יחסי עורך דין-לקוח וחובת הנאמנות ללקוח

פסקי דין

ע״א 3640/22 עו״ד כהן נ׳ בוכמן (ניתן ב- 1/9/24)
דובר בהסכם שכר טרחה המותנה בתוצאות בין עוה״ד ללקוחות במסגרתו עוה״ד מורשה לבצע פעולה ללא הסכמת לקוחו. המערערים, טוענים כי בהתאם להלכה ניתן ללמוד על מהות ההסכם המותנת בתוצאה מתוכנו ולא מכותרתו - ״הסכם למתן שירותים״. עם זאת, יש אינדיקציות המעידות על כך שההסכם הינו מסחרי בלבד. לכן, ביהמ״ש קמא קבע כי ההסכם פסול מאחר ותוכנו עומד בסתירה לחובות האמון המוטלות על עוה״ד בהתאם לכלל 14(א) לכללי האתיקה. בימ"ש הדגיש את חשיבות חובת האמון מכוחה מוטלת על עוה״ד חובת גילוי ואיסור להימצא בניגוד עניינים כי קיימים פערי כוחות בין עוה״ד ללקוחו ומשכך עליו להגן על הלקוח מפני כוחו העודף. פעולות הנעשות על ידי עוה״ד ללא הסכמת הלקוח מהוות הפרה של חובת האמון. בהיעדר הסכמתו המודעת של הלקוח להסכם כאמור- דינו להיפסל. עם זאת, נקבע שעורכי הדין זכאים לשכר בעבור עבודתם בהתאם להסכם.

ע״א 3391/22 בנק לאומי לישראל נ׳ קונפינו (ניתן ב- 3/12/23)
עוה״ד ייצגה מוכר מקרקעין שהתגלה כמתחזה. עוה"ד לא אימתה את זהותו ומעמדו של לקוחה, הסתפקה בעותק מתעודת הזהות שמסר לה לקוחה המתחזה. היא לא בדקה את האותנטיות של המסמכים שהציג הלקוח, ומסרה דיווחים סותרים באשר למקום מושבו של לקוחה. מצגי שווא רשלניים אלו, גרמו להעברת הבעלות במקרקעים על שמו של דוד קונפינו – המתחזה. נקבע כי עוה"ד לא פעלה כמצופה ממנה בתור עו״ד ואף עצמה עיניה ולכן היא אחראית לזנקי הקונה. יושמה ההלכה לפיה עו״ד חב בחובת זהירות גם כלפי צדדים שלישיים וככל שפעולתו נמצאת בתחום אחריותו המקצועית, כך תורחב ההסתמכות על מצגיו והנטייה להטיל עליו אחריות.

רע״א 8/23 סעיד נ׳ ג׳אבר (ניתן ב- 1/2/23)
נדחתה בקשת רשות ערעור מטעם המבקשים שנדחתה. במקרה זה, המבקשים יוצגו ע״י עו״ד גבעון בתיווך עו״ד ג׳אבר כחלק מהסכם בין השניים. לאור סכסוך שהתגלע בין שני עוה״ד, הם חדלו מלשתף פעולה. נקבע, שהסכסוך בין עוה״ד גובה מחיר רב בייחוד מהלקוחות לשעבר של עוה״ד. אין לערב לקוחות בסכסוכים חיצוניים בין עוה״ד לבין עצמם. חובה זו, קמה מכוח חובת הנאמנות החלה על עוה״ד בהתאם לכלל 2 לכללי האתיקה המקצועית. יתרה מכך, נדונה סוגיית ניגוד העניינים, עו״ד ג׳אבר ייצג את לקוחותיו כשהוא מצוי בניגוד עניינים ואף ניצל אותם לצרכי הסכסוך בינו לבין עו״ד גבעון. התנהלות זו, מהווה הפרה של כלל 14(א) לכללי האתיקה המקצועית.

