עורך הדין ובית המשפט

פסקי דין

רע״א 1214/24 פודים נ׳ דודוביו (ניתן ב- 21/2/24
נדחתה בקשת רשות ערעור בעניין פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה. בימ"ש הדגיש כי מצופה מעורכי דין, הן בכובעם כעו״ד והן בכובעם כבעלי דין, לנהוג בהגינות ובכבוד כלפי בית המשפט. התנהלות זו, צריכה לבוא לידי ביטוי בהתנסחותם, בהתנהלותם הדיונית ובפרט בעת הנמקתם. על עוה״ד לסייע לבית המשפט ולנהוג בתום לב למען מימוש התכליות הדיוניות בהתאם לכללי האתיקה.

ע״א 6681/21 קילקר נ׳ נועם (ניתן ב- 12/7/23)
נקבע שהתנהלות עוה״ד לאורך ההליך מצדיקה שימוש בסמכות בית המשפט לפסוק הוצאות אישיות לחובתו. בית המשפט יפעיל את סמכותו במקרים בהם התנהלות עוה״ד חורגת מחובותיו וביניהן החובה לסייע לבית המשפט לנהל משפט יעיל והוגן. עם זאת, בהפעלת סמכותו על בימ"ש לנקוט בזהירות ולהעניק לעוה״ד זכות טיעון. בימ"ש העליון עמד על חשיבות הזכות לטיעון המהווה זכות מהותית. ככל שלא תוענק זכות טיעון, דינן של ההוצאות האישיות שנפסקו לחובת עוה״ד להתבטל. מכאן, שדינן של ההוצאות האישיות במקרה הנדון - להתבטל מאחר ולא ניתנה לו זכות טיעון.

ע״א 1726/21 בכרי נ׳ מגנאג׳י (ניתן ב- 23/11/22)
בהערה מקדימה, התייחס בית המשפט לאופן ניסוחו של כתב הערעור. הניסוח בוצע בצורה מזלזלת, צינית ופוגענית כלפי בית המשפט והשופטת. כתב הערעור כלל אמירות בוטות ורמיזות להשפעות חיצוניות ושיקולים זרים. צוין, כי אין לדברים כאלו מקום בכתב טענות שמוגש על ידי עורכי דין לבית משפט. על עורכי הדין לנהוג כלפי הצד שכנגד בכבוד ודרך ארץ. יתרה מכך, בשנים האחרונות ישנה התדרדרות תרבות השיח בטיעונים המשפטיים.

ע״פ 3871/20 עו״ד שיפוני נ׳ ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – מחוז תל אביב (ניתן ב- 5/7/20)
מדובר בעוה״ד שפעל בצורה לא הולמת והורשע בעבירות פליליות. נוכח התנהלותו, התבקש על ידי המשיבה לקבוע תנאי מקל להפעלת עונש ההשעיה המותנה שהוטל עליו. מכאן, שעוה״ד טוען שהמותב מושפע באופן פסול נוכח הראיות שהוצגו בפניו. נקבע, שאין בעובדה ששופט דן בעניינו של עוה״ד כשלעצמה כדי לקים עילה לפסילת המותב. לא הוצגו הוכחות לפיהן בית המשפט פעל בצורה לא אובייקטיבית ובמשוא פנים.

בג״ץ 9666/17 sks עמותה לצרכי דת המאוגדת במדינת ניו יורק שבארה״ב נ׳ הרבנות הראשית לישראל (ניתן ב- 28/6/20)
בשולי הדברים, התייחס בימ"ש העליון לדרך התנהלות העותרים בהיותם עורכי דין. נקבע, כי התנהלותם לא מכבדת את בית המשפט שלא יכול לפעול כהלכה ללא כבוד וריסון מצד עורכי הדין כלפיו וביניהם. לעיתים, ביקורת מכבדת משיגה תוצאה משתלמת יותר מביקורת משתלחת.

