זכות הייצוג
פסקי דין
ע״פ 7201/23 עו״ד שרמן נ׳ כבוד השופט זלוצ׳ובר (ניתן ב- 5/12/23)
התקבל ערעור ואושר שחרור סניגור מייצוג לאור איומים עליו. תחילה, הובהר כי זכות הייצוג הינה בעלת חשיבות וכלי לשמירה על זכויות הנאשם. אולם, זכות הייצוג אינה מוחלטת ובהעדר שיתוף פעולה, בית המשפט רשאי להיעתר לבקשת הסנגור ולשחררו מייצוג. אם לא די בכך, בית המשפט רשאי לא למנות לנאשם סנגור אחר בהתאם לסעיף 15 לחוק הסנגוריה הציבורית. בית המשפט שב והדגיש את חשיבות הייצוג הרציף והיציב ביותר בעבור הנאשם, דבר המחייב את הסניגור לחשב את צעדיו טרם קבלת ייצוג נאשם. בבואו של בית המשפט לשקול בקשת שחרור מייצוג עליו לקחת מגוון שיקולים ובתוך כך יעילות הדיון בייחוד בתיקים גדולים. מנגד, בית המשפט ער לחשש מניצול זכות הייצוג בכדי לחבל בהליך. על אף ההצדקות הרבות לזכות הייצוג אין להתעלם מעניינו של הסנגור במיוחד בעת שמתעורר סיכון פיזי כמו במקרה הנדון. ייתכנו מקרים בהם בית המשפט יחליט שהנאשם מיצה את זכותו לייצוג מהטעם שייצוג במשפט הפלילי בפרט משרת את האינטרס הציבורי כולו.
עע״מ 567/22 זיתוני נ׳ המשרד לאיכות הסביבה (ניתן ב- 12/6/23)
המערערים קיבלו זכאות לגשת לבחינת הסמכה נוספת לקבלת רישיון מדביר מבלי להידרש לחלק העיוני. המשיב לא אפשר לעורכי דינם של המערערים להתלוות אליהם ביום העיון ולייעץ להם. התנהלות זו, פוגעת בזכות הייצוג של המערערים ומשכך יש לקיים עיון חוזר בסיכומי המבחנים. בימ"ש העליון הדגיש את חשיבות הזכות לייצוג ובהקשרה זכות הטיעון. עם זאת, זכות הייצוג אינה מוחלטת ובהיעדר החרגה בחוק רשות ציבורית יכולה לשלול אותה. יש לבחון את מעמדה של הזכות לייצוג על פי קריטריונים של הגינות. יש לערוך איזון ראוי לפיו עוה״ד של המערערים, יוכלו לייעץ להם בהליך השגה על תוצאות המבחן אך לא לייצגם בהליך. כלומר, למערערים עומדת זכות היוועצות מלאה אך לא זכות ייצוג מלאה. מימוש זכות העיון נתונה לשיקול דעתו של הרשם ויכולה להיות בצורת טלפון, מייל ונוכחות עו״ד כיועץ. נקבע כי יש לדחות את הערעור.
בג״ץ 8946/22 פלונית נ׳ משרד הרווחה (ניתן ב- 11/5/23)
הסוגייה שנדונה בעתירה היא תוקפה של הוראת תקנון עבודה סוציאלית המסדירה את אופן עבודתה ואת אופן השתתפותם של עורכי דין בוועדת תסקירים. העתירה נדחתה בהיעדר עילה להתערבות. נקבע, שבהליכים מסוימים ובהיעדר הוראת חוק מפורשת, זכותו של הפרט לייצוג בידי עו״ד, תוגבל או לא תעמוד לו כלל. בהליך לפני עובדת סוציאלית לסדרי דין, מעמדם של עוה״ד הם כמשקיפים בלבד. אין במהות הוועדה צורך בייצוג פעיל ונוכחות עוה"ד אף יכולה לחתור תחת תכלית הוועדה. הגבלת השתתפותם של עו״ד נועדה למנוע פגיעה ביכולתה של הוועדה להגשים את תכליותיה. כמו כן, העותרת יכולה להיוועץ בעו״ד עובר לדיון בוועדה וכן להעלות טיעונים באמצעותם לאחריה.
ע״פ 766/21 רביעה נ׳ מדינת ישראל (ניתן ב- 23/2/23)
הערעור התקבל בחלקו תוך התייחסות לעניין הייצוג. נקבע, כי הזכות לייצוג הינה זכות בעלת חשיבות רבה בייחוד בהליך הפלילי. בהקשר זה, הזכות לייצוג מבטיחה קיום הליך הוגן ומקדמת צדק. במקרה הנדון, המערער תחילה יוצג באופן פרטי אך לאור מחלוקות שנתגלעו בעת הייצוג הודיעו לו הסניגורים כי לא יוכלו להמשיך בייצוג. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה לשחרור הייצוג וקבע שיש למנות סניגור ציבורי. לאחר המינוי, לא נותר לסנגור זמן רב להתכונן לדיון ובית משפט קמא לא נעתר לבקשה בדבר דחיית הדיון. כידוע, הפסקת ייצוג בהליך הפלילי מותנית באישור בית המשפט ובסמכותו גם לדחות את הבקשה. מכאן, שהחלטת בית המשפט קמא הינה סבירה. החלטת בית המשפט קמא להותיר את מועד הדיון על כנו, פגעה בזכותו של המערער לייצוג. יש לאפשר לעו״ד להיערך לדיון כראוי על מנת למנוע פגיעה בזכות לייצוג.