ע״א 5328/21 אבו רקיה נ׳ חנדקלו (ניתן ב- 3/1/23)
עוה"ד רכש קרקע עם קונה נוסף מרוכש לא מיוצג, והיה עוה"ד של העסקה. בימ"ש העליון בחן את היחסים שבין עוה״ד ללקוח וקבע כי מתקיימים המאפיינים של יחסי עורך דין לקוח. כך שהוא ייצג בעסקה את עצמו והקונה השני ואת הרוכש יחד. כעוה״ד של הרוכש חלה על עוה"ד חובת גילוי גם בהתאם לחוק השליחות. נקבע שעוה"ד הקונה עשה יחד אחת עם הקונה השני ורכשו את זכויותיו של הקונה במחיר נמוך משווים. עוד נקבע שעוה"ד הרוכש הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו והטעה את הרוכש בכך שהסתיר ממנו את זהות הקונים ואת שווים האמיתי של המקרקעין. ולכן בוטל הסכם המכירה.

ע״א 6277/19 הרמן נ׳ וייס (ניתן ב- 15/3/22)
נדחה ערעור ונקבעה רשלנות של עו"ד שייצג רוכשים וגרם לעיכוב בהעברת התשלומים של רוכשי הדירה ועיכב את קבלת ההלוואה. פסק הדין הדגיש את חובות עוה״ד וקבע כי עו״ד וייס התעכב במילוי תפקידו ומחדליו גרמו לעיכוב משמעותי שהוביל לנזקים רבים ללקוחותיו הרוכשים. נקבע, שהתנהלותו עולה לכדי רשלנות מקצועית שגרמה לפיגורים משמעותיים ועיכוב בקבלת המשכנתא. אם לא די בכך, נגרמו לרוכשים נזקים כספיים רבים בגין האיחורים בתשלומים. נמצא קשר סיבתי בין התרשלות עוה"ד לנזקים שנגמרו ללקוחותיו הרוכשים שהם תושבי חוץ ואינם דוברי השפה העברית.

ע״פ 8642/19 הייב נ׳ מדינת ישראל (ניתן ב- 13/10/21)
במקרה זה מדובר בעורכי דין שהורשעו בעבירות זיוף ומרמה. באשר לעו״ד ערטול, הוא הורשע בעבירות מרמה וזיוף ואי ניהול פנקסים כעו״ד. בהתאם לע״א 8124/18 יורשי המנוח ביישיץ נ׳ רוט, בו נקבע כי לא מצופה מעוה״ד להיות בלש או חוקר של לקוחו ואין לו את האמצעים על מנת לחשוף התחזות. במקרה האמור מדובר בהרשעה פלילית המסתמכת אותן ציפיות. נקבע, שמצופה מעוה״ד להיות זהיר ביחסיו עם הלקוח ועליו לפקוח את עיניו למעשי זיוף ונוכלות של לקוחותיו. עוד נקבע שעל עו״ד ליידע את לקוחותיו בדבר בעיות שצפות ולנסות לברר עמם את הנסיבות.

ע״א 6913/18 שקדי נ׳ הרודיום השקעות בע״מ (ניתן ב- 4/8/20)
נדחה ערעור על החלטת ביהמ״ש המחוזי לדחות בקשה לתביעה נגזרת מטעם בעל מניות נדחה. במקרה זה, בעל המניות התקשה להשיב לגבי טיב ההליך והתקבל רושם שההחלטות בהליך התקבלו על ידי עוה״ד. מכאן, שעלה חשש שהתביעה לא הוגשה על ידי בעל המניות בכדי להיטיב עם החברה אלא לטובת עוה״ד. הודגש, כי תפקידם של עוה״ד הוא להגן על האינטרס של לקוחם ובמקרה זה בעל המניות מכוח חובת הנאמנות המעוגנת בסעיף 2 לכללי האתיקה המקצועית. תביעה נגזרת הינה תביעה ייחודית שמטרתה להגן על בעל המניה שברוב המקרים אינו בעל ידע מספק כדי לדעת על המתרחש בחברה. בתוך כך, על עוה״ד ליידע את בעל המניות לגבי התפתחויות ההליך ומסמכים שהוגשו בשמו.

