רשלנות מקצועית

פסקי דין

ע״א 3391/22 בנק לאומי לישראל נ׳ קונפינו (ניתן ב- 3/12/23)
עוה״ד ייצגה מוכר מקרקעין שהתגלה כמתחזה. עוה"ד לא אימתה את זהותו ומעמדו של לקוחה, הסתפקה בעותק מתעודת הזהות שמסר לה לקוחה המתחזה. היא לא בדקה את האותנטיות של המסמכים שהציג הלקוח, ומסרה דיווחים סותרים באשר למקום מושבו של לקוחה. מצגי שווא רשלניים אלו, גרמו להעברת הבעלות במקרקעים על שמו של דוד קונפינו – המתחזה. נקבע כי עוה"ד לא פעלה כמצופה ממנה בתור עו״ד ואף עצמה עיניה ולכן היא אחראית לזנקי הקונה. יושמה ההלכה לפיה עו״ד חב בחובת זהירות גם כלפי צדדים שלישיים וככל שפעולתו נמצאת בתחום אחריותו המקצועית, כך תורחב ההסתמכות על מצגיו והנטייה להטיל עליו אחריות.

בר״ש 5000/23 עו״ד מגורי נ׳ לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 16/7/23)
בקשת רשות ערעור נדחתה. עוה״ד מתחום הנזיקין שבמסגרת עיסוקו החתים לקוחות על ייפויי כוח מול חברות ביטוח. ומבלי ידיעת הלקוחות, עוה״ד היה מבצע הסכמי פשרה עם חברות הביטוח ומעביר את כספיי הפיצויים לחשבונו הפרטי. אם לא די בכך, עוה״ד הציג ללקוחות מצגי שווא לפיהם ההליכים בעניינם טרם הסתיימו. בערכאות קודמות, נפסק שעוה״ד שלח יד לכספי הלקוח, הפר את חובת הנאמנות ללקוח, הפר את החובה לעזור לבית המשפט לעשות צדק, פעל בצורה שאינה הולמת את המקצוע ואינה מכבדת אותו וכך הטעה את לקוחותיו. ערעור שהוגש על ידי עוה״ד לביה״ד הארצי שנדחה. עם זאת, נקבע כי יש להקל בגזר הדין של ביה״ד המחוזי ולהוציא אותו לתקופה של 9 שנים מלשכת עורכי הדין ולא לצמיתות. כך גם קבע בית המשפט העליון, בציינו שאין לתת למשיב רשות ערעור כי הוא לא הביע חרטה או לקח אחריות על מעשיו. עוה״ד אינו כשיר לשמש כעו״ד והשעייתו לצמיתות מוצדקת כפי שקבע ביה״ד המחוזי.

ע״א 2274/21 מור נ׳ אלעד ישראל מגורים בע״מ (ניתן ב- 1/1/23)
המערערת הייתה מיוצגת על ידי עוה״ד אל מול חברות קבלניות. נטען, כי עוה״ד לא ביצעה את כל הבדיקות המהותיות הנדרשות עבור הנכס. בימ"ש העליון ביטל את פסיקת בית המשפט קמא מאחר וזו הרחיבה את היקף אחריותו המקצועית של עוה״ד המייצג רוכש מקרקעין באופן שמחייב אותו לבדוק היבטים תכנוניים אודות העסקה. הרחבה שהיא מעבר לגבולות שנקבעו בפסיקה.

ע״א 6277/19 הרמן נ׳ וייס (ניתן ב- 15/3/22)
נדחה הערעור ונקבעה רשלנות של  עו"ד שייצג רוכשים וגרם לעיכוב בהעברת התשלומים של רוכשי הדירה ועיכב את קבלת ההלוואה. פסק הדין הדגיש את חובות עוה״ד וקבע כי עו״ד וייס התעכב במילוי תפקידו ומחדליו גרמו לעיכוב משמעותי שהוביל לנזקים רבים. נקבע, שהתנהלותו עולה לכדי רשלנות מקצועית שגרמה לפיגורים משמעותיים ועיכוב בקבלת המשכנתא. אם לא די בכך, נגרמו לרוכשים נזקים כספיים רבים בגין האיחורים בתשלומים. נמצא קשר סיבתי בין התרשלות עוה"ד לנזקים שנגמרו ללקוחותיו הרוכשים  שהם תושבי חוץ ואינם דוברי השפה העברית.

