ייחוד המקצוע

פסקי דין

עע״מ 1456/23 בן-אליעזר נ׳ מדינת ישראל משרד האוצר, החשב הכללי ומשרד הביטחון (ניתן ב- 10/12/23)
עתירה מינהלית שהגישו עורכי דין נגד מכרז שפרסמה המדינה. לטענת עוה"ד, המכרז מפר את הוראת ייחוד המקצוע כי הוא מאפשר העברת תיקים לטיפול חברת הניהול שאינה משרד עורכי דין. הטענה התקבלה ונקבע שהתיקים שיועברו לחברה לא יכללו נקיטת פעולות ייחודיות למקצוע עריכת הדין. עוד נקבע, כי מתעורר קושי בסעיף לפיו המשיבה יכולה לדרוש מהספק לשאת בהוצאות המשפט שהוטלו עליה. סעיף זה, סותר את סעיף 44 לכללי האתיקה שכן עו״ד מנוע מלשאת בעבור לקוחו התשלום הוצאות הכרוכות במתן השירות המקצועי ולכן הסעיף בוטל.

ע״א 5502/16 לשכת עורכי הדין נ׳ תשומה שיקום ושיחזור חובות בע״מ (ניתן ב- 31/12/17)
התקבל ערעור של הלשכה שביקשה להוציא צו מניעה לחברה שהתקשרה עם נושים למטרת גביית חובות פעולה המנוגדת לעיקרון ייחוד המקצוע הקבוע בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין. בימ"ש העליון דן בסוגיה והדגיש כי סיווג עסקאות לא נעשה רק לפי צורת העסקה וכותרתה אלא גם בהתאם לכוונות הצדדים ומהותה. במקרה הנדון, כוונת הצדדים בהסכם הייתה שבעל הזכות המקורי יצהיר על המחאת זכויותיו בחובות לתשומה כנגד תמורה. מכאן, שמדובר בהמחאת זכות שבמסגרתה מועברת הבעלות בזכות בחוב לתשומה. לאור הנסיבות נקבע כי מדובר בהסכם למתן שירות משפטי ולא הסכם קנייני בלבד. כך שעוה״ד פעלה בניגוד לעיקרון ייחוד המקצוע ופרשנותו המצמצמת. בימ"ש דן בהרחבה בחשיבות ההגנה על האינטרס הציבורי וחזר של הלכת פסק הדין בעניין המרכז למימוש זכויות רפואיות לפיה הקביעה אם מדובר "בשירות משפטי" מבוססת על שלושה שיקולים שיש לשקול: 1. מידת שיקול הדעת הכרוך בפעולה; 2. מידת הנזק שעלול להיגרם ללקוח במקרה של שירות לא ראוי; 3. מידת הנגישות של הלקוח לעורכי דין בסוג זה של מקרים. הערעור התקבל וניתן צו מניעה האוסר על החברה להתקשר עם לקוחותיה באמצעות ההסכם האמור.

ת.א. (תא) 28548-03-17 לשכת עוה"ד נ' אברהמוב ואח' (ניתן ב- 24/5/18)
התובעת פנתה בבקשה למתן צו מניעה אשר יאסור על הנתבעים, המפעילים עסק הבודק רכיבי שכר של עובדים. בימ"ש מיישם את מבחני הלכת המרכז למימוש זכויות רפואיות ומגיע למסקנה שאין בייעוץ הניתן ע"י הנתבעים הנוגע לבדיקת שכר כדי הסגת גבול מקצוע. התביעה נדחתה.
מידע נוסף: הלשכה הגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון אך נאלצה למשוך אותו משהובהר לה על ידי השופטים בהרכב שפסק הדין יהיה לחובתה. הדיון נערך בחודש יוני 2019 (ראו, https://www.themarker.com/law/ 1.7331528).

ע"א 5502/16 לשכת עורכי הדין נ' תשומה שיקום ושיחזור חובות בע"מ (ניתן ב- 31/12/17)
נקבע כי חברת תשומה מפרה את סעיף 20 לחוק הלשכה בכך שהחברה מתקשרת עם נושים שונים בהסכמים להמחאת זכויותיהם בחובות. בהמשך לכך, ובהתאם לאמור בהסכם, החברה פועלת לגביית החוב, ורק לאחר גבייתו – משלמת לבעל הזכות המקורי את "התמורה" בגין המחאת הזכות בחוב. בימ"ש מיישם את שלושת הקריטריונים שנקבעו בהלכת המרכז למימוש זכויות רפואיות ומגיע למסקנה כי ניהול הליכים משפטיים לשם גביית חובות דורש הפעלת שיקול דעת והוא אינו "פעולה טכנית". בימ"ש קיבל את ערעור הלשכה והפך את החלטת בימ"ש המחוזי.

