דין משמעתי
פסקי דין
בג״ץ 4197/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ היועצת המשפטית לממשלה (ניתן ב- 8/6/23)
העותרת ביקשה להורות ליועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה להגיש קובלנה בהתאם לחוק נגד עו״ד אפי נוה ולקבוע כי יש קלון נוכח העבירות בהן הורשע בהליך הפלילי. בית המשפט העליון דחה את העתירה בקובעו כי יש סעד חלופי בדמות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. כמו כן, אין להוציא צו הצהרתי בשאלת הקלון שכן מדובר בסמכות שאינה נתונה למשיבים.
בר״ש 587/23 עו״ד נקר נ׳ ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל (ניתן ב- 26/1/23)
במקרה הנדון, המבקש הועמד לדין בגין עבירות של הטעיה אסורה ופגיעה בכבוד המקצוע. בקשת רשות הערעור נדחתה נוכח היעדר הצדקה בהתערבות. עם זאת, בית המשפט התייחס לדחיית הבקשה לעיכוב הביצוע בקובעו כי בהליך פלילי שופט יחיד מוסמך להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע ואין כל חריגה מסמכות במקרה הנדון.
בר״ש 5327/22 שאער נ׳ ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 26/10/22)
בקשת רשות ערעור בידי עוה״ד שהועמד לדין משמעתי בגין עבירות שונות. עוה״ד טען כי ביה״ד המשמעתי הארצי לא היה מוסמך להפוך את הכרעתו של ביה״ד המשמעתי המחוזי מבלי לתת גזר דין. בימ"ש העליון דחה את הבקשה בקובעו כי פרשנות סעיף 69 לכללי סדרי הדין בדבר סמכויותיו של ביה״ד הארצי מאפשרת גמישות בעת הכרעה בסוגיות אתיות מורכבות. באמרת אגב צוין, כי יש להעניק סמכויות אלו בצורה מפורשת בחקיקה.
בג״ץ 8967/21 גית נ׳ ועדת האתיקה הארצית – לשכת עורכי הדין בישראל (ניתן ב- 3/1/22)
עתירה בעניין תשובות וועדות האתיקה וסמכותן. דובר בפנייה לוועדת האתיקה הארצית בבקשה להגיש לביה״ד המשמעתי בקשה להורות על השעיה זמנית של המשיב שהורשע בדין משמעתי בהתאם לסעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין. במענה לבקשה, ענתה וועדת האתיקה כי היא מחליטה על הגשת קובלנה לאחר שקילת כלל הממצאים ולא על סמך פניות. בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי קיים סעד חלופי שמקומו בבית המשפט לעניינים מנהליים.
בר״ש 716/21 עו״ד מאור נ׳ ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 4/2/21)
בקשת רשות ערעור הנסובה סביב הרשעתו של המבקש. בין היתר, המבקש הורשע בגין התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, הפרת חובת הנאמנות ללקוח, עיכוב ושליחת יד בכספי פיקדון, עיכוב מסמכים שלא כדין והטעיה. ביהמ״ש המחוזי בירושלים דחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של ביה״ד המשמעתי הארצי בנוגע להרשעתו אך הקל בעונשו. הודגש, כי עבירת ההטעיה הקבועה בסעיף 34 לכללי האתיקה, חלה גם על מזכירות בית המשפט. בית המשפט העליון אימץ את פרשנות הכלל כפי שניתנה בביה״ד המשמעתי הארצי. נקבע, שיש לדחות את הבקשה מאחר ואין הצדקה להתערבות.
בש״פ 8497/19 פודים נ׳ ועדת האתיקה במחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 31/12/19)
יש להגיש בקשת רשות ערעור של בימ"ש מחוזי בערעור על פסק דין של ביה״ד המשמעתי הארצי של הלשכה, תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי והארכת המועד תתאפשר רק "מטעמים מיוחדים שירשמו". בחינת הטעמים צריכה להיות מקלה יותר מהבחינה הנוקשה שבהליכים אזרחיים אך לא גמישה כמו הבחינה בהליכים הפליליים. יש לציין, כי לרשם ביהמ״ש יש שיקול דעת רחב בענייני הארכות מועד ובית המשפט לא יתערב בהחלטתו אלא אם הוכח פגם המצדיק זאת. באמרת אגב, צוין כי סיכויי ההליך הערעורי של בקשה מסוג זה אינם גבוהים ועליהם להצדיק מתן רשות ערעור ב״גלגול רביעי״.