ע״א 8124/18 יורשי המנוח ביישיץ נ׳ רוט (ניתן ב- 4/8/20)
ביהמ״ש העליון קיבל ערעור מצד עוה״ד וביטל חיוב נזיקי בגין ייצוג מוכר מתחזה. מדובר בשלושה עוה״ד שהיו מעורבים בעסקת מכר מקרקעין. לימים, התברר כי מוכר המקרקעין התחזה לבעלים באמצעות מסמכים ודרכונים מזויפים. בערכאה קודמת, נקבע ששניים מהם הפרו את חובת הזהירות והתרשלו בכך שהתעלמו מסימנים שהעידו על כשירות העסקה ולכן עליהם לשאת בנזקים. בערעור, נקבע שאין בתמונה של דרכון מזויף כדי לעורר את חשד בדבר זהות המוכר המתחזה. יש לציין כי מהלך העסקה היה סביר מלבד הדרכון. אין לראות בעוה״ד כחוקר את לקוחו כרמאי בפוטנציה. דרישה כזו, יכולה לפגוע ביחסים שבין עו״ד ללקוח מאחר והם מבוססים על חשד. כמו כן, נקבע שלא כל טעות בשיקול הדעת עולה לכדי רשלנות.

בש״א 536/18 פלוני נ׳ פלונית (ניתן ב- 31/1/18)
המערער דורש הארכת המועד להגשת עתירה. עוה״ד המייצג אותו שהה בחו״ל בזמן פגרת בית המשפט וכתוצאה מכך העתירה לא הוגשה במועד הנקוב. בקשה להארכת המועד להגשת העתירה נשלחה בפקסימיליה אך נקלטה לאחר חלוף המועד המקורי. נקבע, ששהייה בחו״ל אינה מהווה ״טעם מיוחד״ ומכאן שדין הערעור להידחות. האיחור כולו תלוי בנסיבות שבשליטת בעל הדין ובעוה״ד ומכאן שאין הצדקה להארכת המועד.

ע"א (ת"א) 27213-05-18 עו"ד לטין נ' ליטוב (ניתן ב- 2/8/18)
התקבל ערעור על פסה"ד במסגרתו חויבה המערערת לפצות את המשיב בגין הפסקת ייצוגו בהליך משפטי. באותו מקרה, עוה"ד פנתה לוועדת האתיקה שהורתה לה להפסיק לייצג והובהר שאין מקום להעמיד לדין משמעתי כיוון שפנתה בשאילתה והמערערת אינה אשמה בכך שהוועדה לא דנה בפנייתה. המערערת פעלה לפי הנחיית הוועדה והפסיקה את הייצוג. לא הוכח כי עוה"ד בתחום המעמד האישי נוהגים באופן שונה מהמערערת וכי לא פעלה כעורכת דין סבירה בנסיבות העניין.
על החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון ברע"א 6829/18 דחה את בקשת הערעור. בסוף ההחלטה יש פנייה לועדת האתיקה הארצית בדבר הצורך להסדיר את מה שנדרש עורך הדין לעשות כדי למנוע ניגוד עניינים.

ע"א (חיפה) 64201-09-17 זאווי נ' טמבור (ניתן ב- 2/7/18)
נדחה ערעור על פסק דין שקבע כי עורך הדין לא התרשל בכך שלא ערך למנוח צוואה במועד פגישתם הראשונה או מיד לאחר מכן. כי לא ניתן היה לצפות שהמנוח ילך לעולמו שעות ספורות אחרי הפגישה. בנוסף נקבע כי בעת הפגישה המנוח לא גמר בדעתו לערוך צוואה.

ת.א. (שלום, פ"ת) 32547-04-15 ד"ר ויינברג ושות' משרד עוה"ד נ' עו"ד חרש (ניתן ב- 22/12/15)
בתיק שנהל הנתבע עבור לקוחתו הוא תבע את משרד עוה"ד ויינברג, תביעה אשר נדחתה. כעת תובע משרד עוה"ד ויינברג את הנתבע עו"ד חרש, בטענה כי בייעוץ המשפטי שנתן ללקוחו ואשר עמד מאחורי התביעה שנדחתה הוא התרשל כלפיו וגרם לו נזקים.
התביעה נדחתה על הסף כי אין חבות אישית על עורך דין כלפי הצד שכנגד בגין הליכים שניהל עבור הלקוח ובשמו. "חובת הזהירות המוטלת בפסיקה, במקרים מסוימים, על עורך דין כלפי צד ג' שאינו לקוחו, אינה יכולה לחול כלפי צדדים שכנגד בהליכים משפטיים בהם פועל עורך הדין בשם לקוחו, שכן בהטלת חובה כזו עלולה להיווצר הרתעת יתר של עוה"ד לפעול בנאמנות, במסירות, ללא מורא ולטובת שולחיהם.." (עמ' 4)

