התמחות וקבלת רישיון
פסקי דין
עע״מ 1814/24 הוועדה הבוחנת לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961 נ׳ קסנטיני (ניתן ב- 21/3/24)
נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין לפיו על המבקשות לבדוק פעם נוספת את מטלת הכתיבה שהוגשה על ידי המשיבים במסגרת בחינת ההסמכה על רקע תקלה טכנית. יש לשקול את האינטרסים של הציבור ושל צדדים שלישיים במאזן הנוחות כשמדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין. נקבע, שיש לקבל את הבקשה ולעכב את ביצוע פסק הדין מאחר והנזק לצדדים שלישיים במתן רישיון למשיבים הינו משמעותי. אם פסק הדין יבוצע, המשיבים עלולים להיות מוכשרים כעו״ד. עם זאת, אם יקבע כי הם לא זכאים לשמש כעו״ד, יופסקו הטיפולים בלקוחות, דבר העשוי לפגוע בהם. יתרה מכך, הם עלולים לבצע פעולות שיתברר בדיעבד שהם אינם בעלי רישיון לבצען.
בר״ש 2452/21 ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בישראל נ׳ גביזון (ניתן ב- 2/5/21)
בקשת רשות ערעור בעניין סמכות לשכת עוה"ד להטיל על מועמד להתקבל כחבר לשכה עונש של פסילה על תנאי מקבלתו כחבר בלשכה. לפי לשון סעיף 41 לחוק לשכת עורכי הדין, ההוראות יחולו בשינויים המחייבים רק במקרים של עונשי השעיה והוצאה מן הלשכה. מכאן, שהמילים ״השעיה״ ו״הוצאה מן הלשכה״, ביחס למועמד משמען פסילה מלהתקבל כחבר בלשכה ומלקבל רישיון לעסוק כעו״ד. כך שלבית הדין המהווה טריבונל בעל סמכויות שיפוטיות ומעין שיפוטיות, יש סמכות להשית עונש השעיה על תנאי גם על נאשם המועמד לקבלה כחבר בלשכה.
בג״ץ 5438/19 צ׳ברטקין נ׳ מדינת ישראל משרד המשפטים (ניתן ב- 26/2/20)
במקרה הנדון, הוגשה עתירה להורות ללשכת עורכי הדין לשנות את מתכונת בחינת ההסמכה באופן שמשפטנים זרים יהיו פטורים ממטלת הכתיבה, מהשאלות המהותיות וכך גם להוריד את ציון המעבר מ65% ל60%. בנוסף, ביקשו להכיר בלימודים לקראת הבחינה כהשכלה המזכה את הנבחן שעבר בגמול השתלמות. נקבע, שיש לדחות את העתירה מאחר וחוק לשכת עורכי הדין מבחין בין משפטנים ישראליים לזרים אך לא בהקשר בחינת ההסמכה שכן על שניהם לעמוד בבחינה. כמו כן, אין מדובר בהפליה מאחר ומשפטנים זרים שרוצים לעסוק כעו״ד בישראל צריכים לשלוט בדין הישראלי. כך, תובטח רמה גבוהה של שירותים משפטיים שתספק הגנה לציבור הלקוחות. בג״ץ לא יכול להתערב בקביעת ציון המעבר ובסמכותה של הלשכה לקבוע את הבחינות בישראל. בנוגע לגמול ההשתלמות, יש לנהל את ההליך מול החברה הכלכלית של הלשכה שלא צורפה כמשיבה.
בג״ץ 6481/19 פבלוביץ נ׳ שר המשפטים (ניתן ב- 14/11/19)
נדחתה עתירה להשתתף במבחן מיוחד נוסף מאחר והם נכשלו בציון גבולי. סעד זה, ניתן על ידי שר המשפטים לנבחנים באחד משלושת המועדים הראשונים של הבחינה במתכונתה החדשה. נקבע, שהחלטת השר לא נגועה בהפליה פסולה ובחוסר סבירות קיצוני. הודגש, כי הזכות לשוויון הינה זכות יסוד בעל חשיבות רבה. לפיה, יש להעניק יחס שווה לשווים. מכאן, שהסדר שונה לקבוצה מסוימת אינו מהווה הפרה של עקרון השוויון מאחר ולכל חבריה ישנם מאפיינים משותפים. יש לקבל את עמדת השר לפיה קיים שוני רלוונטי בין הנבחנים הרשאים לגשת למבחן המיוחד הנוסף לבין העותרים. עמדה זו לא מהווה עמדה בלתי סבירה המצדיקה התערבות בבג״ץ. יתרה מכך, הרחבת קבוצת הזכאים להשתתף במועד מיוחד נוסף עשויה לערער את הבסיס לקיומו.