ע״פ 8672/19 זילברשלג נ׳ ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בתל-אביב (ניתן ב- 5/2/20)
ערעור בנוגע למותב הערעור. נטען שלא ראוי שהמותב ידון בעניינו נוכח העמדה השלילית שהם מחזיקים כנגדו. נקבע, שהעובדה ששופט דן בתיק נוסף מלבד התיק הנדון בעניינו של המערער, לא מקימה עילה לפסילת המותב מלבד חריגים מסוימים. לא הוכח חשש לניגוד עניינים ומשכך המותב יכול לדון בעניינו של המערער. בנוסף, עלתה הסוגייה בדבר ניגוד העניינים מצד דיינים בערכאות המשמעתיות המתבררות על ידי משרד המשפטים ומבקש המדינה אך אין חולק כי ניגוד עניינים זה אינו עילה מספקת לפסילת המותב בערעור האמור.

ע״א 1695/19 זיבנברג נ׳ לוי (ניתן ב- 28/4/19)
עוה״ד המערערת טוענת לפסלות השופטת. בהליך קודם, נקבע שאין להעלות טענת פסלות שעילתה חוסר שביעות מהתפתחויות ההליך. מכאן, הערעור בו עוה״ד טוענת שפרוטוקול הדיון לא משקף את מהלכו בו בית המשפט פעל בצורה ״מגובשת״ כלפיה. הערעור נדחה ונקבע, שיש חלקים שאינם בפרוטוקול במסגרת הסכמת הצדדים ואין בהתבטאויות המותב כדי להקים חשש לניגוד עניינים.

רע״א 8164/18 אדלקום בע״מ נ׳ חברת שירותי תשתיות אילת אשקלון בע״מ (ניתן ב- 12/2/19)
בקשת רשות ערעור שהתקבלה ברוב דעות. דובר בבוררת ששימשה שנים רבות כשופטת ונשיאת בית המשפט המחוזי. נקבע, כי קיום התייעצות משפטית כלשהי בין שופט מכהן לבין עו״ד המייצג באותה עת צד להליך משפטי בפני אותו השופט מהווה עילת פסלות עצמאית. תפקיד עוה״ד מתפרש על מגוון נושאים ופעולות בהתאם לסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין. מכאן, שאין לבחון אם קיים חשש ממשי למשוא פנים, את מידת הקרבה שבין השופט לעו״ד ואת גודל הייעוץ. נקבע כי קשרי חברות בין שופטים, בוררים ועורכי דין מחייבים זהירות.

רע״א 9370/17 לוי נ׳ עו״ד גיסין בתפקידו כבעל התפקיד להסדר הנושים של החברה (ניתן ב- 30/1/18)
בקשת רשות ערעור שהתקבלה חלקית בעניין בעל תפקיד שברצונו לחקור את המבקשים. הסיבה היא שהבקשה מעניקה למבקש יתרון דיוני בתביעה שבכוונתו להגיש נגד עזבון המנוח. נקבע, שכדי להימנע מחקירה שנועדה להשיג יתרון דיוני, על הנחקר להוכיח ברמת וודאות גבוהה כי הוא צפוי להעיד מטעם נתבע עתידי בהתאם לכלל 37(ב) לכללי האתיקה. נוכח זאת, קבע בימ"ש העליון שיש וודאות גבוהה שבמסגרת התביעה המבקשים יעידו מטעמו של הנתבע ומשכך יש להגביל את החקירה מטעם נציג החברה שמטרתה להשיג יתרון דיוני, אך לא לאסור אותה.

בר״ש 9951/16 עו״ד גרין נ׳ לשכת עורכי הדין – מחוז תל אביב (ניתן ב- 26/2/17)
נקבע כי הדין תחולת המשמעתי חל גם על עו"ד המייצג את עצמו בהליך. בהתאם לפסיקה, אין מניעה להחלת הדין המשמעתי לאור חובותיו של עוה״ד. כך, הודגשה חשיבותה של האתיקה המקצועית של עוה״ד גם בהיותם לקוחות או נאשמים. עוה״ד חבים באחריות מתמשכת כלפי מערכת המשפט והציבור. סוגיה נוספת שעלתה נגעה ל״איסור הטעיה״ לפי כלל 34 לכללי האתיקה. נקבע, כי בהתאם ללשון כלל 34, הטעיית בית משפט יכולה להתבצע גם על דרך של מחדל – הימנעות מלעדכן את בית המשפט.