ע״א 139/23 נאור נ׳ ריל אסטייס בוטיק אינווסטמנטס בע״מ (ניתן ב- 21/2/23)
נדחה ערעור בעניין ׳פסילה עצמית׳ על החלטתו של בית המשפט לפסול עצמו מלדון בעניינה של המשיבה. נקבע, כי היה על עוה״ד להודיע למותב על הצטרפותו למשרד עורכי הדין והיה על בית המשפט להפעיל שיקול דעת אם לפסול עצמו או למנוע מעוה״ד ייצוג. בהתאם לס׳ 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, אם מדובר בהליך שקשור להליך קודם, עוה״ד רשאי לקבל על עצמו את הייצוג בהליך אף אם קיים יסוד להנחה שהדבר יוביל לפסילת המותב. תכלית הסדר זה, הוא למנוע מניפולציות ואסטרטגיות בבחירת בא-כוח לאור הרכב המותב. אמנם, תכלית זו אינה רלוונטית למקרה זה שכן לא הייתה מניעה בידי המותב לדון בעניין. במקרה הנדון, לא היה מדובר בהליך הקשור להליך קודם אלא הליך בו עוה״ד ייצג ברצף. לכן, לא קמה חובה על עוה״ד לקבל היתר לייצג בהליך שממנו הוא לא השתחרר. זאת, אף אם נוצרו נסיבות המצדיקות את פסילת המותב. כשמדובר בהליך חדש שיש לו זיקה להליך קודם גובר משקלה של זכות הייצוג של הלקוח בידי מעו״ד שייצג אותו בעבר חרף פסילתו של המותב. עוד צוין, כי רשימת מניעויות נועדה לנתב תיקים למותב שלא מקים חשש לעילת פסלות. רשימה זו אינה מקימה בעצמה עילת פסלות ויש לבחון כל מקרה לגופו.
ע״פ 6922/16 קופר נ׳ מדינת ישראל (ניתן ב- 19/5/22)
בית המשפט העליון קבע שאין לכפות על אדם ייצוג של הסניגוריה הציבורית. במקרה הנדון
מדובר במערער שהורשע ברצח כפול וברצונו לייצג את עצמו. כמובן, שמוטב שיהיה מיוצג אך במידה ואינו מעוניין בכך אין לכפות עליו ייצוג בהתאם להוראות חוק סדר דין פלילי. עם זאת, נקבע שאין לשחרר את הסניגוריה הציבורית מייצוג ויש למנות למערער סניגור מלווה עמו יוכל המערער להתייעץ במקום עם סניגור מייצג. סניגור מלווה לא יירשם כמייצג של המערער והוא יתייצב בדיונים על מנת לייעץ למערער. יש לציין, כי המערער לא עונה על התנאים למינוי של סניגור פרטי על חשבון המדינה בעבורו.
רע״ב 6976/18 שירות בתי הסוהר נ׳ פרש (ניתן ב- 16/6/21)
דעת הרוב פסקה כי קשר טלפוני בין אסיר/עצור לבין עורך דינו, הינו חלק בלתי נפרש מזכות ההיוועצות ואין לשב״ס כל סמכות כדי לשלול אותה או להגבילה כל עוד אין בידו סמכות מפורשת לעשות זאת. בהיעדר חקיקה מפורשת, יש להגן על זכותו של אדם להיות מיוצג על ידי עו״ד מאחר וזכות הייצוג מהווה זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי. קשר טלפוני אינו מהווה ״טובת הנאה״ והוא משמש חלק בלתי נפרד מזכות היסוד להיוועצות. זכות ההיוועצות אינה תחומה למפגש פנים מול פנים בלבד. ניתן לממש את זכות ההיוועצות הן במפגש פיזי והן בשיחה טלפונית. יש להבחין בין 2 קטגוריות של הגבלות על שיחות טלפון בין אסירים לעו״ד: האחת, הגבלות קונקרטיות הנוגעות להתנהלות האסיר – המחייבות הסדרה חקיקתית מפורשת לאור חומרתן. השנייה, הגבלות הנוגעות לסדרי ניהול הכלא – שאינן מחייבות הסדרה מפורשת אלא סמכות כללית. עוד צוין, כי ניתן להטיל הגבלות במקרים חריגים בהתאם לדין בהינתן שמתקיים ״חשש ממשי״. דעת המיעוט סברה כי הסמכה כללית אכן מאפשרת להגביל את זכותו של אסיר להיוועצות עם עו״ד בשיחה טלפונית בעוד שקיימת חלופה הולמת בהתאם לרע״ב 1980/20 מדינת ישראל נ׳ אבוטבול (נבו 3.6.2020).