בג״ץ 1724/18 שמיר נ׳ שרת המשפטים (ניתן ב- 11/6/19)
שתי עתירות שנדחו. הראשונה, בדבר קיומו של ניגוד עניינים בין לשכת עוה״ד ולבין הוועדה הבוחנת. השנייה, בדבר מתכונת הבחינות החדשה. ביחס לעתירה הראשונה, נקבע שמכוח הפסיקה וס׳ 40 לחוק לשכת עורכי הדין, הוועדה הינה גוף עצמאי ובלתי תלוי. ישנה הפרדה ברורה בין הוועדה לבין הלשכה. ביחס לעתירה השנייה, אין עילה המצדיקה ביטול חקיקה ראשית – סעיף 40 לחוק לשכת עורכי הדין.
בג״ץ 8676/18 כבהה ואח׳ נ׳ שרת המשפטים (ניתן ב- 14/5/19)
בית המשפט דחה את עתירתם של מתמחים מהמגזר הערבי לערוך את בחינות ההסכמה בשפה הערבית בקובעו כי השליטה בשפה העברית במגוון היבטים היא עניין חיוני והכרחי בכדי לעסוק כעו״ד בישראל וממילא מהווה תנאי חשוב להסמכה. תנאי זה, מגשים את האינטרס הציבורי במתן שירות משפטי ראוי. יש לציין, כי נבחנים שהעברית אינה שפת אימם מקבלים תוספת זמן, דבר המהווה פתרון מאוזן וראוי המונע הפליה. הודגש, כי בית המשפט לא מחליף את שיקול דעתה של הרשות המנהלית וסמכותה החקיקתית. בנוסף, עלתה בקשה לסעד של תוספת ניקוד וצוין כי כבר נקבע בפסיקה כי סעד זה הינו קיצוני ומרחיק לכת בהיעדר טעם מיוחד המצדיק בהחלתו.
עע״מ 8281/18 לשכת עורכי הדין בישראל נ׳ פומס (ניתן ב- 11/12/18)
איחוד של ארבעה ערעורים בעניין בחינות לשכת עורכי הדין במתכונת החדשה. נקבע, שבית המשפט לא יכול לבצע בחינה פרטני של שאלות ותשובות בבחינה לגופן שכן הדבר אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט המנהלי והביקורת השיפוטית. נפסק פה אחד כי אין לחייב את הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין לערוך פתרון לדוגמה והבוחנים אינם מחויבים בהנמקה במקרה בו מדובר בסטייה מהניקוד על פי המחוון.
בג״ץ 7844/18 פלר נ׳ שרת המשפטים (ניתן ב- 20/11/18)
נטען כי תוספת זמן לנבחנים בבחינות ההסמכה של לשכת עוה"ד, במסגרת הפקת לקחים מבחינות קודמות, אינו מרפא את הפגם ביחס לנבחנים בבחינות הקודמות. בית המשפט דחה את העתירה על הסף מחמת שיהוי ואי מיצוי הליכים. בהקשר זה, בית המשפט הדגיש כי יש לדרוש סעד ממשי ומעשי בכדי לתקן את העוול. הסעד המתבקש הינו סעד כללי במהותו ומשכך אינו מצדיק פנייה לבית המשפט.