ע"א 765/18 חיון נ' חיון (ניתן ב- 1/5/19)
נפקות עדות שקר שמוסר בעל דין בעניינים המצויים בליבת המחלוקת במטרה לנצח במשפט- די בה להביא לדחות את גרסתו ואין צורך להידרש לראיות האחרות

רע"פ 5112/18 פנסו נ' מ"י (ניתן ב- 31/1/19)
נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי שישב כערכאת ערעור (עפ"ג (מחוזי, מרכז) 38755-05-17 מ"י נ' פנסו). בקשת רשות הערעור התמקדה באמירה של בימ"ש המחוזי לפיה "חובתו של ב"כ המערער, כמו של המאשימה, היתה להאיר את תשומת ליבו של בית המשפט קמא לכל נסיבה רלוונטית שנעלמה מעיניו טרם מתן גזר הדין." הבר"ע ביקשה לדון בהיקף חובתו של עורך הדין במקרה של טעות של בית המשפט שלא הוא גרם לה. נקבע שבנסיבות העניין לא נדרש לדון בשאלה זו. ומשכך, היא תמתין לעת מצוא.

ת.פ. (מחוזי תא) 18772-01-17 מ"י נ' יפרח ואח' (ניתן ב- 9/12/18)
החלטה בעניין העדת העד ש.ש. החלטת בית המשפט משרטטת את המותר והאסור בראיון עד, כמו גם השאלה האם וכיצד ראוי שהפרקליטות תתעד ראיון עד. הקביעה של בימ"ש (העומדת לערעור בבימ"ש העליון) היא שעל הפרקליטות לתעד בצורה דיגיטלית ראיונות עם עדים. כי זה יבטיח שהעדות לא תזוהם ותיהפך להשלמת חקירה.

עפ"ג (מחוזי, מרכז) 38755-05-17 מ"י נ' פנסו (ניתן ב- 22/10/17)
הפרקליטות התרשלה ולא ידעה ולא הציגה בפני בית המשפט כי יום קודם לכן נדון אותו נאשם למאסר ממושך של 38 חודש בתיק אחר. דבר שהוביל את בימ"ש לגזור עונש שגוי. ב"כ הנאשם שייצג את הנאשם גם בתיק הקודם לא אמר דבר בעת הדיון. ערכאת הערעור קבעה שיש לבטל את גזר הדין ולהחזיר את הדיון לערכאה דלמטה. עיקר פסק הדין עוסק בביקורת על התנהגות הסניגור שיש בה כדי הטעייה אסורה של בימ"ש במחדל. כל שופטי ההרכב מסכימים כי חובת הנאמנות כלפי הלקוח נסוגה בנסיבות העניין מפני העמדת בימ"ש על קביעתו השגויה בשל חסר עובדתי אובייקטיבי.

ת.א. (שלום, ת"א) 28490-11-12 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח כלי רכב ואח' (ניתן ב- 22/10/17)
ב"כ התובע הפר מספר פעמים החלטות שיפוטיות, לא עמד במועדים שנקבעו, גרר רגליים וגרם לסחבת בתיק. בימ"ש קובע כי אין אלה תקלות ספורדיות אלא דפוס עקבי ומתמשך. ההפרות הובילו לבזבוז ניכר של זמן שיפוטי. ההתנהלות פוגעת בראש ובראשונה בתובע עצמו, אך גם בנתבעת ובציבור. בימ"ש מציג מה הקריטריונים להטלת סנקציה במקרה של הפרות דיוניות. שוקל את הסנקציה של דחית התביעה אך בסופו של דבר מסתפק בחיוב התובע בתשלום של 10,000 ₪ לקופת המדינה.

ע"א 6973/15 פלוני נ' פלוני (ניתן ב- 3/2/16)
נדחתה בקשה לפסלות שופט. הרקע לבקשה היא התבטאויות השופט כנגד ב"כ המבקש והעובדה שהשופט שקל האם להטיל הוצאות אישיות על ב"כ. נקבע שהערעור אינו מגלה כל עילת פסלות. כאשר שופט מעיר או נוזף בב"כ, אין הוא מתכוון אלא למלא את תפקידו ואין הדבר מעיד על משוא פנים העלול לגרום לעיוות דין.