ע״א 120/16 עו״ד שגב נ׳ קדמת עדן בע״מ (ניתן ב- 23/4/17)
שני ערעורים מאוחדים בעניין עו״ד שהתרשל בגין אי-דיווח על נאמנות בעסקת מקרקעין. רשלנות זו, הובילה לחיוב בכפל מס ומכאן התובענה הכספית. בית משפט דחה את הערעור בקובעו כי עוה״ד לא היה במצב של ניגוד עניינים מאחר והיה נאמן ושותף בפרויקט. לאור התנהלות זו, עליו להשלים את רישום החלקה ולשאת ב70% מכל תשלום שיידרש על ידי רשויות המס לצורך הרישום. עם זאת, צוין כי גם אם עוה״ד היה מתנהל כראוי – היה מתעורר מצב של כפל מס.

ע"פ 8520/18 ברנע נ' מ"י (ניתן ב- 17/6/19)
בצעד חריג מתיר בית המשפט העליון לנאשם שהורשע לחזור בו מהודאתו. הסיבה- הנאשם הודה כיון שהסניגור שייצג אותו בערכאה הראשונה התחייב בכתב לתוצאה עונשית. בנסיבות העניין, נוצר ספק אובייקטיבי האם הודיית הנאשם חופשית ומרצון מבחינה סובייקטיבית. יצוין כי המדינה הסכימה בנסיבות העניין להתיר למערער לחזור בו מההודיה.

ע"פ 7211/18 הסניגוריה הציבורית נ' מ"י (ניתן ב- 12/12/18)
בית המשפט העליון דחה ערעור על ההחלטה לדחות את בקשת הסניגוריה הציבורית להשתחרר מייצוג משיב מספר 2 בהליכים הפליליים המתנהלים נגדו. נקבע שלא מתקיימת עילה להפסקת ייצוג לפי סעיף 8 לחוק הסניגוריה הציבורית. למרות שהתנהלות הנאשם מערימה קשיים לא מבוטלים על הסניגוריה הציבורית יש להותיר את הייצוג על כנו.

עפ"ג (מחוזי, מרכז) 38755-05-17 מ"י נ' פנסו (ניתן ב- 22/10/17)
הפרקליטות התרשלה בכך שלא ידעה ולא הציגה בפני בית המשפט כי יום קודם לכן נדון אותו נאשם למאסר ממושך של 38 חודש בתיק אחר. דבר שהוביל את בימ"ש לגזור עונש שגוי. ב"כ הנאשם שייצג את הנאשם גם בתיק הקודם לא אמר דבר בעת הדיון. ערכאת הערעור קבעה שיש לבטל את גזר הדין ולהחזיר את הדיון לערכאה דלמטה. עיקר פסק הדין עוסק בביקורת על התנהגות הסניגור שיש בה כדי הטעייה אסורה של בימ"ש במחדל. כל שופטי ההרכב מסכימים כי חובת הנאמנות כלפי הלקוח נסוגה בנסיבות העניין מפני העמדת בימ"ש על קביעתו השגויה בשל חסר עובדתי אובייקטיבי.

בג"ץ 2149/17 קנדי נ' הסניגוריה הציבורית (ניתן ב- 25/7/17)
בימ"ש העליון דוחה טענות שהעלה העותר כנגד הסניגוריה הציבורית אשר ייצגה אותו בהליך פלילי שכבר הסתיים. הנימוקים לדחייה על הסף מפורטים החל מפסקה 10. בכללם, הקביעה הברורה לפיה על אף שעוה"ד של הסניגוריה הם עובדי מדינה- החובות כלפי הלקוח גוברות על חובותיהם כעובד מדינה.

א"פ 6947-12-16 מ. ג. (האפוטרופוס לחסוי) נ' האפוטרופוס הכללי במחוז ת"א (ניתן ב- 13/12/16)
עו"ד שייצג בעסקת מכר דירה אדם מוחלש שבהמשך הוכרז כחסוי ומונה לו אפוטרופוס. נקבע שכאשר "ניצב בפני עורך הדין מי שניתן "לחשוד" בו שהוא בבחינת אדם מוחלש, צריך עורך הדין לנהוג זהירות יתרה ובוודאי ובוודאי שלא להתפתות ולעשות "עסקים" עם אותו לקוח.