עע״מ 3717/18 פרץ נ׳ הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל (ניתן ב- 10/6/18)
העתירה עסקה בבחינה בהן אחוז הנכשלים היה גבוה והממוצע היה נמוך מהרגיל. יש בכך, כדי להעיד על הקושי וחוסר הסבירות שבבחינה. מאחר ומדובר בפעם הראשונה בה המתכונת החדשה של בחינות הלשכה נדונה בבית המשפט, יש לבחון אותה בצורה קפדנית. בית המשפט עמד על תכלית הבחינה ומטרותיה. בין היתר, מטרות הבחינה הן לשקף את הידע המקצועי הנדרש להסמכה, בחינת ידע הנבחן, הבטחת הרמה המקצועית של עורכי הדין וכי נבחן שעובר את הבחינה יהיה בעל כישורים הנדרשים מעו״ד. בית המשפט בחן את רף הידע הנדרש, סד הזמנים הדוחק וקבע שיש לפסול שתי שאלות מהבחינה. ככלל, בית המשפט לא מחליף את שיקול דעת הוועדה הבוחנת בהתאם לעע״מ 6674/17 אסד נ׳ לשכת עורכי הדין בישראל (נבו 3.12.2017).
עע״מ 3897/18 פלוני נ׳ לשכת עורכי הדין בישראל (ניתן ב- 10/6/18)
העותר קטוע יד הנדרש להתאמות לביצוע בחינות ההסמכה. לאחר שנכשל בבחינה, הוא עתר לתוספת ניקוד באופן שיביא להסמכתו כעו״ד. בית המשפט דחה את הערעור וקבע, כי התאמות מסוג אלה מהוות מתן ״פקטור״ ובקשות מסוג אלה נדחו בעבר בפסיקה מאחר ומדובר בסעד גורף ומרחיק לכת. אין חולק כי למערער יש קושי חריג בביצוע הבחינה בפרט במתכונתה החדשה. עם זאת, לא ניתן לכמת את הנקודות שייתכן והיה מקבל. לכן, המערער קיבל התאמות נוספות לקראת הבחינה הבאה. וועדת הבחינות יכולה להעניק לאוכלוסיית העותר את ההתאמות דרך מבנה הבחינה ומאפייניה הטכניים, כך שבעלי מוגבלויות יוכלו להיבחן בתנאים שווים לשאר הנבחנים.
עע״מ 6674/17 אסד נ׳ לשכת עורכי הדין בישראל (ניתן ב- 3/12/17)
הערעור נסוב סביב שאלת היקף הביקורת השיפוטית על החלטות הוועדה הבוחנת בנוגע לחיבור שאלות ותשובות בבחינות ההסמכה של הלשכה. ככלל, בית המשפט לא נוהג להתערב בשיקול הדעת של הגורמים המוסמכים אלא אם מדובר בפגם מהותי. המבחן שיופעל הוא האם בית המשפט היה פוסל את השאלה גם ללא ידע מקצועי בנושא. לאחר בחינת השאלות, קבע בית המשפט שיש לדחות את ערעור הלשכה וכי יש לפסול שתי שאלות בבחינות ההסמכה מאחר וניסוחן אינו ברור.
בג״ץ 5635/17 שפירא נ׳ שרת המשפטים (ניתן ב- 28/8/17)
העתירה נסובה סביב פגם פרוצדוראלי שנפל במינוי הוועדה הבוחנת של מועד מרץ 2013. נקבע, כי אכן נפל פגם ויש להצר עליו. עם זאת, הפגם הנדון אינו מצדיק מתן סעד לעותר. אין בפגם הפרוצדוראלי כדי לפגוע בזכויותיו של העותר.
בג״ץ 926/17 מכנס נ׳ שרת המשפטים (ניתן ב- 30/3/17)
עתירה בבקשה לשנות את מתכונת בחינות ההסמכה. בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי לא הוכח טעם המצדיק התערבות בהסדרים בעניין ציון מעבר הבחינה. תוצאת הבחינה אינה עומדת בנטל הנדרש להצדקת התערבות שיפוטית בחקיקת משנה. בג״ץ מתערב בצורה מצומצמת בחקיקת משנה רק במקרים בהם נפל פגם העולה לכדי אי סבירות מהותית. דבר שלא הוכח במקרה הנדון. עוד צוין, כי מתן סעד של ׳פקטור׳ אינו מוצדק במקרה זה מאחר והוא מהווה סעד קיצוני וגורף.
עע"מ 8281/18 לשכת עוה"ד נ' פומס ואח' (ניתן ב- 11/12/18)
דיון משולב בארבעה ערעורים וערעורים שכנגד שהוגשו על פסק דינו של בימ"ש המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. הנושא הוא בחינת ההסמכה שנערכה ב- 15/7/18. הייתה זו הפעם השנייה בה נערכה הבחינה במתכונת החדשה בכתב בלבד. הערעורים נסובו על מספר שאלות רב-ברירה לצד טענות כלליות נגד מתכונת הבחינה ואופן הבדיקה של מטלת הכתיבה.
