שכר טרחה

פסקי דין

ע״א 3640/22 עו״ד כהן נ׳ בוכמן (ניתן ב- 1/9/24)
דובר בהסכם שכר טרחה המותנה בתוצאות בין עוה״ד ללקוחות במסגרתו עוה״ד מורשה לבצע פעולה ללא הסכמת לקוחו. המערערים, טוענים כי בהתאם להלכה ניתן ללמוד על מהות ההסכם המותנת בתוצאה מתוכנו ולא מכותרתו - ״הסכם למתן שירותים״. עם זאת, יש אינדיקציות המעידות על כך שההסכם הינו מסחרי בלבד. לכן, ביהמ״ש קמא קבע כי ההסכם פסול מאחר ותוכנו עומד בסתירה לחובות האמון המוטלות על עוה״ד בהתאם לכלל 14(א) לכללי האתיקה. בימ"ש הדגיש את חשיבות חובת האמון מכוחה מוטלת על עוה״ד חובת גילוי ואיסור להימצא בניגוד עניינים כי קיימים פערי כוחות בין עוה״ד ללקוחו ומשכך עליו להגן על הלקוח מפני כוחו העודף. פעולות הנעשות על ידי עוה״ד ללא הסכמת הלקוח מהוות הפרה של חובת האמון. בהיעדר הסכמתו המודעת של הלקוח להסכם כאמור- דינו להיפסל. עם זאת, נקבע שעורכי הדין זכאים לשכר בעבור עבודתם בהתאם להסכם.

ע״א 2794/20 לוי נ׳ מלטיה ויטוריו את פדלון בע״מ (ניתן ב- 6/11/23)
תביעה עו"ד לתשלום שכר טרחה נדחתה- הוגש ערעור זה שגם נדחה. דובר בהסכם שכר טרחה המותנה בהשגת תוצאות מסוימות וביניהן הגדלת זכויות הבניה בנכס. עוה״ד בתביעתה טענה שהתוצאות הושגו אך הלקוחות פעלו למנוע את ההסכם שהגדיל את אחוזי הבנייה. נקבע, שהתקשרות בהסכם מסוג זה כולל נטילת סיכון בלתי סביר ובאפשרות עוה״ד לבטל את הסכם שכר הטרחה מחמת הפרתו בחוסר תום לב. אולם, עוה״ד לא פעלה כך במקרה זה. וכאמור, התוצאות הרצויות לא הושגו ואין הוכחה להתנהלות חסרת תום לב מצד הלקוחות. כך שאין להקנות זכאות לשכר מוסכם בעוד שהתנאי החוזי לא התקיים. עוד צוין, כי משמוסכם בין עו״ד ללקוח על שכר מותנה בתוצאה נוצרת ציפייה לגיטימית בידי עוה"ד להשגת התוצאה ופגיעה בציפייה זו יכולה להקים זכות לפיצויי קיום.

רע״א 7706/22 אטיה נ׳ עו״ד אבידן (ניתן ב- 7/2/23)
בקשת רשות ערעור בעניין הסדרי שכר טרחה שבין עורך דין ללקוחו התקבלה ונדונה. בין המבקשת לעוה״ד נערך הסכם למתן שירותים משפטיים שחייב את המבקשת לשלם את שכר הטרחה לעוה״ד גם תחליט לפטרו מהייצוג. המבקשת פיטרה את עוה״ד מהייצוג ולא שילמה את שכ"ט. נקבע, שהסדר האמור יצר ניגוד אינטרסים חמור בין טובת הלקוח וקידום רצונותיו לבין האינטרס האישי של עוה״ד להיות מפוטר על ידי הלקוח ולהמשיך לקבל שכר. ולכן דין ההסדר להתבטל מאחר והוא סותר את תקנת הציבור. יש לציין, כי במקרה הנדון לא התקיים החריג לפיו לקוח שמפטר את עורך דינו בחוסר תום לב יהיה חייב בפיצוי קיום.

ע״א 1582/20 עו״ד חלפון נ׳ שמן משאבי נפט וגז בע״מ (ניתן ב- 29/12/21)
ערעור הנסוב סביב 3 סוגיות בעניין אישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית. בין היתר, נדונה סוגיית פסיקת שכר הטרחה וחלוקתו. נקבע, כי המקרה מהווה חריג בו נדרשת התערבות של ערכאת הערעור בקביעת שיעורי שכר הטרחה. המערערים טענו כי נגרם נזק רב על ידי המשיבים עקב התרשלותם בתפקידם כעוה״ד. המערערים בתפקידם כעורכי דין תרמו בייזום ההליך הייצוגי אך אין בכך כדי להפחית מתרומתם של עורכי הדין המשיבים. המשיבים השקיעו בהליך המון משאבים, נטלו סיכונים והניבו את הסדר הפשרה האמור. מכאן, שיש לחלק את הגמול בין המערערים למשיבים.

