב מוזס (ניתן ב- 24/12/09)
לשכת עורכי הדין תבעה בהוצל"פ בגין אי תשלום דמי חבר ללשכה במשך שנתיים. בטענות ההתגוננות טען עו"ד נגד סמכותה של הלשכה לגבות דמי חבר. בפסק דין ארוך ומנומק עוסק השופט בחשיבותה של הלשכה, האוטונומיה שלה והביקורת עליה.

בג"צ 2334/02 חיים שטנגר, עו"ד נ' יו"ר הכנסת, נח (1) 786 (ניתן ב-26/11/03)
עתירת עו"ד כנגד הוראות שונות בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 המתנות את העיסוק במקצוע עריכת-הדין בחברות בלשכת עורכי-הדין ובתשלום דמי חבר ללשכה. לטענתו, ההוראות פוגעות בחופש העיסוק שלו ועומדות בניגוד לחוק-יסוד: חופש העיסוק. ביהמ"ש קבע כי הוראות חוק הלשכה המחייבות עו"ד להיות חבר בלשכה כתנאי לעיסוקו בעריכת-דין אמנם פוגעות בחופש העיסוק, אך פגיעה זו היא כדין, שכן היא ממלאת אחר הוראותיה של פסקת ההגבלה בחוק היסוד.

לשכת עורכי הדין

פסקי דין

מאמרים

דוחות

הרצאות מצולמות