עע"מ 3717/18 ד"ר פרץ ואח' נ' הועדה הבוחנת של לשכת עוה"ד ולשכת עוה"ד (ניתן ב- 10/6/18)
בריטואל הקבוע של אחת לחצי שנה נדרש בימ"ש העליון לערעורים שעניינם ביקורת שיפוטית על בחינות לשכת עוה"ד. הפעם על הבחינה הראשונה במתכונת החדשה שכללה רק בחינה בכתב. בין טענות הערעור, מחסור בזמן, שאלות שיש לפסול, דרישה לפקטור ועוד. בימ"ש עמד על מטרות הבחינה, מצוקת הזמן שהייתה בה, פיצול רשימת החוקים. ולבסוף הורה לפסול שתי שאלות והצביע על שתי שאלות בעיתיות נוספות.
בג"ץ 5635/17 שפירא נ' שרת המשפטים ואח' (ניתן ב- 28/8/17)
העותר, בוגר לימודי המשפטים שניגש לבחינת ההסמכה של לשכת עוה"ד בחודש אפריל 2017. העתירה טוענת לפגם פרוצדוראלי שנפל במינוי הוועדה הבוחנת- כתב המינוי של השופטים המכהנים בוועדה נחתם לאחר המועד הקבוע בחוק. ומשכך, מדובר בבחינה לא חוקית.
העתירה נדחתה. בימ"ש קיבל את טענת המשיבים, בכללם, לשכת עוה"ד הודו כי אכן נפל פגם במינוי הוועדה הבוחנת. אך לאור עקרון הבטלות היחסית, אין בפגם זה כדי להצדיק את ביטול הבחינה. מדובר בפגם טכני ולא מהותי כי כתב המנוי נחתם לפני מועד הבחינה.
עת"מ (מחוזי, ת"א) 66099-06-16 דלאשה נ' לשכת עוה"ד בישראל (ניתן ב- 20/7/17)
העותר לא דיווח ללשכה על הרשעתו הפלילית מלפני 15 שנים בגין אלימות במשפחה, עבירה בגינה נשלח למאסר בפועל. החלטת הלשכה הייתה למנוע את קבלתו עד למחיקת הרשעתו בגין אלימות במשפחה בשנת 2024. נקבע כי בקבלה ללשכה, רשאית הלשכה להתחשב בעבירה פלילית שהתיישנה אך טרם נמחקה. עניינו של העותר הוא מקרה אלימות חמור אך יחד עם זאת, העבירה בוצעה לפני 15 שנים ומאז מתנהל העותר כאדם נורמטיבי. לכן יש לאפשר לו לחזור ולפנות בשנת 2020 בבקשה להתקבל כחבר הלשכה.
עת"מ (מחוזי, ת"א) 25108-11-16 בצלאל נ' לשכת עוה"ד- הוועד המרכזי (ניתן ב- 3/5/17)
נדחתה עתירה שהוגשה כנגד החלטת הלשכה שלא לאפשר להתחיל התמחות לעותר בהיותו בהליך פשיטת רגל ותחת צו כינוס נכסים. נקבע כי סעיף 27 לחוק מקנה ללשכה סמכות רחבה להפעיל שיקול דעת בעת בחינת בקשה לרישום כמתמחה, בהתאם לנסיבות המצדיקות זאת.
ההחלטה כאן נמצאה סבירה כי מועמד הנמצא בהליך פשיטת רגל ותחת צו כינוס נכסים אינו ראוי לשמש עורך דין.
בג"ץ 926/17 מכנס ואח' נ' שרת המשפטים ואח' (ניתן ב- 30/3/17)
נדחתה עתירה לפיה יש לשנות את מתכונת בחינות ההסמכה בכתב לעורכי דין מאחר שהטענות זהות לטענות שנדונו והוכרעו בעתירות קודמות שנגעו למועדים קודמים של בחינות ההסמכה.