ת.א. (שלום, חיפה) 47656-01-14 ח. ט. נ' עו"ד ליאורה אוחנה (ניתן ב- 7/11/16)
נדחתה תביעת רשלנות שהגיש לקוח נגד עורכת הדין שייצגה אותו בהליך גירושין. נקבע שעורכת הדין הפרה את חובתה המקצועית כלפי הלקוח כאשר בעקבות לחץ בלתי פוסק של הלקוח נכנעה לתכתיביו ופעלה באופן שפגעה במטרתו הסופית של הלקוח. אלא שהפרה זו לא גרמה לנזקיו של התובע, אין קשר סיבתי עובדתי ומשפטי (פסקה 64-67).
בימ"ש אף מציין שלתובע יש אשם תורם בנזקיו – "התובע דחק את הנתבעת שלא להפעיל את שקול דעתה, גרם לה לנקוט דרך משפטית שאינה מקובלת עליה, התערב בכל פסיק ובכל נקודה, הפעיל עליה לחץ בלתי פוסק, וכאשר נתברר לו שדרכו כשלה, מפנה הוא אצבע מאשימה כלפי מי שנכנע לתכתיביו." (פסקה 98).

תא"מ (שלום, ת"א) 13738-06-13 פלונית נ' פלוני (ניתן ב- 21/3/16)
התובעת, עו"ד, עותרת לחייב את הנתבע, לקוח לשעבר, בפיצוי בגין לשון הרע שפרסם בבלוג אודותיה. כותרת הבלוג: "עו"ד פלונית- אזהרה" הבלוג מתחיל במילים – "רמאים מגיעים בכל מיני סוגים. לפעמים הם מגיעים בגוף של מי שאמור לעזור לך. שכרתי את שירותיה של עורכת דין פלונית..." ומסתיים במילים: "אז עכשיו תחליטו האם עו"ד פלונית שאינה מכבדת חוזה שהיא עצמה כתבה, היא אדם שאתם רוצים לשכור את שירותיו." העתירה התקבלה חלקית ולעוה"ד נפסק פיצוי סטטוטורי בסך 10,000 ₪.

ת.ק. (ת"א) 1128-11-14 גוזלן נ' אילון אורון-חברת עוה"ד (ניתן ב- 3/1/16)
נדחתה תביעה נגד עוה"ד להשבת שכר טרחה ששולם עקב הפסקת הייצוג. בימ"ש בוחן בדיעבד אם הפסקת הייצוג בידי הלקוח הייתה "מסיבה הוגנת" מנקודת מבט אובייקטיבית. במקרה זה, נקבע שלא התובע פעל תחת רושם לא מבוסס שייצוגו היה לקוי, במקום לבחון את העניין לאשורו הוא החליט באחת להפסיק את הייצוג.

ע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ' גולדפרב, לוי ערו ושות' משרד עוה"ד (ניתן ב- 16/9/14)
כאשר הלקוח פועל בניגוד לייעוץ של עורך הדין, נדרש עורך הדין להזהיר אותו ולהסביר לו את מכלול הסיכונים והסיכויים שבבחירתו. שלוש אמות מידה מרכזיות קובעות את היקפה של חובת אזהרה זו: מיהות הלקוח ומעורבותו, תוחלת הסיכון הנלקח ומורכבות הסוגיה. אין חובה להעלות את האזהרה על הכתב אבל מטעמים ראייתים דיוניים ממליץ בית המשפט לעורכי הדין לעשות כן. די בחובת האזהרה ואין להטיל על עורך הדין את החובה להתפטר מהייצוג.

עת"א (מחוזי, נצרת) 45563-03-14 מ"י נ' פלונית (ניתן ב- 26/3/14)
בימ"ש מאשר בקשה להארכת מניעת תקופת המפגש עם המשיבה, עו"ד במקצועה, עם לקוחותיה אסירים ביטחוניים לפי סעיף 45א לפקודת בתי הסוהר. מניעת המפגש היא מהטעם שעורכת הדין מנצלת לרעה את תפקידה כעו"ד ואת חסיון עו"ד-לקוח לקידום מטרות שאינם בגדר תפקידה ומקצועה. מהמידע החסוי בפני בימ"ש עלה שעורכת הדין מעבירה מידעים בין אסירים שונים ובינם לבין גורמים מחוץ לבית הסוהר, וקיים חשש כי העברת המידע עלולה לגרום לקידום פעילות ארגון טרור.