ע״פ 9285/20 עו״ד חצרוני נ׳ כבוד השופט לוי (ניתן ב- 14/4/21)
נדחה ערעור בעניין הפסקת ייצוג בידי סניגור נוכח איחוד תיקים. נקבע שגם כאשר היקף הייצוג גדל בשל איחוד תיקים- הסניגור לא יוכל להפסיק ייצוג. בית המשפט התבסס על סעיפים 17-18 לחסד״פ בקובעו כי יש להבטיח ייצוג רציף ויציב עבור הנאשם בייחוד בהליך הפלילי (בג״ץ 4689/94). פיצול התיקים יוביל לפגיעה לא סבירה בהגנה על הנאשם. נקבע שהסניגור נושא באחריות כבדה נוכח המשקל הרב שניתן לזכותו של הנאשם לייצוג. בתוך כך, על הסנגור לשאת באחריות ולכלכל את צעדיו טרם לקיחת התיק לידיו.
עע״מ 2152/19 טפיו נ׳ רשות המיסים (ניתן ב- 4/10/20)
מדובר במקרה בו המערער הגיש בקשה למחיקת הערעור בטענה כי הוא הוגש שלא על דעתו וכי הוא ביקש מעוה״ד כהן לחדול מייצוגו בהליך. עוה״ד כהן בתגובה טענה כי מחיקת הערעור עלולה לפגוע ביתר הקבוצה המיוצגת מאחר ומדובר בתובענה ייצוגית ולכן יש לאפשר את הדיון למרות התנגדות המערער. ככלל, בית המשפט רשאי להורות על סילוקו של הליך ערעור אך במקרה בו הבקשה למחיקה נכנסת לתחומי ההליך יש להכריע בגדרי הדיון בערעור ולא בשלב מקדמי. יתרה מכך, ישנו ייחוד בהליך ייצוגי המסייע לקידום אינטרסים ציבוריים שונים. לכן, לא ניתן להקנות למערער זכות וטו בנוגע לערעור אלא לבחון את המחלוקת בפני ההרכב שידון בערעור בשים דגש על טובת הקבוצה וזכותם לגישה לערכאות אל מול טובתו האישית של המבקש. הוכרע, כי אין להורות על מחיקת הליך הערעור.
ע״פ 394/20 חן נ׳ מדינת ישראל (ניתן ב- 16/7/20)
בית המשפט קיבל בקשה לשחרור סניגור מייצוג בקובעו כי ייתכנו מקרים בהם תותר הפסקת ייצוג על אף חשיבות הזכות לייצוג בייחוד בהליך הפלילי. בית המשפט דן בסעיף 16 לחסד״פ בעניין התנאים לשחרור מייצוג. בהקשר זה, בקשתו של המערער למינוי סנגור פרטי על ידי בית המשפט נדחתה. זאת, לאור העובדה שהמקרה אינו הוכיח טעם אובייקטיבי למינוי סניגור פרטי ואינו עומד בגדר חריג המצדיק את מינויו בהתחשב בחומרת מעשי המערער. עם זאת, נקבע שיש לספק למערער סניגור מייעץ בדיון אך לא מייצג כבקשתו.
רע״א 6829/18 ליטוב נ׳ עו״ד אונגר-לטין (ניתן ב- 26/2/20)
בימ"ש העליון דחה את בקשת רשות ערעור שעסקה בהפסקת ייצוג בקובעו כי במידה ועוה״ד פונה בשאילתא לפי כלל 16(ב), הוא רשאי להמשיך בייצוג בטרם קבלת אישור הוועדה. במקרה זה, המבקש התקשר עם עוה״ד בתחום המשפחה לצורך ייצוגו עד שנדרשה להפסיק לייצגו שכן בעבר היא נתנה ייעוץ לבת זוגתו. כאשר הדבר נודע לעוה״ד, היא פנתה לוועדת האתיקה בעניין הפסקת הייצוג. במקביל, היא המשיכה לייצגו וקיימה מו״מ אל מול בת זוגתו שהגישה תלונה ללשכת עורכי הדין כנגד עוה״ד. בשל הפסקת הייצוג והנזקים שנגרמו למבקש, הוגשה תביעה נגד עוה״ד ונקבע שהיא הפרה את חובת הזהירות. ערעור שהוגש על ידי עוה״ד התקבל ונקבע שהיא פעלה בצורה סבירה בנסיבות העניין.