עת"מ (מחוזי, ת"א) 11594-11-16 מזרחי, עו"ד נ' לשכת עוה"ד- הוועד המרכזי (ניתן ב- 5/2/17)
הלשכה בהפעילה את סמכותה לפי סעיף 44 הגיעה להסכמה עם העותר שבשל היותו חייב מוגבל באמצעים היא תאפשר לו להתקבל כחבר בלשכה בתנאי שיתחייב שיעבוד כשכיר בלבד עד לביטול מעמדו כחייב מוגבל באמצעים ולא יחזיק כספים של לקוחות בפיקדון או בנאמנות עד לביטול מעמד זה. נקבע כי העותר הסכים ללא כל סייג להצעת הלשכה, ואילו כעת הוא עותר נגדה מבלי שהציג כל ראיה לכך שהסכמתו ניתנה בכפייה או כתוצאה מהטעייה. לפיכך אין לשנות את המגבלות שנטל על עצמו במסגרת התחייבותו.
עת"מ (י"ם) 24305-06-16 עתאמנה נ' לשכת עוה"ד (ניתן ב- 11/9/16)
מכוח סמכותו לפי סעיף 44 הורה הועד המרכזי שהעותר אינו יכול להתקבל ללשכה כל עוד תיק החקירה נגדו פתוח. העותר היה עצור למשך 5 ימים בחשד לתקיפת אדם מבוגר וגרימת שברים לגופו. תיק החקירה נותר פתוח מזה שנתיים. העותר הודה שמתנהלת נגדו חקירה ובנוסף הגיע לראש הלשכה מכתב אנונימי ובו טענות קשות על העותר. בימ"ש קובע שהמכתב אינו עומד ברף הנדרש לפי סעיף 44 והוא לא מהווה "עובדה" עליה יכולה הלשכה להסתמך. כך שנותר רק עניין החקירה שעדין פתוחה.
בימ"ש קובע כי "האיזון בין רצון הלשכה (המובן בעיניי) לשמור על טוהר המקצוע, מחד גיסא, לבין חופש העיסוק של העותר, מאידך גיסא, לא היה איזון הולם, שכן החלטת הלשכה מותחת את גבולות הלכת כהנוב (ובנותיה) אל מעבר למשרעת הראויה: אילו היה העותר מבקש להתקבל כחבר בלשכה חודשים ספורים אחרי מועד חקירתו – הדעת נותנת שהחלטה הדוחה לפי שעה את הדיון בבקשתו עד להתבהרות המצב, הייתה ניצבת בתוככי מתחם הסבירות. ברם, שעה שפרק הזמן מאז האירוע ועד להחלטה מתארך, בלא שקיים נתון המצביע על החלטה להעמיד את העותר לדין, ואילו הלשכה סבורה שראוי להמתין עד אשר ייפול דבר בעניינו של העותר (בלא קציבת מועד), כך מצטמצמים והולכים גבולות מתחם הסבירות עד אשר יריעתו אינה יכולה לספק הגנה ללשכה והחלטתה מצויה מחוץ לגדרי המתחם." (עמ' 7). ולפיכך מקבל את העתירה ומורה ללשכה לקבל את העותר כחבר בה.
עת"מ (י"ם) 19410-08-15 ערן הירש נ' הועד המרכזי של לשכת עוה"ד (ניתן ב- 29/5/16)
מכוח סמכותו לפי סעיף 44 הורה הועד המרכזי שהעותר אינו יכול בעת הזו להתקבל ללשכה והוא יהיה רשאי להגיש בקשה חדשה לאחר שיחלפו 5 שנים מתום תקופת המאסר על תנאי שנגזר עליו במסגרת הליך פלילי בו הורשע. דובר בהרשעה בשורה של עבירות חמורות- זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, בידוי ראיות, עדות שקר, מסירת ידיעה כוזבת ועוד עבירות על תקנות הספנות.
ביהמ"ש קובע שהחלטת הלשכה אינה מידתית וסבירה ומחליט שלא להחזיר את העניין לוועד המרכזי הואיל וזה סרב לשנות מעמדתו. במקום זאת בימ"ש קבע שהעותר יהיה רשאי לשוב ולהגיש בקשה בחלוף שנתיים מתום תקופת התנאי.