רמ"ש 8287-10-14 (מחוזי, ת"א) א.ע. נ' ר.ע. (ניתן ב- 4/12/14)
בימ"ש מורה לב"כ המבקשת לתקן את כתב הערעור שהגיש הואיל ומדובר בכתב טענות מביש, פוגעני הרצוף בביטויים עולבים כלפי בימ"ש קמא.

עמל"ע 54692-05-15 עו"ד מוסטפא כבהא נ' לשכת עורכי הדין-מחוז חיפה (ניתן ב- 16/7/15)
עו"ד הגיש באותו יום שתי בקשות בעניינו של אותו לקוח (בשני תיקי פסילת רישיון) לשתי ערכאות שונות, שכל אחת לא מזכירה את רעותה. הערעור נדחתה תוך שנקבע שהעונש שהוטל על עוה"ד בגין הטעיית בימ"ש- השעיה ל 24 חודש- היה אף מתון.

ת.א. 58306-11-10 (שלום, ת"א) רבקה מאיר נ' הפניקס הישראלי- חברה לביטוח בע"מ (ניתן ב- 12/6/15)
הטלת הוצאות אישיות על עוה"ד בגין התנהגות לא מכובדת ולא מכבדת באולם בימ"ש. במהלך הדיון נתן בימ"ש החלטה שפרטה ב-13 סעיפים איך צריכים ב"כ הצדדים להתנהל בהליך משפטי. ב"כ ההגנה התעלם מהחלטה זו והמשיך להשמיע הערות וויכוחים שהביאו להתארכות הדיון ללא סיבה מצדקת. ולכן בימ"ש פסק כנגדו הוצאות אישיות.

ע.א. 53310-11-14 (מחוזי, י"ם) עו"ד יעקב קמר נ' פרקליטות מחוז י"ם (ניתן ב- 2/3/15)
נדחה ערעור של עורך הדין עליו הוטלו הוצאות אישיות בסך 6,000 ₪ בגין התנהגות חוזרת ונשנית שהפריעה לניהול המהלך התקין של בימ"ש כאשר עוה"ד לא שועה לאזהרות הרבות.
נדחתה טענת עוה"ד לפיה אין לבימ"ש סמכות להטיל עליו הוצאות שכן מדובר בעניין משמעתי, אשר על פי טיבו ומהותו צריך להתברר בדין המשמעתי של עורכי דין. בימ"ש עומד על האבחנה בין שני סוגי ההליכים.

בע"מ 3778/12 עו"ד אירינה גלפנבויים נ' מ"י ולשכת עוה"ד (ניתן ב- 29/9/14)
חזרה על ההלכה לגבי סמכותו הטבועה של בימ"ש לפסוק הוצאות אישיות על עורך הדין המייצג. באותו מקרה נפסקו ההוצאות בסך 500 ש"ח בגין התעקשות עורכת הדין לשאול שאלות חסרות תכלית והארכת הדיון שלא לצורך למרות בקשות חוזרות ונשנות של בית המשפט. הנשיא גרוניס מסביר מניין סמכותו הטבועה של בימ"ש ולכך שאין צורך בהסמכה מפורשת בחוק.

עמל"ע 1348-04-13 עו"ד בוקר נ' לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 5/12/13)
נדחה ערעור של עורך דין שהורשע בשתי ערכאות הדין המשמעתי בלשכה בהתנהגות שאינה הולמת, היעדר עזרה לבית המשפט לעשות משפט ופגיעה בכבוד המקצוע. חזרה על ההלכה לפיה בית המשפט, בשבתו כערכאת ערעור בגלגול שלישי, ממעט להתערב בפסיקת ערכאות המשמעת, ככל שאלו מפרשות את האסור והמותר לעורך דין לעשות לפי חוק הלשכה וכללי האתיקה.

תמ"ש (קריות) 45926-06-13 א.ח. נ' פ.ח. (ניתן ב- 13/11/13)
העלאת טענות עובדתיות סותרות בשתי בקשות שהגיש משרד עוה"ד באותו תיק. באחת נטען שהמבקש הוא אביו של הקטין ובשנייה הכחיש המבקש את אבהותו. בית המשפט מוחק מההחלטה את שם משרד עוה"ד ולא מורה להעביר את העניין לטיפול הלשכה.