בש״פ 5320/19 הרינג נ׳ מדינת ישראל (ניתן ב- 24/9/19)
נדחתה בקשת רשות ערעור. בימ"ש ציין את זכות הייצוג המהווה זכות חוקתית ממעלה ראשונה. הודגש, כי בית המשפט מוסמך מכוח החוק להגביל ייצוג נקודתית בכדי למנוע מגע בין חשודים. כאן, ההגבלה הוטלה ביחס לבנו של המערער בהיותו חשוד בעצמו. משכך, הוא מנוע מלהעניק לאביו שירותים משפטיים מתוקף תפקידו כעו״ד. עו״ד שהוגבל בייצוג ובכל זאת מעוניין לייצג את הנאשם ספציפי, ביכולתו לפנות בבקשה לבית המשפט לבחון את הנושא מחדש. נקבע, כי די יהיה בקיומו של יסוד סביר לחשד בדבר ביצוע עבירה כדי לראות בעו״ד כחשוד ששחרורו יכול להוביל להגבלות.
רע״א 1831/19 גרצנשטיין נ׳ מילוא (ניתן ב- 5/5/19)
בקשת רשות ערעור על החלטה לפיה יש לדחות את בקשת המבקש שלא לאפשר את המשך הייצוג על ידי עוה״ד בשל ניגוד עניינים. נקבע, שיש לדחות את הערעור מאחר ואין מקום להתערבות ביחסי עו״ד-לקוח. נקבע, שעל ביהמ״ש המחוזי לבחון את עוצמת הפגיעה בזכויות המבקש ובהגינות ההליך. בית המשפט הינו בעל סמכות לדון בסוגיות אתיות אך הכרעה ובירור מעמיק בשאלות מסוג אלה, צריך להיות בגדרי לשכת עורכי הדין.
ע״פ 7211/18 הסנגוריה הציבורית נ׳ מדינת ישראל (ניתן ב- 12/12/18)
נדחה ערעור בעניין בקשת המערערת להשתחרר מייצוג. תקנה 8(א) לתקנות הסנגוריה הציבורית קובעת 4 סיבות שיכולות לאפשר שחרור מייצוג. בית המשפט דן בכל אחת מן החלופות ובדרכי פרשנותן וקבע כי במקרה הנדון, יש להותיר את הייצוג על כנו על אף שהתנהלותו מערימה קשים רבים על הסנגוריה הציבורית. אין חולק על כך שעבודתה של הסנגוריה היא לא קלה אך יש לבחון את מידת התועלת שיש בייצוג למרות כל המחלוקות הקיימות. במקרה זה, התועלת הייתה רבה ואין לאשר שחרור מייצוג לאור חשיבותו הרבה.
רע״א 5234/17 דרייבר ישראל בע״מ נ׳ עו״ד ג׳נח (ניתן ב- 4/7/18)
ערעור שנדחה בעניין ייצוג בעלי דין בביהמ״ש לתביעות קטנות. הערעור נסוב סביב השאלה האם במקרה בו אחד מבעלי הדין בביהמ״ש לתביעות קטנות הוא עוה״ד, קמה לביהמ״ש החובה ליידע את הצד השני באפשרות להגשת בקשה למתן היתר ייצוג. הואיל ולעוה״ד יש יתרון דיוני מובהק דבר הפוגע בשוויון בין המתדיינים. נקבע כי ביהמ״ש לתביעות קטנות לא מחויב ליידע את בעל הדין השני באפשרות להגיש היתר ייצוג וזה נתון לשיקול דעתו.
ע״א 10177/16 סביוני יבנה בע״מ נ׳ הועדה המקומית לתכנון ובניה יבנה (ניתן ב- 21/12/17)
המערערת מבקשת להתיר את ייצוג עורך הדין שלה שהעיד מטעמה. כלל 36 לכללי האתיקה החל גם בהליכי ערעור קובע כי עו״ד לא רשאי לייצג בעל דין בעת שהוא מעיד מטעמו באותו הליך אלא אם מדובר בעניין טכני או שניתנה לכך רשות בידי גוף מוסמך. במקרה הנדון, עוה״ד ביקש רשות לייצג את המערערת מאחר ומדובר בעדות מהותית. מכאן, שאין לקבל את הערעור ואין להתיר את הייצוג בידי עוה״ד.
רע״פ 8071/17 אשד נ׳ מדינת ישראל (ניתן ב- 22/11/17)
במקרה הנדון, עלתה טענה מצד המבקש בעניין עיוות דין שנגרם לו בהליך ההוכחות נוכח היעדר ייצוג. למבקש מונה סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית ולאחר שהמבקש לא שיתף פעולה עימו הותר לו להשתחרר מייצוג. נקבע, שזכות הייצוג למרות חשיבותה אינה מוחלטת אלא יחסית. על בית המשפט לבצע איזון בין חובתו של סנגור לייצג את לקוחו לבין מקרים בהם הלקוח אינו משתף פעולה עם הסנגור. נקבע, כי במקרה הנדון, מוצו כל האפשרויות על מנת לאפשר את המשך הייצוג ולא נגרם שום עיוות דין עקב היעדר הייצוג.