ע״א 6180/20 ד״ר משה וינברג ושות׳ נ׳ מדינת ישראל (ניתן ב- 13/6/21)
השאלה בערעור: האם זכותם של עורכי דין לשכר טרחה גוברת על האינטרס הציבורי שבתפיסת כספי נאשם לשם חילוט כספיו במידה ויורשע? ביהמ״ש העליון קיבל את הערעור באופן חלקי וקבע שעל צד ג׳/עוה"ד להוכיח זיקה בינו לבין הנכס שנתפס בעוצמה המצדיקה את החלת הסייגים לחילוט הנכס/הכספים. כלומר, כדי לקבל את שכר הטרחה על עוה״ד להוכיח כי זכותו ביחס לכספי החילוט היא זכות קניינית או זכות מוכרעת. במקרה זה לא עלה בידם להוכיח זאת ולא היו נסיבות מיוחדות המצדיקות את קבלת הכספים בידי עוה״ד. עם זאת, במקרה הנדון, יש לבחון חלופות פוגעניות פחות לתפיסת הכספים כך שעוה״ד יוכלו לקבל חלק מכספם. נקבע, שאין להבחין בין חובות הנאשם כלפי עורך דין לבין חובות הנאשם כלפי נושים אחרים. על עוה״ד להצביע על זיקה משמעותית לכספיו בכדי לגבור על האינטרס הציבורי שבחילוט הכספים לפי חוק איסור הלבנת הון. יש לציין, כי הנאשם מממן את הייצוג מכספים שברשותו כך שעם חילוטם נפגעת יכולתו לשכור עוה"ד ונפגעת הזכות לייצוג.

ע״א 6290/18 עזבון פינצ׳וק נ׳ הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע״מ (ניתן ב- 2/5/21)
עו״ד פינצ׳וק ייצג חברה לעבודות עפר. לאחר פטירתו, הועבר הייצוג לעו״ד אחר והושג הסכם פשרה בו הבנק התחייב לשלם לחברה. העזבון דורש חלק מהסכם הפשרה כביטוי לשכר טרחתו המוסכם של עו״ד פינצ׳וק ז"ל. בימ"ש העליון קיבל את הערעור וקבע שלעוה״ד קמה זכות לתבוע את השכר המוסכם בתנאי שהתנאים החוזיים המקימים את הזכות מתקיימים. כל עוד ההסכם עומד בתוקפו, עוה״ד יכול לתבוע את שכרו מכוחו ואינו יכול להגיש תביעה לשכר ראוי. מכאן, שהעזבון של עו״ד פינצ׳וק זכאי לקבל את שכרו על דרך של המחאת זכות.

בג״ץ 8052/20 עו״ד גבעון נ׳ הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 21/2/21)
העותר- עו״ד שייצג חלק מהמשיבים בתביעת רשלנות רפואית. לאחר שהמשיבים קיבלו חלק מכספי הפיצויים שנפסקו להם, הם פנו ללשכת עוה"ד באמצעות באי כוחם במטרה להפחית את שכר טרחתו של העותר בהתאם לסמכות הלשכה בחוק. העותר טען כי הלשכה הפחיתה את שכרו לאחר ששקלה שיקולים זרים והיה עליה למסור לו את הפרוטוקול המלא. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע, בין היתר, כי הגבלה על שכר הטרחה שעו״ד רשאי לגבות מהווה פגיעה בחופש העיסוק של עוה״ד.

בג״ץ 2540/20 עו״ד אבולפיה נ׳ שר המשפטים (ניתן ב-4/5/20)
לאור מגפת הקורונה, שר המשפטים התקין תקנות לפיהן בעניינים מסוימים יתקיימו דיונים. מכאן, בקשתו של העותר לאפשר פתיחת תיקי הוצאה לפועל באופן מקוון במהלך תקופה זו. שכן אי פתיחת התיקים, מונעת מעורכי דין לגבות את שכר טרחתם. עם הגשת העתירה הוגשה בקשת למתן צו ביניים שנדחתה. לאחר הגשת העתירה, פורסם לציבור הודעה לפיה יהיה ניתן לפתוח תיקי הוצאה לפועל באופן מקוון פרט למקרים חריגים. לכן, נקבע שהעתירה מתייתרת ודינה להימחק.

רע״א 7604/17 עובדיה, עו״ד נ׳ אכד (ניתן ב- 28/2/18)
המשיבה פנתה בבקשת ייצוג למבקש, עו״ד במקצועו. במסגרת הבקשה המשיבה ציינה כי אין ביכולתה לשלם את שכר הטרחה והיא התחייבה להסדר תשלום מסוים. בהמשך, ההליך בו ייצג עוה״ד את המשיבה הסתיים בהסדר פשרה במסגרתו הוענק למשיבה תשלום חד פעמי בנוסף לקצבת שאיר פנסיונר חודשית. שכר טרחת העו״ד שולם מהתשלום החד פעמי ומכאן טענתו לזכאות לשכר טרחה בעבור הקצבה של המשיבה. המשיבה טוענת כי לו ידעה שתצטרך לשלם לו שכר טרחה מהקצבה לא הייתה חותמת על ההסכם. נקבע, כי המבקש לא הסביר את פרטי ההסכם למשיבה ויש לדחות את ערעורו.
בשולי הדברים צוין כי על שיעור שכר הטרחה להיות סביר ומידתי בהתאם לנסיבות. אך במקרה הנדון נקבע כי בהתאם לפסיקה אין חריגה קיצונית המצדיקה התערבות.

עע״מ 7484/16 המוסד לביטוח לאומי נ׳ מוחני (ניתן ב- 21/2/18)
השיטה המקובלת לקביעת שכר טרחה עבור בא-כוח מייצג הוא ״שיטת האחוזים״. לפי שיטה זו, יש הצדקה לתת תמריץ לעורך הדין המייצג בכדי למקסם את טובת הקבוצה, תוך שהוא משיא גם את שכרו-שלו. בית המשפט עליון קיבל את הערעור שכנגד וקבע כי נוכח ההליך המשפטי המהיר והאינטרס שבשמירה על הקופה הציבורית, מצדיקים הפחתה בשכר הטרחה של באי-הכוח. לאופן התנהלות באי הכוח יש השפעה רבה על גובה שכרם.
״שיקול עיקרי בפסיקת שכר טרחה בתובענות ייצוגיות הוא הבטחת התמריץ להגשת תובענות מסוג זה לטובת ציבור האזרחים ה"קטנים" הנשחקים בגלגלי הביורוקרטיה״.