ת.א. (שלום, ת"א) 9680-07-10 איסחקוב נ' קרגל בע"מ ואח' (ניתן ב- 8/12/12)
השופט מעיר בשולי פסק הדין על קטטה מילולית ואמירת דברים פרועים ומשלוחי רסן בין עורכי הדין במהלך הדיון והסנקציה הדיונית שנקט בגינה.

רע"פ 6921/12 פירר נ' מ"י (ניתן ב- 9/10/12)
בשלוש הערכאות בהם ייצג עו"ד כהן את הנאשם העיר בית המשפט על סגנון ההתבטאות של עוה"ד כלפי בימ"ש. בימ"ש העליון כתב שמדובר בהתייחסויות בוטות ובלתי מקובלות, כלפי המתלונן, המשטרה וכלפי בתי המשפט. התבטאויות שמקומן לא יכירן במערכת משפטית מתוקנת. יחד עם זאת, חוץ מלהעיר לעוה"ד לא הטילה אף ערכאה סנקציה דיונית על עוה"ד ואף לא העבירה עותק של ההחלטה ללשכה כדי שזו תשקול אם להעמיד לדין משמעתי.

בג"ץ 2022/10 תנועת נאמני הר הבית בא"י נ' עיריית י"ם (ניתן ב- 10/7/12)
"הצדדים או חלקם סבורים כנראה כי התיק מתנהל בבית המשפט העליון בשבתו כגננת. ניסיון אחרון: העותרת תתכבד להגיש לעיריה את המתבקש בהודעה מ- 9.7.12 והעיריה תבדוק ברוח נכונה."

ע"א 2043/12 א' טייטלבאום נ' סקאליום בע"מ (ניתן ב- 18/6/12)
רשם בימ"ש העליון מקבל בקשה מטעם המשיבות ומורה למערערים להגיש הודעת ערעור מתוקנת בהיקף של עד 20 עמודים ברווח כפול, בגופן David בגודל 12 ובמרווח "רגיל" בן האותיות. לאחר שהגישו כתב ערעור של 44 עמודים.

רע"פ 3217/12 שפורקר נ' מדינת ישראל (ניתן ב- 1/5/12)
בתיק זה בו ביקש עורך הדין רשות ערעור צוין שאותו עוה"ד כבר הגיש לבית המשפט המחוזי שני ערעורים באותו תיק: לאחר שהערעור הראשון נמחק, הוא הגיש לאותו בימ"ש ערעור שני על אותו תיק מבלי להודיע לבימ"ש על קיומו של הערעור הראשון שנמחק. בגין התנהגות זו נפסקו נגד עו"ד הוצאות אישיות בסך 2000 ₪ לאוצר המדינה. בימ"ש העליון דוחה את הבקשה.

בג"ץ 10003/08 מבקש העיון, עו"ד תומר לוי, מ.לסר בע"מ נ' מדינת ישראל (ניתן ב- 5/4/12)
בקשה לעיון במספר תיקי בג"צ שהוגשה עי עו"ד לוי. בית המשפט מאשר את הבקשה תוך שהוא מותח ביקורת על התנהגות עוה"ד אשר הסתיר מבית המשפט את הסיבות האמיתיות לבקשת הגילוי. בבקשה הראשונה כתב עוה"ד שהעיון נדרש לצורך "מחקר שעושה הח"מ לגבי שוק ביצי המאכל בישראל" ובהמשך נחשף שמטרתו הייתה הכנה לקראת הליך תובענה ייצוגית נגד העותרות.

רע"א 3522/10 גני עינב (בניה מעולה) בע"מ נ' יאיר בן-דוד (ניתן ב- 6/3/12)
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי אשר הורה על דחיית תובענה עקב אי התייצבות ב"כ התובע לדיון. ב"כ התובע טען שהיה מאושפז ביום הדיון אך לגישת בימ"ש לא המציא אישורים מספקים. וכן דובר בעוה"ד שכבר דחה את הדיון מספר פעמים. לשכת עוה"ד טענה כידיד בית משפט כי "אומנם קיימת חשיבות לניהול יעיל של הדיון המשפטי תוך מניעת דחיות מיותרות, אולם כאשר בית המשפט אינו שבע רצון מהתנהלות בא כוחו של בעל דין שכן זו גורמת לדחיות מיותרות, לבית המשפט כלים מיוחדים באמצעותם הוא יכול להתמודד עם התנהלותו של עורך הדין מלבד דחיית התביעה לגופה."

