ניגוד עניינים
פסקי דין
רע״א 6906/23 שדה נ׳ אופק סוקולוב רמת השרון בע״מ (ניתן ב- 19/9/23)
בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ״ש המחוזי שדחה את ביטול מיניו של עו״ד איתן ארז כבורר. הטענה נגד המינוי הייתה שהבורר, עו"ד ארז, מצוי בניגוד עניינים מאחר והוא ייצג בעבר לקוח כנגד בעל דין שהיה מיוצג על ידי משרד עו״ד המייצג את המשיבה במקרה הנדון. הבקשה נדחתה ונקבע כי העובדה שהבורר ייצג לקוחות כנגד עוה״ד שונים אין בה כדי לבסס מצב של ניגוד עניינים.
רע״א 8/23 סעיד נ׳ ג׳אבר (ניתן ב- 1/2/23)
נדחתה בקשת רשות ערעור מטעם המבקשים שנדחתה. במקרה זה, המבקשים יוצגו ע״י עו״ד גבעון בתיווך עו״ד ג׳אבר כחלק מהסכם בין השניים. לאור סכסוך שהתגלע בין שני עוה״ד, הם חדלו מלשתף פעולה. נקבע, שהסכסוך בין עוה״ד גובה מחיר רב בייחוד מהלקוחות לשעבר של עוה״ד. אין לערב לקוחות בסכסוכים חיצוניים בין עוה״ד לבין עצמם. חובה זו, קמה מכוח חובת הנאמנות החלה על עוה״ד בהתאם לכלל 2 לכללי האתיקה המקצועית. יתרה מכך, נדונה סוגיית ניגוד העניינים, עו״ד ג׳אבר ייצג את לקוחותיו כשהוא מצוי בניגוד עניינים ואף ניצל אותם לצרכי הסכסוך בינו לבין עו״ד גבעון. התנהלות זו, מהווה הפרה של כלל 14(א) לכללי האתיקה המקצועית.
רע״א 6829/18 ליטוב נ׳ עו״ד אונגר-לטין (ניתן ב- 26/2/20
בימ"ש העליון דחה את בקשת רשות ערעור שעסקה בהפסקת ייצוג בקובעו כי במידה ועוה״ד פונה בשאילתא לפי כלל 16(ב), הוא רשאי להמשיך בייצוג בטרם קבלת אישור הוועדה. במקרה זה, המבקש התקשר עם עוה״ד בתחום המשפחה לצורך ייצוגו עד שנדרשה להפסיק לייצגו שכן בעבר היא נתנה ייעוץ לבת זוגתו. כאשר הדבר נודע לעוה״ד, היא פנתה לוועדת האתיקה בעניין הפסקת הייצוג. במקביל, היא המשיכה לייצגו וקיימה מו״מ אל מול בת זוגתו שהגישה תלונה ללשכת עורכי הדין כנגד עוה״ד. בשל הפסקת הייצוג והנזקים שנגרמו למבקש, הוגשה תביעה כנגד עוה״ד ונקבע שהיא הפרה את חובת הזהירות. ערעור שהוגש על ידי עוה״ד התקבל ונקבע שהיא פעלה בצורה סבירה בנסיבות העניין.
רע״א 3036/19 רותם אמפרט בע״מ נ׳ טל (ניתן ב- 25/2/20)
התקבלה בקשת רשות ערעור ונקבע שיש לאפשר את החלפת ב״כ המבקשים לאור חשש לפגיעה באינטרסים של המשיבות ובזכותן להליך הוגן. המשיבות עתרו להחלפת ב״כ המייצג את המבקשים נוכח הימצאו בניגוד עניינים. לטענתן, עוה״ד ייעץ בעבר לאחת מהמשיבות באותם עניינים ואף הכין אותה להליך המשפטי. כעת, אותו עוה״ד טוען בשם המבקשים את ההפך מטובת המשיבה. בימ"ש העליון יישם את המבחנים שנקבעו בעניין אל מדאמין בו בית המשפט דן לראשונה בסמכותו ליתן סעדים בגין הפרת כללי האתיקה. הוכרע, כי בייחוד בניהול תובענה ייצוגית, יש לנהל את ענייני חברי הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב. חובה זו מוגברת נוכח מאפייניה החברתיים של התובענה הייצוגית ותפקידה באכיפת הדין (רע״א 3698/11). במקרה זה בשל ניגוד העניינים האסור ב״כ המבקשים לא ממלא אחר חובות אלו כלפי בית המשפט, הנתבע והציבור ולכן יש להחליפו.