ע״פ 514/17 עו״ד יצחקניא נ׳ כב׳ השופטת מרשק-מרום, בית המשפט המחוזי מרכז (ניתן ב- 26/3/17)
במקרה הנדון, בית המשפט דן בחשיבות הגדרה ברורה של היקף הייצוג בתחילת הדרך. נקבע כי אחריות הסנגור חורגת מעבר לתחומי ייפוי הכוח. הסנגור לא קיבל אישור להשתחרר מהייצוג ורק בהינתן ויקבל אישור יוכל להפסיק את הייצוג תוך שמירה על הליך סדור בהתאם לסעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי.
ע"א 8037/06 שי ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ (ניתן ב- 4/9/14)
בית המשפט העליון מאשר הגשת תובענה ייצוגית נגד המשיבה. חלק בפסק הדין עוסק בשאלה האם העובדה שעורך הדין המייצג יזם את הגשת התובענה ממניע כספי (כלומר, התובעים הייצוגיים לא פנו אל עורך הדין אלא ההיפך)- יש בה כדי להכשיל את אישור התובענה כייצוגית. שניים מהשופטים סברו שהתנהגות עורך הדין אינה עולה לכדי חוסר תום לב או התנהגות שאינה הולמת שיש בה להכשיל את אישור התובענה (לעניינינו עמודים 5,15-16 בעיקר).
ת.א. (מחוזי, ת"א) 2519-06 איל גולדברג, עו"ד נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (ניתן ב- 15/5/14)
עורך דין לא יכול לשמש הן כתובע מייצג והן כבא כוח מייצג. בשל בעיית ניגוד העניינים גם שותפו של עורך הדין המשמש כתובע מייצג לא יכול לשמש כבא כוח מייצג.
בש"פ 9220/12 עדי פרץ ודניאל לוי נ' מ"י (ניתן ב- 26/12/12)
נפקות הפגיעה בזכות ההיוועצות של עצור. אך במקרה זה הפגיעה ומשכה לא הגיעו לכדי שחרור מהמעצר.
ע"א 8077/08 אוניברסיטת חיפה נ' לירן בן הרוש (ניתן ב- 3/12/12)
בימ"ש קמא/המחוזי הורה על ביטול הסעיף בתקנון האוניברסיטה האוסר על ייצוג בידי עוה"ד. וקבע שיש זכות לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה להיות מיוצגים ע"י עוה"ד לפי בחירתם בהליכי המשמעת הננקטים נגדם.
בימ"ש העליון מקבל את הערעור ברוב דעות ומורה כי זכות הייצוג לסטודנטים לא תינתן באופן גורף, כפי שקבע בימ"ש המחוזי, אלא רק היכן ששני הפרמטרים שנקבעו בהחלטת המל"ג מתקיימים (כאשר יש מגבלה משמעותית ביכולתו של הסטודנט לייצג את עצמו וכאשר הסטודנט ניצב בפני חשש לתוצאות חמורות). ויינתן שקול דעת לגופים המשמעתיים להתיר ייצוג באמצעות עוה"ד חיצוני במקרים שימצאו על-ידם ראויים ויותר תמיד ייצוג כאשר התביעה מיוצגת ע"י עו"ד. דעת הרוב והמיעוט (של השופט דנציגר) עוסקות בחשיבות זכות הייצוג והמגבלות שניתן להטיל עליה ובמאפייני ההליך המשמעתי במוסדות להשכלה גבוהה.
ת"צ 4263-03-11 אשל היאור בע"מ נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ (ניתן ב- 5/4/12)
החלטה ראשונה מסוגה בישראל בשאלה האם על בית המשפט לאשר בקשת תובע ייצוגי לפטר את עורך הדין מגיש הבקשה/ב"כ המייצג? האם לב"כ המייצג מעמד עצמאי המונע את פיטוריו על ידי המבקש/התובע המייצג? ביהמ"ש קובע שבניגוד לתביעה רגילה, בתובענה ייצוגית מרגע הגשתה אין לתובע המייצג הכוח להביא להחלפת ב"כ המייצג. יחד עם זאת, הוא רשאי להגיש בקשה לבית המשפט להחלפה ב"כ או למינוי ב"כ נוסף. ככל שבקשה זו לא תתקבל (כמו במקרה זה) ימשיכו השניים בתפקידם, כאשר ב"כ המייצג הוא שמנהל את התובענה, ולתובע המייצג שמורה האפשרות להביע את דעתו ולהחליט כיצד לעשות שימוש בעילת התביעה האישית העומדת לו (ככל חבר בקבוצה).
ע"פ 5956/08 סלימאן אל עוקה נ' מדינת ישראל (ניתן ב- 23/11/11)
פסילת הודאה ברצח בשל כך שניתנה תוך סירוב להפגישו עם עורכת דינו והשחרת שמה (יישום הלכת יששכרוב). יחד עם זאת, ההרשעה נותרה על כנה בהתבסס על הודאתו בפני מדובב.