רע״א 4363/17 נקניק נהיה כשר זוגלובק בע״מ נ׳ שגב (ניתן ב- 24/8/17)
בקשת רשות ערעור התקבלה בחלקה. מדובר במשיב, תובע ייצוגי, שהוא עוה״ד שהסתיר יחד עם בא כוחו את עצם קיומו של הסכם שכר טרחה ביניהם. מכאן, טענות המבקשת כי הם פסולים מלייצג במסגרת תביעה ייצוגית. עוד נטען, כי עוה״ד רימה בכך שהציג מצג שווא לפיו בכוונתו לוותר על טענותיו כלפי המבקשת תמורת פיצוי אך מעולם לא הייתה לו כוונה כזו. נקבע, אין בהסכם הטרחה בכדי לפסול את עוה״ד מייצוג. אבל פסילת הייצוג מוצדקת נוכח התנהלותו בהצגת מצג השווא של תחבולה בלתי לגיטימית בכדי להוציא מסמכים שיעזרו לו בבקשה לאישור תובענה ייצוגית. שכן חובה על עוה״ד לפעול ביושר והגינות ויש איסור להטעות את הצד שכנגד.

ע"א (תא) 2260-10-17 צל נ' אהרון (ניתן ב- 20/8/18)
נדחה ערעור שחייב לקוחה לשלם לתובע – עוה"ד שייצג אותה בתביעה נגד הביטוח הלאומי. נקבע שהיה על המערערת להוכיח בראיות מהו שיעור שכר הטרחה המקובל בתביעות מסוג זה. העובדה שהמחוקק הגביל את שכ"ט בנסיבות מסוימות, אשר לא חלות במקרה זה, אינה יכולה להוות מדד לגבי שכה"ט בתביעות לבי"ד לעבודה.

ע"א 9648/16 אורהייטק GIS נ' אביטן, משרד עוה"ד (ניתן ב- 28/2/18)
מחלוקת לעניין זכאותו של המשיב לשכר טרחה עבור שירותים משפטיים שסיפק למערערת. בנסיבות המקרה עלתה הסוגיה האם השתכללו מספר הסכמי שכר טרחה שנוסח במספר הודעות דוא"ל ופרשנות ההסכם. פסק הדין מנתח מספר סוגיות בנושא שכר הטרחה לפי דיני החוזים וכללי הפרשנות המיוחדים להסכמי שכר טרחה. בכללם "ההלכה שלפיה מוטל נטל הראיה וההוכחה לקיומן של הסכמות בין הצדדים על שכמו של עורך הדין, ומשלא השכיל לנסח הסכם שכר טרחה כדבעי- ייזקף עניין זה לחובתו." בימ"ש נדרש לפרש סעיף באחד ההסכמים לפיו שכה"ט ייגזר "מכל סכום שיתקבל ו/או ייפסק ו/או ישולם". הוחלט כי לפי סעיף זה שכר הטרחה לא יכלול את רכיב הוצאות המשפט שפסק בית המשפט וזאת לנוכח ההלכה המטילה על עוה"ד את הנטל לניסוח בהיר של ההסכם. אי הבהירות פועלת לחובת עורך הדין, עליו היה לציין מפורשות בהסכם שכל סכום כולל רק הוצאות משפט שייפסקו.

ת.ק. (קריות) 11256-05-16 שוורץ נ' ברקוביץ, עו"ד (ניתן ב- 22/2/17)
דיון בשאלה בימ"ש מגיע למסקנה שהתובעים פעלו בתום לב בהחלפת הייצוג של הנתבע ולכן לפי הלכת קורפו נ' סורוצקין – עו"ד אינו זכאי לפיצוי צפיה. פסק הדין מפרש את הסכם שכר הטרחה לפי אומד דעת הצדדים.

ת.ק. (ת,א) 48631-06-16 בנגו נ' פרגו (ניתן ב- 31/1/17)
למרות סעיף מפורש בהסכם שכר הטרחה קובע בימ"ש שהתובעים זכאים להשבת חלק משכר הטרחה. הסיבה היא הימנעות עורך הדין מלפרט בפני לקוחותיו את משמעות הסכם שכר הטרחה, מקום בו ניסה הלקוח לברר עובדה זו בטרם חתם על ההסכם. עורך הדין הוא הגורם המקצועי בעל הידע ומלוא הנתונים ומכאן חובתו להסביר ללקוח "ברחל בתך הקטנה" את הדרוש הבהרה, לרבות הסכום המדויק שיוותר בידי הלקוח לאחר ניכוי שכר הטרחה וההוצאות.