מ״ח 2298/18 כוכבי נ׳ בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 7/10/19)
עו״ד שהורשע בהטעיה במסגרתה טען כי הוא זוכה בהליך פלילי כשלמעשה הוא זוכה בחלקו. בגין עבירות אלו הוטלו עליו עונש של 12 חודשי השעיה על תנאי מחברותו בלשכה. מכאן, בקשתו למשפט חוזר. נקבע, שדין הבקשה להידחות מאחר והדרך להשגה על קביעות של ערכאות המשמעת של לשכת עורכי הדין מעוגנת בס׳ 2 לחוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר). ובהתאם לחוק, ראש לשכת עורכי הדין הוא הרשות המוסמכת לכך.
רע״פ 2163/19 מרכוס נ׳ מדינת ישראל (ניתן ב- 3/4/19)
נדחתה בקשת רשות ערעור בעניין חומרת עונשו של המבקש, עו"ד שהורשע במעשי רמייה והתחזות, הטעיה, שיבוש מהלכי משפט, שימוש במסמכים מזויפים. הבקשה נדחתה מאחר ולא מדובר בסוגיה עקרונית או ענישה חמורה בצורה משמעותית. נקבע, כי המבקש לא הפנים את חומרת מעשיו ומשכך יש להענישו בענישה מוחשית ומרתיעה.
בר״ש 8042/18 פלוני נ׳ ועדת האתיקה של לשכת עורכי-הדין, מחוז דרום (ניתן ב- 20/11/18)
המבקש, הורשע בביה״ד המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בגין התנהלות שאינה הולמת ופוגעת בכבוד המקצוע בנוסף לקבלת שכר טרחה שלא בכסף. ערעורו של המבקש על הכרעת הדין נדחו והערעור בביהמ״ש המחוזי התקבל בחלקו. בימ"ש העליון דחה את הבקשה וקבע שרשות ערעור הנוגעת להליכים משמעתיים ניתנת בגדרי ״מהדורה מחמירה״ של הלכת חניון חיפה הידועה. במקרה זה, לא מתעוררת כל שאלה ויש לדחות את הבקשה.
בר״ש 2981/18 עו״ד דדיה נ׳ ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי-הדין (ניתן ב- 24/4/18)
מדובר בבקשה למתן ערעור ב״גלגול רביעי״. המבקש הורשע בעבירת משמעת של התחזות. עו״ד דדיה לא מילא את חובתו כלפי לקוחו בכך שהתחזה לעו״ד בעוד שסיים את התמחותו והמתין להסמכתו. אם לא די בהתחזותו, הוא קיבל תשלום מלקוחותיו בגין שירותים משפטיים. התנהגות זו, אינה הולמת את המקצוע בהתאם לחוק. המבקש ערער בטענה שאין להרשיעו בעבירת משמעת שכן מדובר בעבירה פלילית אך ערעורו נדחה. בקשת הערעור נדחתה שכן מעשיו לגדרי מהווים מעשים שאינם הולמים את המקצוע לפי סעיף 61(3) לחוק הלשכה מעבר להיותם עבירה פלילית לפי סעיף 97 לאותו חוק.
בע״מ 7991/17 פלוני נ׳ ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מחוז חיפה (ניתן ב- 1/12/17)
בקשת רשות הערעור עסקה בשאלה האם ביה״ד המשמעתי יכול להידרש למסמכים ששימשו בהליך משפטי בביהמ״ש לענייני משפחה בשים לב לאיסור הפרסום בהליכים מסוג אלה. נקבע, שיש לדחות את הבקשה מאחר וביה״ד הוקם מכוח חוק והינו בעל סמכות בהתאם לס׳ 67 לחוק לשכת עורכי הדין לקבל כראיה קביעות במסגרת פסקי דין סופיים שניתנו בביהמ״ש בהליכים אזרחיים. אין באיסור הפרסום כדי לעורר קושי שכן ביה״ד יכול לדון בדלתיים סגורות. בנוסף, נקבע שוועדת האתיקה פעלה כדין. בהתאם להחלטת וועדת האתיקה, מסירת תלונה לוועדה היא בגדר פרסום. תחולתו של איסור הפרסום על ענייני משפחה לא מופרת בעת שהוועדה נדרשת להם במסגרת הליך משמעתי. גם ביה״ד יכול לדון בדלתיים סגורות ולאסור פרסום כפי שנעשה בענייננו.