ת.א. 21483-08-10 (שלום , י"ם) אבו סרייה נ' מ"י (ניתן ב- 6/10/15)
התקבלה תביעת רשלנות נגד עורך דין שהבסיס להתרשלות הוא ייצוג תוך ניגוד עניינים אסור לפי כלל 14(א)-(ב) וייצוג תוך הפרת חובת הנאמנות והמסירות ללקוח בשל העדפת אינטרס אדם אחר (שנתבע יחד עם עו"ד).
מדובר בפרשה קשה שבה אדם (התובע) נשפט ונאסר במקומו של אדם אחר (נתבע 3) שניצל את מצוקתו של התובע בהיותו מכור לסמים, וגרם לו לשאת במקומו הרשעה פלילית ומאסר ממושך. וזאת כאשר התובע מיוצג ע"י עורך הדין הנתבע לגביו נקבע שידע את מצב הדברים לאשורם.

ע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ' גולדפרב, לוי ערו ושות' משרד עוה"ד (ניתן ב- 16/9/14)
כאשר הלקוח פועל בניגוד לייעוץ של עורך הדין, נדרש עורך הדין להזהיר אותו ולהסביר לו את מכלול הסיכונים והסיכויים שבבחירתו. שלוש אמות מידה מרכזיות קובעות את היקפה של חובת אזהרה זו: מיהות הלקוח ומעורבותו, תוחלת הסיכון הנלקח ומורכבות הסוגיה. אין חובה להעלות את האזהרה על הכתב אבל מטעמים ראייתים דיוניים ממליץ בית המשפט לעורכי הדין לעשות כן. די בחובת האזהרה ואין להטיל על עורך הדין את החובה להתפטר מהייצוג.

ת.א. (שלום, פ"ת) 7205-12-09 לידיה ירמישין נ' עו"ד דניאל דרבקין (ניתן ב- 4/5/14)
התקבלה תביעת רשלנות נגד עורך דין הנוגעת לייצוג רשלני בבית משפט. התרשלות עורכי הדין הביאה למחיקת התביעה שהגישו בשם הלקוחה ולכן בית המשפט פוסק לה כפיצוי את מה שתבעה במסגרת אותה תביעה שנמחקה.

ת"ק (י"ם) 21824-11-12 פרייב-פחלייב נ' אלבז ( ניתן ב- 8/4/13)
הסכסוך הזה מקורו בעורך דין שייצג את שני הצדדים לעסקת מכר דירה (למרות שעורך הדין אינו צד לסכסוך). בימ"ש כותב "בסופו של יום הלקח הוא לדאוג לייצוג משפטי עצמאי בעסקאות חשובות כגון רכישת נדל"ן."

ת.א. (מחוזי, מרכז) 11422-03-11 מועלם נ' עו"ד דן חי (ניתן ב- 19/2/13)
קבלה חלקית של תביעת רשלנות נגד עורך דין. הרשלנות התבטאה בעריכת הסכם שהוראתו נוגדת את תקנת הציבור. נקבע אשם תורם של התובעים בגובה של 50%.

רע"א 7200/12 דקר נ' לאונרד ואחר' ( ניתן ב- 13/11/12)
נדחתה בר"ע על החלטת בימ"ש שקבע שעוה"ד שליווה עסקת מקרקעין התרשל כלפי התובעים הגם שלא ייצג אותם באופן ישיר, נוכח תפקידו כעורך הדין המלווה של העסקאות. התרשלותו נבעה לא רק מכך שלא הפסיק את הייצוג ברגע שהתגלו הסיכונים הבלתי סבירים הטמונים בעסקה אלא גם מעצם טיפולו בעסקה.
{כהשלמה מומלץ לקרוא את פסה"ד של בית משפט השלום שבסס את הרשלנות. ת.א. (שלום, ת"א) 26521/04 שניתן ב- 6.9.10}