תמ"ש (טבריה) 6912-01-10 פלונית נ' פלוני (ניתן ב- 9/1/11)
ביהמ"ש בצעד חריג מורה על פסילת ייצוג של עורכת דין בפניו לאור הוראת סעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין. דובר בהחלפת ייצוג כאשר עו"ד המחליפה מנועה מלהופיע בפני אותו שופט לפי ס' 77א לחוק ביהמ"ש כך שלכאורה היה על השופט לפסול את עצמו. אלא שלפי סעיף 53ב אסור היה לעוה"ד לקחת על עצמה את הייצוג אם היא יודעת שזה יביא לפסילת השופט אלא אם תבקש ותקבל היתר ייצוג, דבר שלא עשתה. נאמר בפסה"ד שההחלטה לשכור את שירותיה הייתה מניפולציה כדי להביא להחלפת השופט לאחר שניסיון קודם לפסול את השופט נדחה. הוגש ערעור על ההחלטה.
ע"פ 8974/07 הונצי'אן לין נ' מ"י (ניתן ב- 3/11/10)
ההודעה שחובה לתת לעצור על זכות ההיוועצות בעורך דין חייבת לכלול יחד גם הודעה על זכותו להיות מיוצג ע"י סניגור ציבורי. שתי ההודעות כרוכות יחד. אך אין באי קיום זאת כדי לפסול את ההודאה הראשונה של הנאשם זו שמסר לפני שניתנה לו ההודעה על הזכות לסניגור ציבורי.
ע"פ (מחוזי, ת"א) 7637/09 אילן בכור נ' מ"י (ניתן ב- 18/10/10)
נדחתה בקשה לביטול פס"ד בטענה של העדר הייצוג במרבית שלבי המשפט. נקבע שהעדר הייצוג לא הוביל לעיוות דין. נקודה נוספת היא שהעדר הייצוג נבע מהתנהגות הנאשם אשר לא שיתף פעולה עם הסניגוריה הציבורית שביקשה ממנו פרטים על מצבו הכלכלי כדי לדעת אם הוא זכאי לסיוע. בימ"ש מכנה את התנהגות הנאשם "מכוונת וחסרת תום לב". ההחלטה נתנה בטרם נכנס תיקון 49 לחסד"פ לתוקף לפיו הנאשם זכאי לייצוג גם ללא הוכחת מצב כלכלי כיוון שהתביעה עמדה לבקש מאסר בפועל.
ע"פ 6648/10 הסניגוריה הציבורית נ' מ"י (ניתן ב- 19/9/10)
בית המשפט קמא אישר הפסקת ייצוג ע"י סניגור פרטי שלא יכול לעמוד בלוח הזמנים של הדיונים שקבע בית המשפט ומינה במקומו סניגור ציבורי בכפייה שכן הנאשם אמר שהוא רוצה רק סניגור פרטי. ערעור הסנגוריה הציבורית על החלטה זו התקבל כי לא ניתן לכפות ייצוג.
ע"פ 2936/10 הסניגוריה הציבורית נ' ביהמ"ש המחוזי, אליאור חן (ניתן ב- 6/5/10)
סניגור פרטי התפטר לאחר שבית המשפט לא הסכים לדחיית שמיעת ההוכחות כך שיהיה לו מספיק זמן ללמוד ולהתכונן. ביהמ"ש הורה למנות לנאשם סניגור ציבורי. הסניגור הפרטי הודיע שאם כך אז הוא בכל זאת יישאר רק לחקור את העדים. השופט ביקש שעורך הדין יצהיר שהוא יעבור על כל החומר והחקירה הנגדית תהיה ראויה אחרת הוא רואה בכך העדר ייצוג אפקטיבי. הסניגור הפרטי סרב כך שביהמ"ש המשיך לדרוש שהסניגוריה הציבורית תשמש כתחליף ייצוג אפקטיבי. הנאשם דרש שסניגורו הפרטי ימשיך לייצגו. על ההחלטה בהליך ת"פ (י"ם) 460/09 ערערה הסניגוריה ולשכת עורכי הדין הצטרפה כידיד בימ"ש. הערעור התקבל הואיל והייצוג הכפוי של הסנגוריה לא יקדם את המשפט אלא להיפך, יידרש לסנגוריה זמן רב ללמוד את הראיות.
ע"פ 816/10 עודד גולד ושלמה חניש נ' מ"י (ניתן ב- 14/3/10)
ביהמ"ש העליון דחה את בקשתו של גולד לעיכוב עונש המאסר שהוטל עליו עד לתום הערעור בעניינו. אחד מנימוקי הבקשה שביהמ"ש לא קיבל היה שבייצוג עצמו גרם גולד עיוות דין. גולד ייצג את עצמו במשפט במשך שנים, ניהל ביד רמה את הדיון וסרב פעמים רבות להפצרת ביהמ"ש שימנה לעצמו סניגור.
ת"פ (כ"ס) 1971/08 מ"י נ' אסרף (ניתן ב-3/3/10)
הפסקת ייצוג של סניגור ציבורי לפי בקשתו מאחר והנאשם הביע רצון שלא להיות מיוצג כיון שאינו מאמין בסנגוריה הציבורית. ביהמ"ש נעתר לבקשה.