בימ"ש העליון קיבל את טענת הערעור הזו תוך שהוא מתווה כללים ברורים בדבר הנסיבות בהן תדחה תובענה בשל אי התייצבות. לגישת בימ"ש יש להעדיף נקיטת אמצעים פוגעניים פחות כלפי בעל הדין. למשל, פסיקת הוצאות אישיות נגד עוה"ד או מחיקת תובענה.

ע"א 6586/10 ראובני נ' פקיד שומה 1 ת"א (ניתן ב- 18/1/12)
בימ"ש העליון מעיר על התנהגות ב"כ המערער שהפנה לקביעות שלא היו בפסק הדין אליו הפנה ואף צרף את פסק הדין של המחוזי ולא של העליון אליו הפנה כביכול.

ת.א. (שלום, ת"א) 13269-11-09 מזרחי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב (ניתן ב- 11/12/11)
ביהמ"ש מפחית את שכר הטרחה שנפסק לעוה"ד, שכר שקבוע לפי תקנות הפלת"ד, מ- 13% ל-10% הואיל והוא השחית את זמנו של בית המשפט בכך שהתעקש על ניהול הוכחות מבלי להמתין אפילו להצעת בית המשפט- אף לאחר שהוגשו תחשיבי נזק.

רע"ב 6201/11 טייב נ' שירות בתי הסוהר (14/11/11)
בימ"ש העליון מעיר על התנהגות ב"כ המשיב אשר בשני דיונים נמנע מלתקן טעות של השופט – "בחר להחריש, בעוד שהיה עליו להפנות את תשומת לבם של בתי המשפט למצב המשפטי הנוהג."
זה ביטוי נוסף לגישת בתי המשפט לפיה מוטלת על עורך הדין החובה לתקן טעות של השופט, הגם שהטעות היא לטובת לקוחו.

רע"פ 8132/11 גבאי נ' מדינת ישראל (ניתן ב- 10/11/11)
בימ"ש העליון נוזף בעורך דין של הנאשם אשר צטט באופן חלקי מהתסקיר שערך שירות המבחן. "ניתן היה לצפות מבא כוח המבקש כקצין בית משפט (officer of the court) אשר ציטט חלקית מהתסקיר המשלים וטען להבדלים בינו לבין התסקיר שהונח בפני בית המשפט לתעבורה, כי יצרפו במלואו''; ולמצער, כי יביא לידיעת בית המשפט את העובדה ששירות המבחן לא שינה מהמלצתו הראשונית. ציטוט חלקי ומגמתי מסוג זה עלול להביא לחיוב בהוצאות אישיות, אם כי בנסיבות אמנע מכך."

פר"ק (מחוזי, ת"א) 1388/08 נון סטופ מ.ג. שיווק בע"מ נ' עו"ד רייכבך בתפקידה כמנהלת המיוחדת (ניתן ב- 3/4/11)
המבקש, קונה של חברה חדלת פרעון, ביקש לבטל את הרכישה בטענה של הטעיה. השופטת אלשייך דוחה את הבקשה ופוסקת הוצאות בסך 50,00 ₪ לטובת המשיבה הואיל ודובר "בהגשת בקשה הכוללת האשמות חמורות ביותר, וזאת באורח הגובל, ואני זהירה בלשוני- בהעלאת טענות סרק."

רע"א 615/11 סופר מדיק נ' ANTON HUBER (ניתן ב- 27/3/11)
הטלת הוצאות לטובת המדינה בסך 10,000 ₪ לכל צד בגין כתבי טענות ארוכים. למרות שבימ"ש לא קצב מראש את ההיקף. "נקודת המוצא חייבת להיות שפרקליטו של בעל הדין יפעיל שיקול דעת נכון וראוי ויגיש כתב טענות בהיקף מתאים בלא חריגה קיצונית מן המקובל."