ת.פ. (שלום, חיפה) מ"י נ' עלי מחאנ'גה (ניתן ב- 18/3/14)
הנאשם הורשע בהטרדה מינית מתמשכת של עורכת דינו שייצגה אותו מטעם הסניגוריה הציבורית. בפיסקה 7 נכתב: "המתלוננת היא עורכת דין, שמונתה מטעם המדינה לייצג את הנאשם בתיק פלילי אחר, ובמקום שהנאשם יעריך את מאמצי המדינה ומאמצי הסניגוריה הציבורית בייצוג נאשמים שאינם מסוגלים לשכור שירותי עורך דין על חשבונם, הוא ניצל את המצב לצורך הפעלת מסכת ממושכת של איומים והטרדות כלפי אותו אדם שמונה בכדי לסייע לו במצוקתו."

ת.א. (שלום, ת"א) 154999-09 פלוני נ' אלמונית (ניתן ב- 11/8/11)
תביעה אזרחית שהוגשה נגד עורכת דין שייצגה אישה בהליך גירושין. התובע הוא הבעל שהוא עורך דין שייצג עצמו בהליך הגירושין. התובע טען לנזקים שונים שנגרמו לו עקב פעולת הייצוג של עורכת הדין את גרושתו. התביעה נדחתה תוך שבימ"ש מותח ביקורת על אופן הייצוג של עורכת הדין את האישה שאומנם לא הגיעה לכדי עוולה אזרחית ושולל עקב כך הוצאות ממנה כצד הזוכה בתביעה.

ת.א. (ת"א) 1545/06 בית יפה לגיל הזהב בע"מ נ' עו"ד יהושע דיאמנט (ניתן ב- 21/3/10)
התקבלה התביעה וביהמ"ש חייב את עו"ד להעביר ללקוחותיו לשעבר את המסמכים שהגיעו לידיו במסגרת השירותים המשפטיים שהעניק להם. אין עו"ד יוצא ידי חובה בהצהירו כי הלקוח רשאי לסור למשרדו, לעיין במסמכים ולקבלם לידיו.

עע"מ 1652/08 פלונית נ' ועד מחוז ת"א (ניתן ב- 18/3/10)
לראשונה קבע ביהמ"ש העליון כי קיום יחסי מין בין עורכי דין ללקוחותיהם, ובפרט אם אלו נעשים במסגרת פגישות הייעוץ במשרדו של עורך הדין, אכן מהווים עבירה אתית. ביהמ"ש העליון הורה ללשכה לשקול את שינוי עמדתה בנידון (שהובאה בהחלטת ועדת האתיקה הארצית שפורסמה
באתיקה מקצועית גיליון 19, 2006).

ת.א. (ת"א) 56908/05 גורסקי רוני, עו"ד נ' אשד חיה (ניתן ב- 24/3/09)
חובות עוה"ד כלפי לקוח וחובת הלקוח כלפי עורך הדין כאשר במהלך הייצוג מושעה עוה"ד והדבר נודע ללקוח אשר עוזב אותו. במקרה כזה מוטלת על עוה"ד חובת הודעה מיידית ללקוח על ההשעיה. הלקוח חייב לשלם לעוה"ד שכר ראוי עבור העבודה שהספיק לבצע עד ההשעיה.

בש"פ 738/09 מ"י נ' גיא וייסמן (ניתן ב- 1/3/09)
דיון בבקשה להארכת מעצר הנאשם. ביהמ"ש מציין שאת מחיר החריגות הדיוניות- אתיות הקשות של הסנגור משלם לא רק הנאשם בהארכת מעצרו מעת לעת, אלא גם מערכת השיפוט, השופטים הדנים בעניינו והציבור בכלל.