רע"א 7547/16 לשכת עוה"ד נ' זכותי – מומחים לזכויות רפואיות בע"מ ואח' (ניתן ב- 3/11/17)
נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש המחוזי בירושלים שדחה את בקשת הלשכה להוציא צו מניעה זמני נגד המשיבים. הבקשה לצו מניעה זמני שיורה למשיבים לחדול מלתת איזה מן השירותים המפורטים בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, עד להכרעה בהליך העיקרי. הסיבה לדחייה היא שמדובר בעניין שאינו דחוף או בהול, זכותי פועלת משנת 2012, פסק הדין של בימ"ש העליון בעניין המרכז למימוש זכויות רפואיות ניתן בשנת 2014. לשכת עוה"ד המתינה כל השנים האלו "כפי שהסכינה עם פעילותה של זכותי בתקופה החולפת, נראה כי המשיבה תוכל לשאת פעילות זו עד להכרעה סופית בהליך העיקרי, וזאת מבלי שייגרם נזק חמור לה, למקצוע עריכת הדין, או לציבור." (פסקה 17)

ת.א. (שלום, ת"א) 20635-10-15 זכותי- מומחים לזכויות רפואיות בע"מ נ' סרטון (ניתן ב- 16/2/17)
נדחתה תביעה שהגישה זכותי נגד לקוח שלה בגין אי תשלום שכרה לפי ההסכם. נפסק כי התובעת לא הוכיחה כי ביצעה פעולות כלשהן כדי לסייע לנתבע לקבל החזרים או פטור ממס הכנסה. בבואו לבחון אם מגיע לזכותי שכר טרחה עושה בימ"ש שימוש בהלכות שנקבעו לגבי שכ"ט של עורכי דין. למשל, הלכת בייניש-עדיאל, הלכת קפלנסקי ועוד. הוגש ערעור בע"א 68889-03-17.

ת.א. (מחוזי, י"ם) 18604-05-16 לשכת עוה"ד- מחוז י"ם נ' חברת באלאנס איזון צודק בע"מ ואח' (ניתן ב- 30/8/16)
התקבלה בקשת הלשכה וניתן סעד זמני עד להכרעה בתביעה העיקרית האוסר על המשיבה לתת שירותים לפי סעיף 20 לחוק הלשכה וכן סעד האוסר על עוה"ד העובדים אצל המשיבים לתת שירות כאמור ללקוחות שהגיעו אליהם במישרין או בעקיפין באמצעות המשיבים.
החברה טענה שמטרתה לתת שירות וליווי עסקי ללקוחות שהם ברובם אנשים קשה יום במטרה לסייע להם להיחלץ מקשיים כלכליים במחירים השווים לכל נפש. הגוף היחיד מולו מקיימים המשיבים מו"מ הם הבנקים וזה אינו מו"מ משפטי והבנקים אינם גוף משפטי. בנוסף, היא ממלאת טפסים עבור הלקוחות וזה סיוע בירוקרטי ולא משפטי.
בימ"ש לא מקבל טענות אלו מאחר והלשכה הציגה פרסומים שונים של החברה לרבות באתר החברה מהם עולה כי המשיבים מציעים ללקוחותיהם מתן ייעוץ משפטי או ייצוג משפטי וזאת בניגוד לסעיף 20. בימ"ש מיישם את שלושת המבחנים שנקבעו בהלכת המרכז למימוש זכויות רפואיות וקובע כי הם מתקיימים לכאורה. לגבי טענות המשיבים, מסביר בימ"ש שהם בעיניו חמקניות, מתחכמות ומיתממות.

ת.ק. (כ"ס) 2809-05-16 פנחס נ' טוטוקרד 5 בע"מ (ניתן ב- 15/8/16)
זו תביעה על משלוח מסרונים לנייד של התובע שהם דבר פרסומת (חוק הספאם). אגב התביעה, התברר שלצורך הגשת התביעה והוכחתה נעזר התובע בחברה בשם "ספאם אוף" שיתכן ומסיגה את גבול המקצוע לפי סעיף 20 לחוק הלשכה. כפי שהעיד מנכ"ל החברה היא מסייעת לתובעים לממש את זכות התביעה, הן בניסוח כתב התביעה והכנתו (כאשר התובע נדרש רק לשלוח לחברה את דבר הפרסומת שקיבל) והן באיתור משגר הספאם. בתמורה לכך מתחייב התובע להעביר לחברה סך של 20% מהפיצוי שיקבל, ככל שיתקבל.