ת.א. (שלום, חיפה) 1044-10-09 מרזוק נ' עו"ד מדלג' (ניתן ב- 6/8/12)
נקבעה רשלנות בשל הגשת התביעה רק לאחר שתקופת ההתיישנות תמה וזאת ללא כל צידוק. מה שהכביד וחייב את התובע, לאחר שהחליף עוה"ד, לטעון באריכות לעניין ההתיישנות. בימ"ש פוסק ללקוח גם פיצוי על נזק לא ממוני, הנלווה לנזק הכלכלי, בשל "התרשלות הנתבע בייצוג התובע שביטויה במועד הגשת התביעה שקולה להפרת התחייבותו לטפל בעניין שנמסר לו בנאמנות ובשקידה ראויה למטרה לשמה נמסר הייצוג מבלי שהדבר יהא כרוך בהסבת נזק לתובע."

ת"ק (ת"א) 4041-05-12 צפדיה נ' גינזבורג (ניתן ב- 16/7/12)
נדחתה תביעת רשלנות תוך שהשופט מציין את החזיתות השונות מולם מתמודד עורך הדין: הצד שכנגד, ב"כ הצד שכנגד, בית המשפט ולעיתים גם מול לקוחו שלו. "אכן קשה מקצוע עריכת הדין"

ע"א 7485/10 פנטהאוז רחמני נכסים (1997) בע"מ נ' עו"ד פפר, עו"ד וקסלר (ניתן ב- 27/2/12)
נדחה ערעור על החלטת בימ"ש שדחה תביעת רשלנות נגד שני עוה"ד אשר ייצגו קונים בעסקת רכישת מקרקעין שהייתה "עסקת עוקץ" שבה המוכרים היו נוכלים שהתחזו לבעלי הקרקע הרשומים ומכרו קרקע של אחר (אותה חויבו הקונים להחזיר לבעלים) בית המשפט בוחן את פעולות שני עוה"ד ולא מוצא התרשלות – "עורך הדין הוא "מונע נזק" זול ויעיל, אך לא ניתן להטיל עליו חובה אבסולוטית למנוע נזק...גם עו"ד זהיר ומיומן עלול ליפול קרבן לנוכל מיומן."

ע"א 2008/07 עוה"ד לוטן נ' דוד ירמייב ז"ל (ניתן ב- 14/2/11)
רשלנות חמורה של שני עורכי דין, בני זוג שכל אחד מהם ייצג את התובעים במקטע אחר. רשלנות שנמשכה תקופה ארוכה וגרמה נזקים חמורים לתובעים. בימ"ש העליון מבטל את חיוב עוה"ד בגין הנזק הנפשי הצמית של לקוחם לשעבר (בטרם נפרד). מבטא גישה שמרנית המגנה על עוה"ד לפיה נזק נפשי צמית ללקוח בגין רשלנות עוה"ד אינו נזק שניתן לצפותו.

ת.א. (מחוזי, חיפה) 907/05 מרקו נ' עו"ד קלו ועו"ד ברק (ניתן ב- 5/9/10)
קביעה חדשנית לפיה עוה"ד שהסכימו להעביר את הדיון בתביעה שהגישו עבור הלקוח לפסים של דיון לפי סעיף 79א, וזאת מבלי שהסבירו ללקוח את משמעות הליך זה והמגבלות שיש בערעור על פס"ד כזה, חבים כלפיו ברשלנות בגין פגיעה באוטונומיה. הרציונאל הינו שהלקוח זכאי שעוה"ד יפרוש בפניו את מלוא רוחב היריעה של השיקולים הכרוכים בהסכמה להליך לפי ס' 79א, ולא יסתפק בהצגה חלקית. יצוין שבימ"ש לא מצא קשר סיבתי בין ההתרשלות הזו לנזקים של התובע שהם הפסד פיצויים ומצבו הנפשי שהדרדר, לטענתו, לאחר שערעורו נדחה. ומכאן התבססותו על פגיעה באוטונומיה בלבד.

רע"א 3235/10 חסן ח'טאב נ' עו"ד וליד סלאח (ניתן ב- 27/6/10)
תביעת רשלנות נגד עו"ד בין היתר כיוון שאפשר לבנו המתמחה לערוך הסכם מכר מקרקעין ללא פיקוחו. התביעה התקבלה. הערעור במחוזי הפך את ההחלטה וקבע שלא היתה רשלנות. ביהמ"ש העליון לא נתן רשות ערעור בטענה שלא מצא מקום להתערב במסקנת המחוזי לפיה לא הוכח יסוד הנזק.