ת.א. (שלום, ת"א) 29877-03-14 אוחנה (אסיר) נ' עו"ד יורם שפטל (ניתן ב- 28/7/16)
נדחתה תביעה נגד עוה"ד להשבת שכר טרחה ששולם עקב הפסקת הייצוג. לא נחתם הסכם שכר טרחה בכתב, עו"ד שפטל הנתבע מסביר: "לגבי הסכם שכר טרחה אני לא נוהג להחתים לקוחות בתחום הפלילי, אני 39 שנים עו"ד וכל הלקוחות שלי הם מעין מועדון מעריצים שלי, אוהבים אותי אהבת נפש והוסיפו לי בעין יפה אחרי המשפט שאני מנהל עבורם." (פסקה 16)

רע"א 8775/15 פלונית נ' פלוני (ניתן ב- 10/5/16)
ערעור על פסה"ד ע"א (מחוזי, ת"א) 43636-12-14 (חסוי). אין הסכם שכ"ט בכתב. לטענת עורך הדין סוכם בע"פ ששכ"ט יהיה כל הסכום שיצליח לחסוך לה בתביעת פיצויים שהוגשה נגדו ואם התביעה כולה תתקבל הוא לא יזכה לשכ"ט. כלומר, השכר יהיה ההפרש בין מה שנתבעה למה שתחויב לשלם. לכאורה, הסכם לא הגיוני מבחינת הלקוחה שכן מדוע לה לנהל משפט אם בסוף במילא תשלם את מלוא הסכום או לתובע או לתובע ולעורך הדין שלה. תביעת עורך הדין התקבלה בחלקה, נקבע ששכ"ט כלל גם שירותים משפטיים אחרים שעו"ד העניק לה. נדחתה טענת הלקוחה לעושק באשר לא הוכחו יסודותיו.
בימ"ש העליון מציין שאומנם הסכם שכ"ט מעורר אי נוחות ביחס להגיון הכלכלי שביסודו. ובהסכמים כאלו מצופה שתקבע תקרה לשכ"ט, וחיוב מעבר לסכום מסוים יהיה בלתי סביר. ברם, לא נמצא מקום להתערב בהכרעות שתי בימ"ש קמא שדנו בתיק.

ה.פ. (מחוזי, י"ם) 45233-05-14 בן אברהם נ' אדם (ניתן ב- 21/1/16)
הסכם שכר טרחה לפיו חלק משכר הטרחה ישולם לעורך הדין באמצעות קבלת זכויות במקרקעין. בעת שנחתם ההסכם הוא היה לא חוקי כי כלל 9 לכללי האתיקה המתיר לעורך דין לקבל שכר גם בשווי כסף אן מדובר בעניין ממוני תוקן רק לאחר מכן בשנת 2012. הנתבעים מסרבים להעביר את זכויות המקרקעין לעורך הדין בטענה שמדובר בהסכם לא חוקי לפי חוק החוזים. בימ"ש דוחה את הטענה וקובע כי לתיקון יש תחולה רטרוספקטיבית, בשים לב שמדובר בתיקון מקל. "המועד הקובע לבחינת שאלת אי חוקיות של ההסכם הוא המועד שבו מתבקשת אכיפתו ולא מועד כריתתו." (פסקה 48)

ת.ק. (ת"א) 1128-11-14 גוזלן נ' אילון אורון-חברת עוה"ד (ניתן ב- 3/1/16)
נדחתה תביעה נגד עוה"ד להשבת שכר טרחה ששולם עקב הפסקת הייצוג. בימ"ש בוחן בדיעבד אם הפסקת הייצוג בידי הלקוח הייתה "מסיבה הוגנת" מנקודת מבט אובייקטיבית. במקרה זה, נקבע שלא התובע פעל תחת רושם לא מבוסס שייצוגו היה לקוי, במקום לבחון את העניין לאשורו הוא החליט באחת להפסיק את הייצוג.

תא"מ (שלום, ת"א) 52190-01-15 ויין נ' עו"ד רון (ניתן ב- 24/10/15)
בהתבסס על אמירת אגב של בימ"ש העליון ב- רע"א 6649/04 ארגון הקניות של מושבי הדרום והמרכז בע"מ נ' אליאב (2007) נקבע: עורך הדין יכול לעכב לפי סעיף 88 לחוק הלשכה כספים שקבל בשם לקוחו בגין הליך משפטי אחד כדי להבטיח שכר טרחה נטען בגין הליכים משפטיים אחרים. הלכת מנורה מתייחסת רק לעיכוב מסמכים- אסור לעו"ד לעכב מסמכים בתיק אחד כדי להבטיח את שכרו בתיק אחר. לגבי כספים- הדבר מותר.

ע"א 874/13 שד-של בילידינג בע"מ ואחר' נ' עו"ד יצחק מירון (ניתן ב- 16/6/15)
נדחה ערעור על החלטת בימ"ש המחוזי אשר פסק כי למשיב מגיע שכר טרחה בסך 3% מהרווחים שעשויות להפיק המערערות מחלקן במקרקעין. בין המערערות וצדדים שלישים נחתם הסכם בגדרו הוסכם כי יפעלו ביחד לרכישת מקרקעין וכי עוה"ד המשיב ישמש כב"כ של כל הצדדים להסכם השותפות בהליכי המכרז. בפועל, פורקה השותפות, והמקרקעין חולקו בעין ולא הוקם עסק משותף של מקרקעין. נקבע שלפי פרשנות תכליתית של ההסכם זכאי עוה"ד לשכר שנקבע.