ת.א. 51587-10-13 (מחוזי, י"ם) לשכת עוה"ד בישראל נ' דטהפקס בע"מ (ניתן ב- 16/11/14)
יישום פסק הדין של בימ"ש העליון בעניין לבנת פורן- שלוש אבני הבוחן שנקבעו שם- וקביעה שהנתבעת מפרה את סעיף 20 לחוק לשכת עוה"ד. הנתבעת היא חברה המפעילה אתר אינטרנט ובו מידע משפטי הכולל שירות של "מרכז מומחים" במסגרתו הלקוחות מפנים שאלות ומקבלים בתשובה "מאמר" לגבי נקבע שהוא מסווה לייעוץ וחיווי דעת משפטיים אסורים.

ת.א. 9319-10-11 חוסיין גדיר נ' אדרעי אמיר מסחר השקעות ויזמות בע"מ (ניתן ב- 30/6/14)
נדחתה תביעה לקבלת כספים לפי חוזה הואיל ונקבע שמדובר בחוזה לא חוקי כי הוא מנוגד להוראות סעיף 58 ו-56 לחוק לשכת עורכי הדין. לפי החוזה התובע התחייב לאתר עבור הנתבעת תובעים פוטנציאליים בקרב ערביי הצפון במקרים של רשלנות רפואית. בתמורה התחייבה הנתבעת לשלם לתובע סכום חודשי קבוע וכן תוספת שכר בגין כל לקוח שבעניינו תוגש תביעה.

ע"א 4223/12 המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ נ' לשכת עורכי ה"ד (ניתן ב- 25/6/14)
התקבל חלקית ערעורה של לבנת פורן על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהורה על הפסקת פעילות המערערת בשל הסגת גבול המקצוע. בפסק דין חשוב זה מנתח בימ"ש העליון את פעולות המערערת בקובעו מה מפר את הוראת ייחוד המקצוע בסעיף 20 לחוק הלשכה ואלו פעולות מותר למערערת להמשיך ולבצע.
מעניין לציין שלאחר פרסום פסק הדין טענו שני הצדדים – לבנת פורן ולשכת עורך הדין – לניצחונם בערעור וכי בית המשפט קיבל למעשה את עמדתם. ימים יגידו מי צדק.

.א. (מחוזי, נצרת) 26961-12-10 מוניציפל בע"מ נ' עו"ד שרגא רובין (ניתן ב- 29/10/13)
נדחתה תביעה שהגישה חברת מוניציפל בע"מ נגד עורך דין על שלא העביר לה את חלקה בשכר טרחה שהוא גבה מלקוחות שונים שהחברה הפנתה אליו. וזאת למרות קיומם של הסכמים בכתב בינה לבין הנתבע. הסיבה - נקבע שההסכמים בטלם מעיקרם הואיל ואינם חוקיים לפי סעיף 96 לחוק הלשכה שכן החברה הסיגה את גבול המקצוע ועורך הדין הפר את כלל 11ב לכללי האתיקה בכך שטיפל בלקוחות שהפנה אליו גוף שאינו עורך דין המפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים.

בג"ץ 2172/13 משה כהן וזידאן סוידיאן נ' שרת המשפטים (ניתן ב- 21/3/13)
עותר מס' 2 הוא אסיר בכלא "המיוצג" ע"י חברו לכלא הוא עותר מס' 1. נדחתה עתירה שביקשה להורות על ביטול תקנה 472 לתקנות סד"א לפיה כל פעולה בבית משפט הנדרשת מאת בעל דין הוא רשאי לעשותה בעצמו או ע"י עורך דין.

בג"ץ 7956/10 דורית גבאי נ' שר האוצר (ניתן ב- 19/11/12)
נדחתה עתירה לביטול סעיף 109א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 המגביל את אפשרויות הייצוג של רו"ח בהשגה בפני רשות המיסים בכל הנוגע לחבויות מס הנובעות מחוק מיסוי מקרקעין. נקבע שהסעיף עומד בתנאי פסקת ההגבלה- הפגיעה בחופש העיסוק נעשתה לתכלית ראויה ועומדת במבחני המידתיות.