ע"א 9022/08 מנורי-כהן נ' עו"ד קמר (ניתן ב- 3/5/10)
נדחתה תביעת רשלנות בייצוג במהלך משפט. לטענת הלקוחה, עוה"ד נמנע מלחקור שמאי שמינה ביהמ"ש. עוה"ד הסביר את שיקוליו מדוע נמנע מחקירת השמאי והראה שהתלבט והתייעץ בעניין עם השמאי מטעמו. ביהמ"ש מציין עד כמה קשה להכריע בתביעות רשלנות כאלו בהם יש לנהל "משפט בדיעבד".

ת.א. 11010/08 שלמה מלכא נ' עו"ד כץ (ניתן ב- 14/4/10)
התקבלה תביעת רשלנות נגד עו"ד. פסק הדין מבחין בין שלב המשפט בו הגישה היא של הקניית שיקול דעת רחב לעו"ד ולכן המגמה הינה צמצום אחריותו של עוה"ד, לבין שלב הייעוץ, הכנה למשפט וניסוח הסכמים מחוץ לכותלי ביהמ"ש, שלגביהם מציבה הפסיקה דרישות גבוהות מעוה"ד. ביהמ"ש קובע כי עוה"ד לא הסביר ללקוח את המצב המשפטי החל בעניינו.

ת.א. 8572/04 סולומון רוברמן נ' בניסטי, עו"ד גבריאל שחטמן (ניתן ב- 8/4/10)
התקבלה תביעת רשלנות נגד עו"ד שייצג בעסקת מכר דירה את שני הצדדים. התקבלה טענת הקונים לפיה עוה"ד לא מסר להם עובדות ופרטים רלוונטיים. עוה"ד התבטא באופן כללי שיש קשיים ברישום הבית אך לא פירט בדבר חובו של הקבלן, אי תשלום המיסים, אי שיתוף הפעולה של הדיירים לרישום הבית וכיו"ב.

ת.א. 13944-08 (י"ם) ניצן לוי נ' אסנת ברוש, עו"ד (ניתן ב- 17/3/10)
הנתבעת ייצגה את התובעים בתביעה של פלת"ד בגין מות ביתם בתאונה והגיעה בעבורם להסדר פשרה עם חברת הביטוח. לאחר הסדר הפשרה ניתן פס"ד בעניין אטינגר בבית המשפט העליון. פס"ד אטינגר ביטל את הלכת גבריאל שהיתה במשך 20 שנה, "הלכת השנים האבודות". בעקבות פס"ד אטינגר היו זכאים התובעים לפיצויים בהיקף גבוה בהרבה. לטענת התובעים היה על הנתבעת לצפות בשינוי בהלכה ולעכב את החתימה על הפשרה. הפשרה נחתמה אחרי שניתן פס"ד המחוזי בעניין אטינגר. בפס"ד של שני עמודים קובע ביהמ"ש שלא התקיימה רשלנות - "איש לא ציפה ובוודאי שאיש לא היה חייב לצפות שהלכת גבריאל תשתנה".

ת.א. (שלום, ת"א) 77921/04 קפלן אהרון נ' עו"ד סלומון יואב (ניתן ב- 6/9/09)
הרשלנות הנטענת נעוצה בטקטיקה משפטית בנוגע לניהול המשפט שנקט עורך הדין בעת שייצג את הלקוח/התובע במשפט. הטקטיקה הצליחה בערכאה ראשונה והתביעה נגד הלקוח נדחתה אך ההחלטה נהפכה בערעור והלקוח חויב. יישום הלכת רויטמן נ' אדרת.
ת.א. (חי') 1229/05 שוואח נ' עו"ד אפרים ארנון (ניתן ב- 4/2/10)

התקבלה תביעת רשלנות נגד עו"ד. נקבע כי עוה"ד קיבל על עצמו ייצוג בתחום בו לא היה בקי והוא לא טרח אף לבדוק וללמוד את הוראות החוק הרלוונטיות. עוה"ד נקט בהליך לא נכון ועקב כך הפסיד התובע שנה של גמלאות שהגיעה לו מהשב"ס. בנוסף נקבע אשם תורם של 25% שכן הלקוח הגיע לעוה"ד באיחור.