ת"פ (י"ם) 460/09 מ"י נ' אליאור חן (ניתן ב- 24/2/10)
סניגור פרטי התפטר לאחר שבית המשפט לא הסכים לדחיית שמיעת ההוכחות כך שיהיה לו מספיק זמן ללמוד ולהתכונן. ביהמ"ש הורה למנות לנאשם סניגור ציבורי. הסניגור הפרטי הודיע שאם כך אז הוא בכל זאת יישאר רק לחקור את העדים. השופט ביקש שעורך הדין יצהיר שהוא יעבור על כל החומר והחקירה הנגדית תהיה ראויה אחרת הוא רואה בכך העדר ייצוג אפקטיבי. הסניגור הפרטי סרב כך שביהמ"ש המשיך לדרוש שהסניגוריה הציבורית תשמש כתחליף ייצוג אפקטיבי. הסנגוריה ערערה על ההחלטה למנות אותה בהליך ע"פ 2936/10.
תא"ק 34857/08 ד"ר שלמה כהן נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (ניתן ב- 24/2/10)
חברת הביטוח סירבה לשלם את הסכום הקבוע בפוליסת ביטוח חובה לכיסוי הוצאות משפטיות בהליך הפלילי מאחר והתובע שכר עו"ד אחר, לא מטעמה של חברת הביטוח. ביהמ"ש קבע שתנאי זה הינו תנאי מקפח בחוזה אחיד.
עת"א (ת"א) 3232/09 יצחק בר-מוחה נ' שירות בתי הסוהר (ניתן ב- 14/2/10)
העותר עתר נגד החלטת שירות בתי הסוהר לאפשר לו מפגש עם עורך דינו רק כאשר מחיצת זכוכית מפרידה ביניהם וזאת מטעמי ביטחון ועל בסיס מידע מודיעיני. פס"ד מדבר על חשיבות זכות ההיוועצות בעו"ד אך לא מתערב בהחלטה שכן לא ניתן לקבוע שהיא שרירותית או בלתי סבירה.
ע"פ 3314/06 יובל אייזנקורט נ' מ"י (ניתן ב- 11/1/10)
בתחילת הפס"ד מציין ביהמ"ש שבהתאם להלכת תקומי הותר לסניגור להשתחרר מייצוג לאחר שהנאשם הביע את רצונו לייצג את עצמו. בפס"ד מצוין שהעובדה שהנאשם לא היה מיוצג האריכה והקשתה על הדיונים ושוב מועלית ההצעה של סניגור כונן כמו שנהוג בארה"ב.
ע"פ 7513/08 בסרייב נ' מ"י (ניתן ב- 13/7/09)
עו"ד המייצג בערעור מעלה את טענת כשל בייצוג ביחס לעצמו שכן הוא זה שייצג גם בבימ"ש קמא. בימ"ש מציין שאומנם התנהגות הסניגור לא הייתה ראויה אך דוחה את הטענה הואיל ואין חשש לעיוות דין. שני שופטי ההרכב מעירים על "התרבות הטענה בדבר כשל בייצוג."
ע"פ 4865/09 עו"ד אביגדור פלדמן, עו"ד ציון אמיר נ' בימ"ש המחוזי בת"א (ניתן ב- 9/7/09)
ערעור על החלטת בית המשפט שלא לשחרר את סנגורי קצב מייצוגו. הסניגורים ביקשו שחרור מייצוג לאחר שהתיק נקבע לדיונים במתכונת של ארבעה ימים בשבוע עד תומו (פח 1015/09 (מחוזי, ת"א) משה קצב נ' מ"י (ניתן ב- 7/6/09)).
בג"ץ 2784/09 אילן אשד נ' בית המשפט המחוזי ת"א (ניתן ב- 30/3/09)
עתירה נגד החלטת ביהמ"ש המחוזי שלא לאשר שחרור סניגורו של העותר. ביהמ"ש המחוזי סירב לאשר את השחרור כיוון שזה סניגורו השלישי של העותר, כאשר פעמיים כבר החליף הנאשם סניגור. כמו כן הדבר יגרום לדחייה בהליכים ובמשפט עבירות מין יש להקפיד על סיום ההליך במהירות.
בג"ץ 900/09 רוני מיימון נ' בית המשפט המחוזי בת"א (ניתן ב- 11/2/09)
עתירה להורות לבימ"ש מחוזי לדחות את משפטו הפלילי של העותר בשישה חודשים על מנת שבא כוחו החדש יוכל ללמוד את החומר. העתירה נדחתה משורה של נימוקים. בין היתר מציין בג"צ כי החלטת המחוזי שלא לדחות את המשפט נכונה שכן ביהמ"ש התיר לנאשם להחליף סניגור, בתנאי שהמשך ההליכים לא ייפגע.
ע"פ 3471/08 סאמי אבו נאב נ' מ"י (ניתן ב- 8/1/09)
דחיית טענה של כשל בייצוג. ראשית, החלפת סניגור בשלב הערעור אינה מצדיקה כשלעצמה מתן אפשרות לסטות מקו הגנה שננקט בערכאה המבררת. שנית, העובדה שניתן לנקוט קו הגנה שונה היא לבדה לא מצדיקה ניהול משפט מחדש. אין מדובר ב"חשש של ממש לעיוות דין לנאשם שהורשע".