ת.פ. 32456-03-13 (שלום, פ"ת) מדינת ישראל נ' פולבינציק ואח' (ניתן ב- 26/7/15)
הנאשמת הודתה במסגרת עסקת טיעון בביצוע 12 עבירות של ניהול מקום לשם זנות, ו-12 עבירות של סרסרות למעשה זנות. פסק הדין עוסק בשאלת העונש שיש לגזור עליה והאם להביא בחשבון את השפעת הרשעתה על אישור התמחותה שכן היא סטודנטית למשפטים.
עע"מ 3976/13 בזק נ' הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 6/2/14)
בימ"ש העליון דחה ערעור של מתמחה שהועד המרכזי, מכוח סמכותו לפי סעיף 27 לחוק הלשכה, לא אישר לו את תחילת ההתמחות כי באותה עת התנהל נגדו הליך פלילי בגין עבירות בניה ללא היתר ואי קיום צו שיפוטי.
עת"מ (מחוזי, ת"א) 19177-12-12 מיה גד-מיסטי נ' לשכת עוה"ד (ניתן ב- 23/1/13)
עתירה נגד הועד המרכזי אשר לפי הוראת סעיף 44 לחוק לא אישר את צירופה ללשכה של העותרת לאחר שעברה את בחינות ההסמכה. הסירוב לקבלה כחברה בלשכה התבסס על תלונה שהוגשה נגדה על-ידי המאמנת שלה לאחר שהיא עצמה פנתה ללשכה והתלוננה על המאמנת. בית המשפט לא הופך את החלטת הועד המרכזי אלא מורה לו לשוב ולדון בעניין.
עת"מ 55048-03-12 תאופיק הייב נ' הועד המרכזי של לשכת עוה"ד (ניתן ב- 16/10/12)
בהיותו מתמחה הורשע העותר בעבירות של גניבה אותה ביצע במהלך התמחותו. בית המשפט מאשר את החלטת הועד המרכזי לפיה העותר יוכל להתקבל כחבר בלשכה רק לאחר תום תקופת ההתיישנות על העבירות האלו לפי חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים.
בג"ץ 9609/10 אגודת הסטודנטים של המכללה האקדמית נתניה ואח' נ' שר המשפטים ואח' (ניתן ב- 26/3/12)
נדחתה עתירה של מספר אגודות סטודנטים נגד קבלת תיקון לכללי לשכת עורכי הדין (רישום מתמחים ופיקוח על ההתמחות) לפיו מועד הראיונות להתמחות לא יחל לפני השנה השלישית ללימודי המשפטים. נקבע שללשכה יש סמכות לקבוע תיקון זה מכוח סעיף 109(2) לחו' הלשכה וכי התיקון אינו פוגע בזכויותיהם של המועמדים להתמחות. "נסכם ונאמר כי ראוי היה לשמור את הטענות בדבר פגיעה בחופש העיסוק ובכבוד האדם לעניינים יפים מאלה." (פסקה 11).
עע"מ 3697/11 לשכת עורכי הדין הועד המרכזי נ' סווילם (ניתן ב- 1/2/12)
בית המשפט העליון לא מאשר את החלטת הלשכה להאריך בדיעבד את תקופת ההתמחות של מי שעובד כבר כעו"ד. הלשכה בקשה להאריך את תקופת ההתמחות לאחר שנמצא שעבד בעבודה נוספת כרו"ח ללא היתר מהלשכה ואף שכבר ביצע בהסכמה שלושה חודשי התמחות נוספים עקב כך. הלשכה אשרה שהתמחותו הייתה ראויה הבעיה הייתה באי קבלת ההיתר ובעובדה שהיתר כזה לא היה ניתן לאור מדיניות הלשכה. בימ"ש נמנע מלהתייחס למדיניות הלשכה השוללת אפשרות לשלב התמחות יחד עם עבודה בראיית חשבון הואיל וזו יוצרת, לפי הלשכה, מעצם מהותה וטבעה פגם בהתמחות.