ת.א. (שלום, ת"א) 37977-02-12 עו"ד פנחס גלעד נ' גרג וולף (ניתן ב- 6/4/14)
נדחתה תביעה לתשלום שכר טרחה לאחר שבימ"ש מצא כי עורך הדין התובע העניק ייעוץ ראשוני ללא תשלום מתוך מטרה להרשים את הלקוח כדי שישכור את שירותיו בבחינת "שלח לחמך". בימ"ש מבסס את מסקנתו על העובדה שגם משרדי עוה"ד אחרים איתם התייעץ הנתבע, לא דרשו ממנו תשלום שכר טרחה, אף שבסופו של יום הוא לא שכר את שירותיו של מי מהם, עובדה המלמדת כי זהו נוהג הרווח בין עורכי דין במקרים מסוג זה." (פיסקה 229 לפסק הדין)

ת.א. (שלום, נתניה) 22754-05-10 נאדם גאנם, עו"ד נ' מועצה מקומית זמר (ניתן ב- 2/12/13)
נקבע שהפסקת ההתקשרות בין המועצה הנתבעת לעו"ד התובע שייצג אותה בתיקי הוצל"פ נעשתה בחוסר תום לב ולכן נפסקו לעורך הדין פיצוי צפייה.

רע"א 6222/13 סטרוגנו, עו"ד נ' שרבט (ניתן ב- 17/11/13)
בימ"ש העליון דוחה את בקשת רשות הערעור תוך שהוא מציין שכאשר עורך הדין מחתים לקוח שאינו שולט בעברית על הסכם שכר טרחה, הוא חב כלפיו בחובת אמון מוגבר לוודא שהלקוח יודע ומבין את תוכנו של ההסכם עליו הוא חותם.

ע"א 7259/10 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' ירוחם (ניתן ב- 28/8/12)
יישום הלכת ברטל לעיל כך ששכ"ט שפסק בימ"ש המחוזי לעורך הדין בערעור מופחת מ-20% ל-13% עבור כל הטיפול בערכאות.

רע"א 7204/06 ארליך נ' עו"ד ברטל (ניתן ב- 22/8/12)
נקבע כי הפרשנות הנכונה לסעיף 16(א) לחוק הפלת"ד היא שמגבלת 13% שכ"ט משתרעת גם על שכ"ט בעבור הטיפול בהליך הערעור, כך ששיעור שכ"ט המרבי שניתן יהיה לגבות בעבור הליכים משפטיים המתנהלים לפי חוק הפלת"ד הוא 13% מהסכום הסופי שנפסק לטובת הניזוק בערכאה הדיונית, או בערכאת הערעור, הכל לפי המאוחר.

"א (מחוזי ת"א) 10246-09-11 פרץ נ' עיזבון המנוח הרוש ז"ל (ניתן ב- 24/6/12)
יישום הלכת בוקעאי (ע"א 3454/11 בוקעאי נ' אביטל ואח') לפיה בית משפט הפוסק שכר טרחת עורך דין לזוכה לפי חוק הפלת"ד לא רשאי להוסיף לסכום זה מע"מ כסכום נפרד. במקרה זה, בימ"ש קמא הוסיף לשכר טרחת עורך דין מע"מ כך שנפסק סך כולל עבור שכ"ט של 15.08% , שזה 13% בתוספת מע"מ. ולכן הערעור הפחית ל- 13%.

ת.א. (מחוזי, חיפה) 954/08 תשלובת ח' אלוני בע"מ נ' עו"ד מגיד (ניתן ב- 28/3/12)
התובעת, לקוחה לשעבר שהפסיקה את ההתקשרות עם הנתבע, מבקשת מבית המשפט להצהיר שהיה על הנתבע למסור לידיה את כל תיקיה שהתנהלו במשרדו עת שהופסק הייצוג. בית המשפט מסכים וקובע "הנתבע לא הגיש את תביעתו נגד התובעות בתוך שלושה חודשים, ובכך פקעה זכותו לעכב את תיקיהן. אך הנתבע התעקש ולא העביר את התיקים דבר שחייב את התובעת להפקיד ערבות בסך 500,000 ₪ בקופת בימ"ש כדי לקבל את התיקים. בית המשפט קובע שהפעלת זכות העכבון לאחר שזו בעצם פקעה נעשתה בחוסר תום לב ולפיכך מחייב בית המשפט את הנתבע לשלם לתובעות את כל העלויות שהיו כרוכות בקבלת הערבות הבנקאית ובהפקדתה בידי הנתבע במהלך תקופת המשפט. (חלק נוסף בפסק הדין עוסק בתביעה שכנגד שהגיש עו"ד לתשלום שכר טרחה שעדין חייבים לו)

רע"פ 1047/12 עו"ד מנחם רובינשטיין נ' מ"י ואריק קליין (ניתן ב- 11/3/12)
בימ"ש העליון דוחה את בקשת עורך הדין לשחרר כספים אשר חילטה המשטרה אצל לקוחו לשעבר (המשיב 2) וזאת לשם תשלום שכר הטרחה שהוא תובע מלקוחו בהליך אזרחי. לדעת בימ"ש מדובר בשכר טרחה המתבקש מכספים שנטען לגביהם כי הם כספי עבירה, כלומר שמגזילת הזולת יממן המבקש את הגנתו. דבר שאינו הולם.

ע"א 31746-02-11 יובל ליכטר נ' קומרן (ניתן ב-10/11/11)
ערעור על ההחלטה בהליך ת.א. 67756/07. בית המשפט קיבל את ערעור עורך הדין וקבע כי העובדה שהסכם שכר הטרחה מנוגד לסעיף 84(א) לחוק לשכת עורכי הדין בהיותו קובע שכר טרחה מותנה בפלילים אין משמעה שההסכם כולו בלתי חוקי. הקביעה מתבססת על סעיף 86 לחוק לפיה התניית השירות בתוצאות ההליך אינה פוגעת בזכות לקבל שכר טרחה ראוי עבור השירות ועל תכלית האיסור. ביהמ"ש מציין שהסנקציה על הפרת האיסור נעוצה בתחום המשמעתי להבדיל מהתחום החוזי.