"פ 10067/08 הסניגוריה הציבורית נ' שלמה אוחיון (ניתן ב- 14/12/08)
הפסקת ייצוג: בימ"ש העליון אישר את החלטת המחוזי אשר דחה בקשה של הסנגוריה הציבורית להפסקת ייצוג לפי סעיף 17 לחסד"פ. הסיבה לבקשה היתה העדר שיתוף פעולה של הנאשמים שחפצו בייצוג פרטי. בנסיבות המקרה, לנוכח העובדה שהנאשמים קיבלו מספר אורכות כדי שיסדירו ייצוג פרטי אולם לא עשו כן, בשילוב הצורך הדחוף בשמיעת העדויות במשפט כה חמור, הביאו את ביהמ"ש להורות על המשך ייצוג הסנגוריה עד שהנאשמים יספיקו לשכור ייצוג פרטי. נקבע שמקום שאין מנוס מניהול התיק כיוון שהנסיבות אינן מאפשרות עיכוב נוסף בגביית העדויות- מוטב לנאשם להינות מהגנה, ולו מוגבלת, של סניגור שאין הוא משתף פעולה עמו, מאשר שלא ייהנה מהגנה בכלל.
ת"פ (חי') 6116/07 יצחק צרור נ' מ"י (ניתן ב- 1/12/08)
דחיית טענה של כשל בייצוג ובקשה להורות על ביטול הכרעת הדין. למרות שנקבע שעדיף היה אילו פעלו הסניגורים אחרת (בין היתר בהחליטם לא להעיד את הלקוח), "אך מכאן ועד למסקנה של כשל בייצוג המרחק רב." נקבע כי לא מדובר בכשל מהותי שיש בו להטות את תוצאות המשפט.
ת.א. 1037/05 (קריות) להב חיים נ' עו"ד בריק פארס (ניתן ב- 21/2/07)
דחיית תביעת פיצויים מעו"ד ע"י לקוחו. לאחר התפטרות מייצוג לאור הסכם ביניהם, חלה הגנת ס' 18 חוק החוזים. עו"ד טען להתפטרות עקב דרישה לעדות מצידו בהליך פלילי שמתנהל מול הלקוח. הלקוח טען, כי התפטרות עו"ד מייצוגו בשאר התיקים, שאינם קשורים להליך הפלילי, היא הפרת ההסכם. ביהמ"ש קבע כי במצב היחסים בין התובע לנתבע, בעקבות התעקשות התובע כי הנתבע יעיד מטעמו בתיק הפלילי, היה המשך ייצוגו על ידו גם בשאר התיקים בלתי אפשרי.
מאמרים
ש. רוזנפלד "הסתלקות עורך דין מתובענה" הפרקליט כב, 375 (תשכ״ו)
שאול מנהיים "הפסקת ייצוג על־ידי עורך־דין בהליך אזרחי" הפרקליט לט, 607 (תש״ן-תשנ״א)
תחיה שחר "בחירה ״טובה״ בלקוח ״רע״ -על אחריותו המקצועית של עורך הדין לייצג לקוחות לא פופולריים" הפרקליט ספר דויד וינר – על משפט פלילי ואתיקה, 167 (2009)
שי פרבר "מוסד "הסנגור המלווה״ (standby counsel) בישראל – בין הזכות לייצוג משפטי לבין הזכות לייצוג עצמי" משפטים נא, 905 (ינואר 2022)
ורה שיכלמן "חובותיו האתיות של עורך הדין כלפי צד לא מיוצג" פורום עיוני משפט מה, 1 (תשפ״א)
רועי פדל "אחריותם של שני אדונים מודלים לחלוקת אחריות אופקית בין התובע הייצוגי לבין עורך הדין המייצג, ככלי לצמצום חוסר האיזון הכפול בתמריצים להגשת תובענות ייצוגיות" המשפט כג, 263 (2017)
דורון מנשה ואיל גרונר "הזכות לייצוג עצמי בהליך משפטי" עלי משפט טו, 129 (יוני 2020)
ירון קובו "חור בהגנה: על הזכות לייצוג בהליכי משמעת של איגודי ספורט״ ספר יורם דנציגר 691 (2019).
(לימור זר-גוטמן, עידו באום עורכים, 2019)
יואב ספיר "מה מחייבת האצילות ? ייצוג פרטי וייצוג ציבורי בפלילים, אתיקה מקצועית וטובת הלקוח" הפרקליט – ספר דויד וינר 131 (2009)
יאיר תירוש "״הזכות לייצוג משפטי בחקירה״ - כללי הצייד במבחן המשפט המשווה" משפט וצבא 14, 91 (תש״ס)
לימור זר-גוטמן "הנאמנויות של עורך הדין" פלאטו-שנער ושגב חובות אמון במשפט הישראלי פרק ד-6, ד-7 (2016)