רע״א 1831/19 גרצנשטיין נ׳ מילוא (ניתן ב- 5/5/19)
בקשת רשות ערעור על החלטה לפיה יש לדחות את בקשת המבקש שלא לאפשר את המשך הייצוג על ידי עוה״ד בשל ניגוד עניינים. נקבע, שיש לדחות את הערעור מאחר ואין מקום להתערבות ביחסי עו״ד-לקוח. נקבע, שעל ביהמ״ש המחוזי לבחון את עוצמת הפגיעה בזכויות המבקש ובהגינות ההליך. בית המשפט הינו בעל סמכות לדון בסוגיות אתיות אך הכרעה ובירור מעמיק בשאלות מסוג אלה, צריך להיות בגדרי לשכת עורכי הדין.
בג״ץ 970/18 פלונית נ׳ פלוני (ניתן ב- 6/6/18)
במהלך פסק הדין, צוין כי כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) אוסרים על עו״ד לעסוק בעניינו של לקוח לשעבר נגד האינטרס של אותו לקוח. אולם, כינוס נכסים אינו מהווה טיפול ׳נגד׳ לקוח, שכן הכונס משמש כשליח בית הדין ופועל בהתאם להוראות בית הדין.
בג״ץ 10145/17 שינדלר נ׳ שרת המשפטים (ניתן ב- 23/1/18)
עתירה בעניין ניגוד עניינים בין כהונתו המיועדת של המשיב כחבר בוועדה לבחירת שופטים לביו עיסוקיו כעו״ד בתחום הליטיגציה. בג״ץ דחה את העתירה בקובעו, כי סעיף 53א לחוק לשכת עורכי הדין קובע הסדר שמקובל גם היום לפיו ניתן לכהן בשני תפקידים אלו. הסדר זה, מבטא איזון שערך המחוקק בין אינטרסים נוגדים נוכח הצורך להביא את ניסיונם של עורכי הדין לוועדה בכדי להבטיח רמת שפיטה. ככל שקיים חשש לניגוד עניינים, על עוה״ד לא לקבל על עצמו ייצוג שיביא לפסלות השופט. קיים איסור על שופט לשבת בדין בנסיבות המקימות חשש לניגוד עניינים. בג״ץ עמד על חשיבות עיקרון ניגוד העניינים ובצורך בנטרול שיקולים זרים בדומה למגבלה הקבועה בסעיף 53 לחוק שאין צורך להרחיבה יתר על המידה.
עמל"ע 26185-08-16 לשכת עוה"ד- מחוז ת"א נ' עו"ד קטי ברדה (ניתן ב- 23/1/17)
האם יש ניגוד עניינים אסור בכך שעוה"ד המשיבה ייצגה את גרושה א' בהליך גירושין ממושך מול המתלונן ובעודה מייצגת אותה בבקשה חדשה בתיק החלה לייצג גם את גרושה ב' של המתלונן (שהספיק בינתיים להתחתן בשנית). בימ"ש המחוזי בי"ם דוחה את הפרשנות הרחבה של בי"ד המשמעתי המחוזי לכלל 14 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. השופט דרורי קובע כי "עצם העובדה ששתי הגרושות מנהלות משפט נגד אדם אחד, אינו יוצר ניגוד עניינים, מניה וביה" בנוסף, במקרה זה עולה מנתונים המדויקים שההליכים הכלכליים בין גרושה א' למתלונן הסתיימו שנים רבות קודם לכן ונותר בטיפול עוה"ד רק סוגיה של מעבר מעיר לעיר ביחס לשני הילדים שעדין לא היו בגירים. כך שגם לפי מבחן צר לא ניתן לראות ניגוד בכך שהמשיבה מייצגת את שתי הגרושות.