ת.א. (שלום, רשל"צ) 1366/07 צילה טמיר, עו"ד נ' ארז (ניתן ב- 14/2/11)
יישום הלכת קורפו נ' סורצקין לפיה עו"ד זכאי לפיצויי ציפיה אם הפסקת הייצוג מצד הלקוח הייתה לא הוגנת או שלא בתום לב. כאן, ביהמ"ש מקבל כעילה הוגנת הפסקת ייצוג שנבעה מאובדן אמון בעורכת הדין ולכן נפסק רק שכר טרחה ראוי.

תא"ק (שלום, ת"א) 19795-09-10 בנק הפועלים בע"מ נ' לוי (ניתן ב- 11/2/11)
הפס"ד ניתן לאחר תיקון תקסד"א 512(ג) שקבע כי לשכר טרחת עורך דין שפוסק בית המשפט לא יתווסף מע"מ.

ע"א 7094/09 ברוזובסקי הובלות בע"מ נ' איתוראן בע"מ (ניתן ב- 14/12/10)
בשולי פסה"ד הזה: העליון שולל הוצאות מהצד הזוכה בגין נקיטת לשון בוטה בכתבי הטענות – כתבו שבימ"ש קמא ביצע מעין "עבירה משמעתית."

רע"א 8635/09 עו"ד עבוד נ' פדידה (ניתן ב- 2/5/10)
השופט דנציגר דוחה את בקשת הערעור של עו"ד שתבע לקוח בגין שכר טרחה המגיע לו. המחוזי דחה את תביעת עוה"ד לפיה יש לחשב את שכר טרחתו הקבוע בהסכם שכר הטרחה בסך של 25% רק מתוך סכום הפשרה שהשיג ללקוח. הלקוח פיטר את עוה"ד במהלך הייצוג בטרם נחתמה הפשרה וזאת כיוון שעוה"ד לא הצליח להוכיח שאכן היתה הצעת פשרה כזו. ביהמ"ש קבע עובדתי מהו סכום הבסיס ממנו חושב שכ"ט של 25%.

ת.א. (ת"א) 54830/04 דוד מנסור נ' אילן דסאו (ניתן ב- 22/3/10)
קיזוז כדין שנעשה ע"י עוה"ד על חשבון שכר הטרחה המגיע לו מלקוחו. הקיזוז נקבע כקיזוז בהסכמה שכן זוא צויין בהסכם שכר הטרחה.

ת.א. (ת"א) 2532/04 מעוז את דיין עוה"ד נ' רשות שדות התעופה בישראל (ניתן ב- 28/12/09)
יישום הלכת קורפו נ' סורצקי לעניין פיצויי צפיה מקום שהלקוח הפסיק את ההתקשרות עם עוה"ד. נקבע שהלקוח, רשות שדות התעופה, עשה שימוש בתום לב בזכותו לפי ההסכם עם עוה"ד להפסיק את ההתקשרות וכי ההפסקה נעשתה כאשר יחסי האמון בין הצדדים התערערו באופן שלא הותיר ללקוח ברירה אלא להפסיק את ההתקשרות.

ע"א 9784/05 עיריית ת"א-יפו נ' עו"ד ידידיה גורן (ניתן ב- 12/8/09)
מספר תביעות של עורכי דין עימם הפסיקה עיריית ת"א את ההתקשרות לאחר שספקו לה שירותי גביית חובות מוניציפאליים. הפסקת ההתקשרות הייתה בשנת 2000 כאשר שונה החוק שאיפשר לעירייה לגבות חובות ארנונה בדרך מנהלית ללא צורך בהגשת תביעות לביהמ"ש. ביהמ"ש מיישם את הלכת קורפו וקובע לפיה שהיה טעם מספיק להפסקת ההתקשרות (ולכן אין פיצויי צפייה). למרות זאת, הדרך בה הפסיקה העירייה את ההתקשרות הייתה בחוסר תום לב וללא הגינות הנדרשים ברמה מוגברת מרשות ציבורית.

רע"א 6793/08 לואר בע"מ נ' משולם לוינשטיין בע"מ (ניתן ב- 28/6/09)
יישום הלכת תנובה בסוגיה והכפפת דרך קביעת ההוצאות הריאליות אותן יפסוק בית המשפט לטובת הזוכה לאמות מידה של סבירות, מידתיות והכרחיות.

בג"ץ 5098/08 ד"ר (היידי) הדס פלביאן נ' מ"י-משרד החינוך (ניתן ב- 14/12/08)
יישום הלכת תנובה (בג"צ 821/05) לעניין פסיקת הוצאות. ביהמ"ש לא פסק כהוצאות את מלוא שכר הטרחה ששילמה הלקוחה בפועל לעורך דינה כיוון ששיעור זה היה בגובה שאין זה מוצדק כי הצד שכנגד יישא במלוא הסכום ששולם.

דנ"א 7923/07 שמעון שוקרון נ' מגדל חברה לביטוח (ניתן ב- 14/12/08)
תביעת שכר טרחה בייצוג לפי הפלת"ד. ביהמ"ש ביטל חיוב שכר טרחה בגין רכיב של פיצוי שהוא פיצוי בגין הוצאות שהיה במוסד שכן הסכום לא היה שנוי במחלוקת בין הצדדים. חברת הביטוח מלכתחילה נשאה בהוצאה זו והצהירה שתעשה כן גם בעתיד. ראה גם ע"א 3807/05.