ע"ע (ארצי) 444/08 עו"ד ולדימיר מיסיוק נ' מ"י (ניתן ב- 27/1/09)
אושרה הטלת הוצאות אישיות על עו"ד לטובת קופת המדינה בגין פגם שנפל באישור חתימה על תצהיר אותו צירף בתמיכה לבקשה. עוה"ד לא ציין כי התצהיר נערך בחו"ל. אי ציון העובדה גרם לביטול זמן והוצאות.

בש"א (ת"א) 2858/08 בנק ירושלים בע"מ נ' רו"ח חיים קמיל (ניתן ב- 5/1/09)
דחיה על הסף תוך חיוב בהוצאות בסך 100,000 ש"ח בגין בקשה שהיא, כלשון ביהמ"ש, בקשת סרק, חסרת ביסוס משפטי מינימאלי, המוגשת תוך התעלמות מסדרי הדין ואתיקה המשפטית.

ע"א (י"ם) 11344/07 פלונית נ' עו"ד משה מימרן (ניתן ב- 4/1/09)
חובות עוה"ד כנאמן על כספים.

ת.א. (חי') 150/07 מרק בן אבגי נ' עו"ד גרי אביבי (ניתן ב- 17/12/08)
חובות עורך הדין כאשר הלקוח מבקש להתקשר בהסכם המחיל סיכונים בעבורו. מאבחן ומוסיף על ההלכות הקיימות בכללן, עמיר נ' ליבוביץ.

דנ"א 7923/07 שמעון שוקרון נ' מגדל חברה לביטוח (ניתן ב- 14/12/08)
תביעת שכר טרחה בייצוג לפי הפלת"ד. ביהמ"ש ביטל את חיוב שכר הטרחה בגין רכיב של פיצוי שהוא פיצוי בגין הוצאות שהיה במוסד שכן הסכום מעולם לא היה שנוי במחלוקת בין הצדדים. חברת הביטוח מלכתחילה נשאה בהוצאה זו והתחייבה שתעשה כן גם בעתיד.

ת.א. (ת"א) 11047/08 ברנדווין ישעיהו נ' מוטליס גדי ניתן ב- 10/12/08)
ביהמ"ש שלל מהלקוח הוצאות בשל התנהגות עורך דינו כלפי בית המשפט.

ת.א. (ת"א) 2272/04 עמנואל (דוד) בר נ' מנחם פרנקל, עו"ד (ניתן ב- 4/12/08)
בקשה למתן צו הצהרתי לפיו הסכם מכר מקרקעין שנחתם בין התובע לעו"ד נתבע, בטל לנוכח הפרתו היסודית ע"י הנתבע והשבה של שכר הטרחה ששולם לנתבע. ההפרה היסודית מצד עו"ד הנתבע כללה התנהגות בחוסר תום לב, הפרת חובת גילוי וזאת בשל "סטנדרט ההתנהגות הגבוה הנדרש מעורך דין". ההפרה היסודית גם התבטאה בייצוג התובעים תוך ניגוד עניינים לפי כלל 14(א) וזאת אף שניתנה הסכמת התובעים. "בהיות הנתבע בעל עניין אישי בעסקה חלה עליו כלפיה חובת נאמנות כפולה ומכופלת." לפיכך, ביהמ"ש לא מכיר בהסכמת התובעים לייצוג המנוגד. הסכם שכר הטרחה בטל לפי סעיף 30 לחוק החוזים בהיותו בלתי חוקי ולכן יושב שכר הטרחה ששולם.

ע"א 3807/05 שמעון שוקרון נ' מגדל חברה לביטוח (ניתן ב- 5/9/07)
תביעת שכר טרחה בייצוג לפי הפלת"ד. ביהמ"ש ביטל את חיוב שכר הטרחה בגין רכיב של פיצוי שהוא פיצוי בגין הוצאות שהיה במוסד שכן הסכום מעולם לא היה שנוי במחלוקת בין הצדדים. חברת הביטוח מלכתחילה נשאה בהוצאה זו והתחייבה שתעשה כן גם בעתיד.

יחסי עורך דין-לקוח וחובת הנאמנות ללקוח

פסקי דין

מאמרים

חוות דעת

הרצאות מצולמות