ת.א. (ראשל"צ) 2533/06 גדליהו חנוצה נ' עו"ד יאיר יעקובוביץ (ניתן ב- 6/9/09)
נדחתה תביעת רשלנות נגד עו"ד בין היתר מהטעם הבא: נקבע כי יש תוקף לכתב ויתור בלתי חוזר שחתם לקוח לעו"ד לפיו הוא לא יתבע אותו בגין מעשים או מחדלים הקשורים בייצוגו בעסקת מכר. יצויין שבעת שחתמו התובעים על כתב הויתור הם היו מיוצגים ע"י עו"ד אחרים וכי החתימה על כתב הויתור היתה תנאי שהעמיד עוה"ד לשעבר/ הנתבע כדי שייתן לטובתם תצהיר בהליך אחר. בית המשפט המחוזי נתן תוקף מלא להחלטה במסגרת ע"א (מרכז) 23935-11-09 גדליהו ואח' נ' יעקובוביץ.

ת.א. (שלום, ת"א) 11611/06 טיב מעליות בע"מ נ' עו"ד רונן אורן (ניתן ב- 20/8/09)
הוטלה אחריות על עו"ד שהתרשל בכך שלא הגיש במועד נימוקי ערעור על שומה שהוגשה נגד לקוחתו התובעת. גם הלקוח אחראי לנזק כיוון שלא העביר לעוה"ד בזמן את נימוקי הודעת השומה שקיבלו.

ת.א. (שלום, ת"א) 62051/06 זיגר נ' טורקלטאוב ועו"ד לברן (ניתן ב- 17/6/09)
הוטלה אחריות עו"ד של המוכרים כלפי הקונים כאשר גודל הדירה בפועל לא תאם למה שפרסם עו"ד במכרז במסגרתו נמכרה הדירה. הטלת אחריות יחד ולחוד על עו"ד והמוכרים.

ת.א. (ת"א) 1126/04 ישראל פלדמן נ' יוסף כהן עו"ד (ניתן ב- 31/3/08)
תביעה נגד עו"ד אשר נדרש לשלם פיצויים עקב ניגוד עניינים בביצוע הסכם לרכישת חברה. עו"ד לא ערך עם הלקוח הסכם בכתב כנדרש על פי דין, אף על פי שייצג באותו עניין גם את החברה. ביהמ"ש קובע כי הפרתו לכאורה של עו"ד את סעיף 14(ג) לכללי האתיקה, כשלעצמה, אינה מהווה התרשלות או הפרת חובה חקוקה. זאת משום שבמועד פנייתו לעו"ד ידע הלקוח כי עו"ד משמש גם כפרקליטן של החברות, ובמצב דברים זה מושגת תכליתו של הסעיף אף מבלי שנערך הסכם בכתב שמצהיר על כך.

ע"א (ת"א) 2108/03 עו"ד אריה סאמרלי נ' מינדה כץ (ניתן ב- 14/2/08)
חובותיו של עו"ד של קבלן, המתקשר עם רוכשים בחוזה מכר דירה, כלפי רוכשי הדירה, מקום בו רוכשי הדירה אינם מיוצגים, והוא מייצג את רוכשי הדירה לעניין הרישום בלבד.

ת.א. (חי') 15963/04 קופרמן שרה נ' עו"ד גולדבליט אבי (ניתן ב- 30/1/08)
תביעת עו"ד בעילת רשלנות מקצועית בייצוג במסגרת הליך של תביעת פיצויים, כאשר לא גילה לה כי המותב הדן בתיק יפסול או עלול לפסול עצמו עקב ייצוגו. ביהמ"ש קבע כי אי גילוי העובדה כי המותב שדן בתביעת התובעת לפיצויים יפסול, או עלול לפסול עצמו מהווה חוסר תום לב במו"מ לכריתת חוזה. מדובר בפרט מהותי שעו"ד היה חייב בחובה של ממש לגלות ללקוח עוד בשלב המו"מ הטרום חוזי ביניהם.

מאמרים

רפאל קורת "האם חסוי פרקליט הטוען במשפט בפני תובענה על רשלנות?״ הפרקליט כו, 240 (תש״ל-תשל״א)

נטע זיו "אחריות עורך-הדין כלפי נפגעי הייצוג – מאחריות מוסרית לאחריות משפטית", תגובה למאמרה של לימור זר- גוטמן, ייצוג מול צד שכנגד בלתי מיוצג – ייזהר עורך הדין" דין ודברים, כרך א', 201 (2005)

לימור זר-גוטמן "ייצוג מול צד שכנגד בלתי מיוצג – ייזהר עורך-הדין" דין ודברים, כרך א, 153 (2005)