ה"פ (ת"א) 285/08 שרונים אבן יהוד נ' עו"ד שרמן יונתן (ניתן ב- 13/7/08)
תביעה בדבר סעיף 88 לחוק לשכת עו"ד- זכות עיכבון של כספי לקוח על ידי עו"ד למשך 3 חודשים עד הגשת תביעה בדבר שכר טרחה. עו"ד טען כי יש להאריך את המועד הקבוע בסעיף, שכן לא הגיש את התביעה רק משום שבין הצדדים התנהל מו"מ. ביהמ"ש קבע כי הפרשנות הנכונה של סעיף 88 הינה פרשנות מצמצמת, ולפיה רק במקרים חריגים ניתן יהיה להאריך את התקופה מעבר ל-3 החודשים. פרשנות מצמצמת זו, המביאה לידי ביטוי את חוסר השוויון המבני בין עו"ד לבין הלקוח, תביא לכך שעו"ד יצטרך להגיש את התביעה בהקדם, וכי הוא לא יעכב מסמכים או כספים של הלקוח שלו, אלא אם כן יש לו עילת תביעה טובה ורצינית כנגד הלקוח. ביהמ"ש מסייג ואומר כי קיימים מקרים בהם יהיה מקום להאריך את תקופת שלושת החודשים (או למנוע מהלקוח להעלות טענה לפיה המועד חלף). מקרים אלו הם כאשר ברור כי הלקוח ניהל מו"מ עם עו"ד בחוסר תום לב, כשמטרתו היחידה או לפחות העיקרית בניהול המו"מ היא לגרום לעו"ד שלא להגיש נגדו תביעה, עד שהמועד של 3 החודשים יעבור ויחלוף.

ת.א. (ת"א) 67756/07 יובל ליכטר נ' קומרן (ניתן ב-15/5/08)
תביעת שכר טרחה המבוססת על הסכם טרחה בכתב שקבע שכר מותנה בתוצאות משפט פלילי (בונוס במקרה וללקוח לא תרשם הרשעה פלילית בתיק). נקבע לפי סעיף 30 לחוק החוזים שביהמ"ש אינו יכול לאכוף ביצוע תשלום לפי הסכם בלתי חוקי כשאי חוקיותו יורדת לשורשה. ביהמ"ש ממשיך ובוחן האם מגיע לעוה"ד התובע שכר ראוי וקובע שלא. על ההחלטה הוגש ערעור בהליך ע"א 31746-02-11.

תא"מ (הרצ') 6985/06 צחי נשר, עו"ד נ' גואל אטלן (ניתן ב- 26/3/08)
תביעה חוזית לתשלום שכר טרחת עו"ד המבוססת על הסכם שכר טרחה שנסגר בע"פ בצורה ספונטנית במהלך ארוחת ערב. במהלך הארוחה שוחח עו"ד עם לקוחותיו, דוברי צרפתית, באמצעות מתורגמנית וגם תוך הסתייעות במילים באנגלית. ביהמ"ש קובע כי למרות שאפשרי שהסכם שכר טרחה ייכרת בעל-פה, אפשרות כזו אינה רצויה. לכן, כאשר נמנע עו"ד מעריכת הסכם שכר טרחה בכתב יש לזקוף כל עמימות או אי בהירות בעניין הסכם שכר הטרחה – הן באשר לעצם כריתתו והן באשר לתנאיו השונים – לחובת עו"ד, ולקבוע כי במצב של ספק, ידו תהא על התחתונה. קל וחומר כאשר עסקינן בכריתת חוזה בין עורך-דין מקומי לבין תושב חוץ, שאינו דובר את שפת המקום ואינו בקיא בחוקיו, במנהגיו ובהליכותיו.

ע"א 8854/06 חיים קורפו, עו"ד נ' משה סורוצקין (ניתן ב- 20/3/08)
תביעת שכר טרחה עקב הפסקת ייצוג המבוססת על הסכם טרחה בכתב שבו נקבע הגבלת זמן לתוקפו ואפשרות חידוש. ביהמ"ש קבע, כל עוד לא מועלות ע"י הלקוח טענות מבוססות כי הוא אינו שבע רצון מהטיפול המקצועי הניתן לו ע"י עורך דינו, וכל עוד המטרה למענה שכר את עורך דינו עדיין קיימת, לא יוכל הלקוח להשתחרר מההסכם באופן חד צדדי מבלי שיחויב בפיצויי ציפייה. על הלקוח להוכיח כי לולא השתחררות זו לא היה יכול, באמצעים סבירים, להגשים את אותה מטרה. ביהמ"ש מוסיף שסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), קובע כי אין לכפות עשייה או קבלה של עבודה אישית או שירות אישי, אך אין כל הגבלה בחוק על תביעת פיצויים בגין הפרה של חוזה למתן עבודה או שירות מסוג זה.

ע"א 4849/06 עו"ד משה קפלנסקי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (ניתן ב-25/2/08)
תביעה להשלמת שכ"ט עבור ייצוג חברת ביטוח. ביהמ"ש מתייחס לגביית שכר טרחה גבוה מידי ולגביית שכר טרחה בלתי מידתי כאשר בגוף ציבור, בעל אופי ציבורי או מעין ציבורי שמקור משאביו נובע מכספי הציבור. ביהמ"ש קובע הסכמי שכר טרחה החורגים מאמות מידה הוגנות וסבירות, אפילו הם נתונים לאוטונומיה של רצון הפרט כשמדובר בלקוח פרטי, אינם קבילים כשמדובר בגופים מפוקחים, בעלי אופי ציבורי.