ת.א. 21483-08-10 (שלום , י"ם) אבו סרייה נ' מ"י (ניתן ב- 6/10/15)
התקבלה תביעת רשלנות נגד עורך דין שהבסיס להתרשלות הוא ייצוג תוך ניגוד עניינים אסור לפי כלל 14(א)-(ב) וייצוג תוך הפרת חובת הנאמנות והמסירות ללקוח בשל העדפת אינטרס אדם אחר (שנתבע יחד עם עו"ד).
מדובר בפרשה קשה שבה אדם (התובע) נשפט ונאסר במקומו של אדם אחר (נתבע 3) שניצל את מצוקתו של התובע בהיותו מכור לסמים, וגרם לו לשאת במקומו הרשעה פלילית ומאסר ממושך. וזאת כאשר התובע מיוצג ע"י עורך הדין הנתבע לגביו נקבע שידע את מצב הדברים לאשורו.
ת.א. 33958-11-10 איצקין נ' רמי שבירו הנדסה בניין בע"מ (ניתן ב- 23/8/15)
בקשה שהשופט יפסול עצמו נדחתה תוך שהשופט קובע שב"כ הנתבעת הפר את סעיף 53ב לחוק לשכת עוה"ד בכך שהצטרף לייצוג הנתבעת שהוא יודע שהדבר יביא לפסילת השופט ולכן בימ"ש מורה לו להפסיק את הייצוג.
ת.א. (מחוזי, ת"א) 2519-06 איל גולדברג, עו"ד נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (ניתן ב- 15/5/14)
עורך דין לא יכול לשמש הן כתובע מייצג והן כבא כוח מייצג. בשל בעיית ניגוד העניינים גם שותפו של עורך הדין המשמש כתובע מייצג לא יכול לשמש כבא כוח מייצג.
ע"פ 2950/11 אליאור נועם חן נ' מ"י (ניתן ב- 8/5/14)
בימ"ש העליון דוחה טענה של ייצוג בלתי הולם בשל ניגוד עניינים בו היה הסניגור שייצג את הנאשם. במהלך משפטו של הנאשם, הועמד סניגורו לדין פלילי בגין עבירה של הטרדת עד ושיבוש מהליכי משפט בשל שיחה שניהל עם עדת המדינה בתיק של הנאשם. בהמשך, נמנע הסניגור מלחקור את העדה בחקירה נגדית.
פסק הדין כולל ניתוח רחב של סוגיית כשל בייצוג הנובע מניגוד עניינים תוך אימוץ המבחן שנקבע במשפט האמריקאי כדי לקבוע מתי ייצוג בלתי הולם עולה לכדי עיוות דין המצדיק משפט חוזר – כאשר ניגוד העניינים תרם בפועל לפגיעה בהגנת הנאשם. במקרה זה, לא מצא בית המשפט כל השפעה בפועל ולכן נדחה הערעור.
בר"ש 1180/13 הועד המרכזי של לשכת עוה"ד נ' עו"ד אמנון אברהמי (ניתן ב- 17/3/13)
בקשת רשות הערעור נדחתה אך יש בהחלטה הערות חשובות לגבי ניגוד עניינים שבו היה עורך הדין שערך צוואה אך כמוציא לפועל של הצוואה לא קיים אחר רצון לקוחות.
ע.א (מחוזי, מרכז) 40988-10-11 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עו"ד מרדכי ברקן (ניתן ב- 12/12/12)
נקבע שהתנהגות עורך הדין שייצג בניגוד עניינים אסור משך זמן רב כאשר דובר במקרה ברור של ייצוג אסור עלה כדי "מעילה באמון" עניין המוחרג בפוליסה. פוליסת האחריות המקצועית אינה מכסה פעולה ברשלנות שהיא גם מעילה באמון. ניגוד העניינים היה ייצוג לקוח שעורך הדין משמש עד באותו משפט. בנוסף, עוצמת ניגוד העניינים הלכה והתגברה בהמשך ההליכים.