עע"ם 8539/11 מלכה אנגלסמן ושות, משרד עוה"ד נ' משרד האוצר- אגף החשב הכללי (ניתן ב- 5/7/12)
בימ"ש העליון ביטל מכרז ממשלתי בשל פגיעה בייחוד המקצוע הואיל והמכרז הביא ליצירת שותפות אסורה בין משרדי עוה"ד לחברות מקצועיות בניגוד לסעיף 58 לחוק וקבלת שכר כולל בניגוד לסעיף 84 לחוק. זהו פסק דין תקדימי שקבע שאינטרס השמירה על החוק, כשמדובר בהפרה של סעיפים בחוק הלשכה, גובר על שיקולי מניעות ושיהוי בהגשת העתירה. לשכת עורכי הדין צורפה להליך כמשיבה ותמכה בעמדת המערערים.

ת.א. (מחוזי, י"ם) 9270/07 לשכת עורכי הדין בישראל נ' המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ ואח' (ניתן ב- 3/4/12)
בית המשפט הורה על הפסקת חלק מפעולות הנתבעת לאור הפרה של סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין. פסק הדין כולל דיון בסוגיה "מה מהווה פעולה משפטית" האסורה לביצוע על-ידי מי שאינו עורך דין. על פסק דין זה התקבל עיכוב ביצוע בבית המשפט העליון עד להכרעה בערעור שידון בבית המשפט העליון.

ת"פ (שלום, ת"א) 6980/08 מ"י נ' אגבאריה זכריה (ניתן ב- 2/4/09)
הנאשם הורשע לפי סעיף 282 לחוק העונשין בהתחזות לעורך דין. הנאשם עבר את בחינות ההסמכה בכתב אך לא בע"פ ובינתיים נפסל מלגשת לבחינה לאור עבירות משמעת שביצע בתקופת התמחותו (בכללן, התחזות לעורך דין וגניבת כספי לקוח). בתקופת הפסילה ולאחריה הופיע בפני בית המשפט וייצג לקוחות כשהוא מתחזה לעו"ד.
בימ"ש מדבר גם על הפרת החובה כלפי בימ"ש לפי סעיף 54 לחוק.

מאמרים

דנה פאר "זכות הציבור להבין: קריאה לרפורמה בכתיבה המשפטית בישראל — מ"משפטאית" לשפה משפטית פשוטה" עיוני משפט מה, 55 (2022)

תמי הראל בן-שחר, רותי לבנשטיין-לזר ויעל עפרון, "החינוך המשפטי הקליני בישראל: האם הגיעה השעה לאסדרה?" מחקרי רגולציה ו 153 (2022)

נטע זיו "מי הזיז את העכבר שלי? טכנולוגיה, שירותים משפטיים מקוונים ואתיקה מקצועית" עיוני משפט לט(1) 189 (2016)

נטע זיו "עריכת דין בעידן הגלובלי: מה צופן העתיד לעורכי דין? (הרצאה בכנס פתיחת מרכז אתיקה ואחריות מקצועית על שם דיויד וינר ז"ל)" המשפט גליון טו(1) (ספטמבר 2010)

נטע זיו "רגולציה של עורכי דין ישראלים: מאוטונומיה מקצועית לרגולציה רב-מוסדית" המשפט גליון טו(1) (ספטמבר 2010)

נטע זיו "מי הזיז את הגלימה שלי? – על הסגת גבול מקצוע עריכת דין" מחקרי משפט כרך כד (2), 439 (2008)

לימור זר-גוטמן "האסדרה העצמית של עורכי הדין בישראל: סיבותיה ופגיעתה בנגישות למשפט" הפרקליט נו, 5 (2023)

לימור זר-גוטמן "אנטומיה של מאבק: לשכת עורכי הדין והקליניקות המשפטיות" המשפט כרך יז, 59 (2012)

דרור ארד-אילון "גביית חובות בידי עורכי דין" אתיקה מקצועית גליון 36, 1 (יולי 2010)

דרור ארד-אילון "מכרזים למתן שירות משפטי - איום על ייחוד המקצוע" אתיקה מקצועית גליון 33, 1-2 (נובמבר 2009)

דרור ארד-אילון "ההחלטה לעניין עמותות, מלכ"רים וקליניקות משפטיות" אתיקה מקצועית גליון 29, 1 (ינואר 2009)

דרור ארד-אילון "עוד על סף הכניסה למקצוע" אתיקה מקצועית גליון 22, 1 (אפריל 2007)

לימור זר-גוטמן "עיסוק אחר של עורך דין" אתיקה מקצועית גליון 49, 2 (ינואר 2013)