ע"א 9134/05 אליעזר לויט, עו"ד נ' קו אופ צפון, אגודה שיתופית לשירותים בע"מ (ניתן ב- 7/2/08)
שכר טרחת עו"ד בתובענות ייצוגיות- ס' 23 ב' לחוק התובענות הייצוגיות. גמול לתובע מייצג.

רע"א 7394/07 עו"ד אמיר גאנם נ' רדא פאעור (ניתן ב- 8/10/07)
הסכם שכר טרחה לפיו "שכר הטרחה המוסכם בסך 20% מכל סכום שייפסק בנוסף לשכר הטרחה שייפסק. המשיבים זכו בהליך ומתוך סכום הזכייה קיזז המבקש עו"ד לטובתו את שכר הטרחה. לקראת הליך ערעור נכרת הסכם שכר טרחה נוסף, בהליך הערעור נהפך ההסכם לפסה"ד. הלקוחות פנו לבימ"ש השלום בתביעה לחייב את עו"ד בהשבת שכר הטרחה ששולם לו. תביעתם התקבלה. ערעור עו"ד לבימ"ש המחוזי נדחה ומכאן בקשת רשות הערעור . בית המשפט העליון דחה את הבקשה ופסק אין בימ"ש נוטה ליתן רשות לערער בגלגול שלישי לגבי פרשנות מסמך פרטיקולרי, לפי ההסכם הראשון שכר הטרחה מותנה כולו בתוצאות, ואילו היתה התביעה המקורית נדחית, לא היה המבקש זכאי לשכר טרחה. במצב היסודי של "יחסי שכר הטרחה" בין הצדדים, המותנים בפסיקת שכר טרחה, משבטלה פסיקה זו, קמה חובת ההשבה. ראוי שעו"ד יערוך הסכם כתוב בעניין שכר הטרחה עם לקוחו, אלא צריך הוא שיהא ברור וחד משמעי ככל הניתן. עו"ד המעצב הסכם שכר טרחה עם לקוחו, צריך לחזות אחרית מראשית, להחליט אם כדאי לו ייצוג המותנה כולו בתוצאות, או שמא עליו לדרוש גם שכר טרחה מסוים המנותק מהתוצאות.

ע"א 3807/05 שמעון שוקרון נ' מגדל חברה לביטוח (ניתן ב- 5/9/07)
תביעת שכר טרחה בייצוג לפי הפלת"ד. ביהמ"ש ביטל חיוב שכר טרחה בגין רכיב של פיצוי שהוא פיצוי בגין הוצאות שהיה במוסד שכן הסכום לא היה שנוי במחלוקת בין הצדדים. חברת הביטוח מלכתחילה נשאה בהוצאה זו והצהירה שתעשה כן גם בעתיד. ראה גם דנ"א 7923/07.

ת.א. 19247/03 (חי') דוכנר יצחק נ' סוהיר ס. זידאן, עו"ד (ניתן ב- 3/6/07)
תביעה כספית להשבת שכר טרחה. לא נערך הסכם שכר טרחה בכתב אשר הגדיר את היקף העבודה. נקבע כי האחריות לעריכת הסכם שכר טרחה מוטלת בראש ובראשונה על כתפי עורך הדין כשעצם אי העלאת הסכם שכר הטרחה על הכתב מהווה ראיה נסיבתית הפועלת כנגדו. שכר הטרחה חויב בהשבה והתביעה התקבלה.

ה"פ (ת"א) 200095/05 אי.איי.טי. שירות נ' הוכהויזר עמיר (ניתן ב-7/2/05)
תביעה בגין הסכם שכ"ט לטיפול שוטף - "ריטיינר". ההסכם קבע כי היה צריך לשלם שכר טירחה קבוע. אחר שהמבקשת לא עמדה בתשלומי שכר הטירחה המוסכמים, נחתם שטר משכון, מכוחו משכנה המבקשת נכסים שבבעלותה (חדר עריכה וחדר מכונות) כנגד חובותיה למשיבים. המבקשת טענה בבקשה, כי המשיבים פתחו תיק
הוצל"פ למימוש המשכון, כאשר צו הכינוס יביא לחורבן ודאי של המבקשת. עוד נטען כי התנהגותם של המשיבים היא התנהגות לא הולמת לנושאי משרת אמון. התביעה נדחתה. בית המשפט קבע כי ככל שמדובר בנושא של שכר טרחה, קיים כמובן ניגוד אינטרסים אינהרנטי בין עורך הדין לבין הלקוח אותו הוא מייצג. עם זאת, לא הוכח כי
הסכמי שכר הטרחה על פניהם נגועים בפגם כלשהו שיש בו כדי להצדיק את ביטולם.

מאמרים

איל זמיר "שכר טרחה התלוי בתוצאה בשיעור של 100%" משפטים מח, 5 (נובמבר 2018)

עמיר ליכט "סחט עוד – כמה לשלם לעורך דין שהפר חובת אמון?" נקודה בסוף משפט - הערות על דיני אמונאות וממשל תאגידי, 1 (2024)

יעל הבסי־אהרוני "עורכי דין המייצגים שורדי שואה ושכר טרחתם - מפגש של מאבקים בין שורדי שואה, עורכי דין והמדינה" מעשי משפט יא, 281 (2020)