ת"צ (מחוזי, ת"א) 1934/09 גולדברג נ' אקסלנס נשואה גמל ופנסיה בע"מ (ניתן ב- 29/4/12)
ביהמ"ש דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית. בית המשפט ציין שקיים העדר ייצוג הולם הואיל ומבקש הבקשה הוא גם עורך הדין ב"כ הקבוצה התובעת. וזאת בניגוד לחוות דעת ועדת האתיקה שלא מצאה פסול בכך הואיל ולדעתה זה מקרה שבו כלל 36 לא חל הואיל ועורך הדין מייצג את עצמו. בית המשפט מסביר שלו היה מאשר את
התביעה כייצוגית – הוא היה ממנה לקבוצה ב"כ אחר ואולי גם תובע מייצג אחר, מכוח סמכותו לפי סעיף 18(ג)(1) לחוק.
ת"ע (משפחה, י"ם) 44080/09 א.א. נ' א.מ. (ניתן ב- 30/8/11)
בית המשפט לענייני משפחה פוסל עדות של עורכת דין שניתנה כתמיכה להתנגדות לקיום צוואה מהנימוק של ניגוד עניינים לפי כלל 15 לכללי האתיקה והפרת החובה לשמור על החסיון לפי סעיף 90 לחוק הלשכה הואיל ועורכת הדין הייתה מעורבת בעשיית הצוואה.
ע"פ 635/05 אמגדת דענא נ' מ"י (ניתן ב- 26/11/07)
ייצוג משותף של שני נאשמים אחים, הטבול בניגוד אינטרסים. חזרה מהודיה עקב המלצת עו"ד דינו שמאחוריה עומד אינטרס זר. ביהמ"ש קבע טענות שמפנה הנאשם כנגד הייעוץ המשפטי שניתן לו, עשויות להוות "נימוקים מיוחדים" שיצדיקו חזרה מהודיה. הצדקה לכך תימצא, למשל, מקום בו פעל בא כוחו של נאשם תוך הפרת אמונים כלפיו, בעודו מונע משיקולים זרים. עם זאת נקבע, כי המלצתו של סנגור לנאשם להודות, תוך הבהרה שאם לא יודה צפוי לו עונש כבד יותר, אין בה כדי להצדיק מתן היתר לחזור בו מן ההודיה שמסר.
בד"מ 18/98 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ' פלוני עו"ד (ניתן ב- 6/1/00)
פסק הדין הזה נדון במאמרה של דר' נטע זיו "כללי ניגוד העניינים של עורכי ונגישות למשפט: 'עורך הדין האחרון בעיר - לי או לך?' הערת פסיקה בעקבות פסק דינו של בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין - בד"מ 18/98"
מאמרים
גבריאל קלינג "עורכי דין בסבך ניגוד ענינים״ רפואה ומשפט גיליון 31, 12 (2004)
גבריאל קלינג "ניגודי ענינים" הפרקליט 75 (תשכ״ב-תשמ״ז)
לימור זר-גוטמן "להיות עורך דין אתי – המקרה של ייצוג משותף של נאשמים" הסניגור 95, 32 (פברואר 2005)
לימור זר-גוטמן "ייצוג משותף של נאשמים על-ידי עורך דין אחד" - הסניגור 40, 3 (יולי 2000)
נטע זיו "ניגוד עניינים ואתיקה של עורכי דין: היבטים מוסדיים" ניגוד עניינים במרחב הציבורי 461 (תשס״ט)
נטע זיו "כללי ניגוד העניינים של עורכי ונגישות למשפט: 'עורך הדין האחרון בעיר - לי או לך?' הערת פסיקה בעקבות פסק דינו של בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין - בד"מ 18/98" המשפט, כרך 10 (2005), 311
עומר שפירא "בעקבות רע"א 1496/15 לוי נ' דרורי: על ניגוד עניינים של מגשר-עורך-דין ששימש בא כוחו של צד ועל עדות מגשר בבית משפט" משפט ועסקים כא 133 (2018)
דרור ארד-אילון "ניגוד עניינים אצל עורכי דין" אתיקה מקצועית גליון 48, 1 (נובמבר 2012)
דרור ארד-אילון "ייצוג קבלנים בהסכמי מכר דירות" אתיקה מקצועית גליון 11, 1 (דצמבר 2004)
דרור ארד-אילון "אתיקה של דיינים" אתיקה מקצועית גליון 10, 2 (ספטמבר 2004)
אלקס הרטמן "הנדון: עיסוק אחר" אתיקה מקצועית גליון 6, 2 (אפריל 2003)