ת.פ (שלום, ת"א) 19526-07-10 מ"י נ' זגורי (ניתן ב- 7/2/11)
הטלת הוצאות אישיות על סניגור שביטל כל הזמן דיוני הוכחות, לא הגיע לדיונים שנקבעו כאשר מדובר בנאשמים הנמצאים במעצר עד תום ההליכים.

תא"ק 12370/03 הבנק הבינלאומי הראשון נ' אינס-קייר בע"מ (ניתן ב- 4/8/10)
הפחתת סכום ההוצאות של הצד הזוכה בתביעה בשל התבטאויות חסרות רסן של בא כוחו בסיכומים.

ע"א 2226/10 המועצה הפלשתינית נ' עזבון המנוח מנטין ז"ל (ניתן ב- 2/5/10)
בקשה לפסול שופט כיוון שזה הורה על הרחקתו מהאולם של עו"ד בא כוח המערערות. בקשת הפסילה נדחתה תוך ציון העובדה שלמרות שביהמ"ש נקט בצעד כה חריג כלפי בא כוח אחד הצדדים, אין פרושה שנפגעה יכולתו לנהל את ההליך שלפניו ללא משוא פנים.

רע"א (ת"א) 1617/09 עו"ד סער עמית נ' אילן מוריאנו (ניתן ב- 16/3/10)
בוטלה הטלת הוצאות אישיות על עו"ד בטענה כי היא נעשתה מתוך מטרה לא נאותה ומבלי שניתנה זכות טיעון לעוה"ד בטרם נפסקו ההוצאות.

בש"פ 8244/09 מ"י נ' גיא וייסמן (ניתן ב- 27/10/09)
בצעד חריג מאשר ביהמ"ש העליון הארכת מעצר שמינית מעבר ל-9 חודשים הקבועים בחסד"פ. הנימוק העיקרי לכך הוא התנהגות בא כוח הנאשם, אשר תרמה במתכוון להתארכות הדיונים.

בש"א (ת"א) 11670/09 ד.צ. נ' ש.צ. (ניתן ב- 18/10/09)
החלטה בדבר חובתו של פרקליט להמציא מסמכים למרשיו שהגיעו לידו, אף אם הוא מייצג את מרשיו בעניין אחר שהוא לא העניין בשמו הגיעו אליו המסמכים. ביהמ"ש רמז כי יתכן והלקוח הוא שעומד מאחורי סירובו של עו"ד להעביר את המסמכים. ביהמ"ש רואה כאן חובה מוסרית- חברתית בדומה לחובת השבת האבידה.

על"ע 7002/09 עו"ד דן כוכבי נ' ועד מחוז ת"א (ניתן ב- 26/8/09)
התקבל ערעור ועד מחוז ת"א על החלטת בי"ד הארצי לזכות את עוה"ד מעבירה של הטעיה. נקבע שהתקיימה הטעיית ביהמ"ש בכך שבבקשה לפטור מתשלום אגרה שיקר עוה"ד בתצהירו בכותבו כי זוכה בהליך פלילי ובהליכי משמעת שהתנהלו נגדו.

ע"א 7665/07 עו"ד יהושוע רוזנצוויג נ' רהיטי צרעה בע"מ (ניתן ב- 25/3/09)
אושרה פסיקת הוצאות אישיות נגד עו"ד אשר העלים מבית המשפט מידע חיוני ומהותי. נקבע כי התנהגות זו פגעה בצורה משמעותית באפשרות לקיים דיון בתובענה ובאינטרס של הלקוח.

ע"א 5090/07 עו"ד אריאל עטרי נ' מדינת ישראל (ניתן ב- 31/8/08)
חיוב עו"ד בהוצאות אישיות עקב התנהגותו במהלך הדיונים וסירובו להישמע להוראות ביהמ"ש. התנהגות עוה"ד גרמה לפגיעה משמעותית בהתנהלות הדיון.

בג"ץ 1346/08 רביע מזאל נ' הרכב השופטים (ניתן ב- 28/2/08)
מניעת ייצוג של נאשם ע"י עו"ד פלוני בשל חשש שתפגע ההגנה של נאשם אחר בפרשה.