עת"מ (מחוזי, ת"א) 43946-03-11 מרגלית רביבו אלבז נ' לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 5/10/11)
העתירה נדחתה, בימ"ש קבע שהחלטת הלשכה לפי סעיף 27 לחוק לדחות לפי שעה את בקשת העותרת להירשם כמתמחה וזאת עד לתוצאות החקירה הפלילית המנהלת נגדה באישום של התחזות לעו"ד – היא החלטה סבירה ומדתית, המבוססת על ראיות מנהליות בעלות משקל. נקבע שהלשכה רשאית להסתמך על שני פסקי דין אזרחיים שניתנו נגד העותרת בהם נקבע שהיא העניקה שירותים משפטיים שלא כדין, תוך שהיא מתחזה לעורכת דין ומסיגה את גבול המקצוע. במסגרת אותן נסיבות ובהליך מאוחר יותר, עמ"מ 8181/11 מרגלית רביבו אלבז נ' לשכת עורכי הדין(ניתן ב- 16/4/12), נקבע כי בעוד שנתיים, אם לא תסתיים החקירה, על הלשכה לבחון שוב את החלטתה.
עע"ם 1758/10 לשכת עורכי הדין נ' שלום שגיא (ניתן ב- 15/8/2011)
ערעור על החלטת בימ"ש לעניינים מנהליים בהליך עת"מ 2622/07 שהורה ללשכה לקבל את שלום שגיא כחבר בלשכה. הערעור התקבל. נקבע שהלשכה רשאית להסתמך לצורך סעיף 44 על ממצאים שנקבעו בפסק דין אזרחי. בתוספת העובדה שעדין מתנהלת חקירה משטרתית שבסיומה יוחלט אם יוגש כתב אישום נגד שלום שגיא בגין המעשים המצוינים בפסק הדין האזרחי. עוד נקבע, שהחלטת הלשכה שלא לקבלו כחבר בלשכה היא סבירה ומידתית – עומדת בשלושת מבחני המידתיות. "מצאנו כי ההחלטה מאזנת כראוי בין זכותו של המשיב לעסוק בעריכת דין לבין האינטרס הציבורי בסינון אפקטיבי של אלו המבקשים לקבל רישיון לעסוק בעריכת דין, וזאת אף בשים לב לזמן שחלף מאז פתיחת החקירה."
עע"מ 1098/10 מדלן אונגיל נ' לשכת עורכי הדין בישראל (ניתן ב- 2/9/10)
ערעור על החלטת ביהמ"ש לעניינים מנהליים לפיו לא נפל פגם בהחלטת הלשכה לפי סעיף 27 שלא לרשום את המבקשת להתמחות מאחר והליך פלילי בעניינה טרם הסתיים. טענתה לחוסר מידתיות וחוסר סבירות ההחלטה נשענה על הזמן הרב שעבר מאז ביצוע העבירה הנטענת (1988) ועד להגשת כתב האישום (2006) ובכך שההוכחות טרם החלו. ביהמ"ש מקיים דיון נרחב בלשון ומטרות סעיף 27.
עת"מ (ת"א) 2622/07 שלום שגיא נ' לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 3/2/10)
העותר סיים התמחות ועמד בהצלחה בבחינות הלשכה אך הלשכה הפעילה את סעיף 44 ומנעה את הצטרפותו בשל תלונה שהגיש אדם ללשכה המייחסת לו ביצוע עבירות. התלונה בעניינו תלויה ועומדת במשטרה ויש גם הליך אזרחי שעדיין מתנהל. יודגש שבעת הדיון לא הוגש כתב אישום. ביהמ"ש מנתח את יסודות סעיף 44 לפי עובדות המקרה ומורה על ביטול החלטת הועד המרכזי על בסיס היותה בלתי מידתית. העותר ערער על ההחלטה במסגרת הליךעע"ם 1758/10.
מאמרים
אסף הרדוף "מבחן אמריקני: על אובדן הדרך של מדדי ההצלחה במבחני הלשכה ובאקדמיה למשפט״ ספר יעקב נאמן 563 (2023). (אהרן ברק ודוד גליקסברג עורכים, 2023)
נטע זיו "עריכת דין בעידן הגלובלי: מה צופן העתיד לעורכי דין?" (הרצאה בכנס פתיחת מרכז אתיקה ואחריות מקצועית על שם דיויד וינר ז"ל) המשפט גליון טו(1) (ספטמבר 2010)
נטע זיו "רגולציה של עורכי דין ישראלים: מאוטונומיה מקצועית לרגולציה רב-מוסדית" המשפט גליון טו(1) (ספטמבר 2010)
דרור ארד-אילון "סף הכניסה של מקצוע עריכת הדין" אתיקה מקצועית גליון 18, 1 (אפריל 2006)