רע"א 2190/19 רייכר- עו"ד מנהל עזבון המנוח סמי שמעון ז"ל נ' וינקלר ואח' (ניתן ב- 19/5/19)
דובר בבקשה, שהוגשה לבימ"ש המחוזי הדן בסכסוך הנוגע לעזבון של המנוח סמי שמעון ז"ל, להורות על הפסקת ייצוג של המשיב 1 ע"י ב"כ עו"ד בנקל בשל ניגוד עניינים. הבקשה הראשונה נדחתה ע"י בימ"ש המחוזי שקבע שיש להמתין לברור התלונה בלשכה, היא הגוף המקצועי האמון על כללי האתיקה ועל יישומם. בתום ברור התלונה המליצה ועדת האתיקה לב"כ להתפטר מהייצוג עקב ניגוד עניינים ואף הוגשה נגדו קובלנה לבי"ד המשמעתי. משכך הגיש המבקש בקשה שנייה לבימ"ש המחוזי לאסור על עו"ד בנקל את המשך הייצוג. הבקשה נדחתה ומכאן הערעור לבימ"ש העליון.
רע"א 9930/17 אל מדאמין בע"מ נ' חנא (ניתן ב- 28/3/18)
בימ"ש מאזכר את הלכת רע"א 9930/17 אל מדאמין בע"מ נ' חנא, בסוגיה מתי יתערב בימ"ש בסוגיות הנודעות לאתיקה מקצועית של עורכי דין. וקובע שהדיון יחזור לבימ"ש המחוזי כדי שיחליט אם יש פוטנציאל לפגיעה בזכויותיו של המבקש ובהגינות ההליך, ובהתאם, האם יש להורות על הפסקת הייצוג.
בימ"ש העליון קבע הלכה לפיה לבית המשפט יש סמכות ליתן צווים או סעדים בגין הפרת כללי אתיקה של עורכי דין וזאת על סמך סעיף 75 לחוק בתי המשפט. למשל, הוראה על הפסקת ייצוג בגלל ניגוד עניינים בו נמצא עורך הדין. אך שאלת המותר והאסור בתחום האתי, מן הראוי שתוכרע ע"י מוסדות הלשכה- ועדות האתיקה ובי"ד המשמעתיים. ברגיל, כשמתעוררת שאלה הנוגעת להפרת כללי האתיקה יפנה בימ"ש את הצדדים למוסדות הלשכה, הכרעה של בימ"ש בשאלה אתית במסגרת דיון אזרחי היא בגדר חריג בלבד. החריג: אם הטענה המועלת לפני בימ"ש מבוססת על פגיעה בזכויותיו של בעל הדין בהליך, ולא על פגיעה בטהרת ובכבוד המקצוע גרידא. עניינו של בימ"ש אינו בשמירה על טהרת פעולתו של עורך הדין, אלא בשמירה על ההגינות ההליכית מנקודת מבטם של עורכי הדין.
בנסיבות המקרה, בימ"ש המחוזי הפנה את הצדדים ללשכה ואכן קיימת החלטה קודמת של ועדת האתיקה. לכן דין הערעור בכל הנוגע לעצם הפניית הצדדים לועדת האתיקה- להידחות. יחד עם זאת, בימ"ש מקבל את עמדת המבקשים לפיה הסוגיה האתית של ייצוג בניגוד עניינים עלולה לפגוע בזכויותיהם הדיוניות. לפיכך, אין לראות בהחלטה זו משום סוף פסוק. לכשתתקבל הכרעת בי"ד המשמעתי בקובלנה שהוגשה נגד עוה"ד, רשאים המבקשים להביאה לפני בימ"ש ולהעלות את טענותיהם בהקשר לכך.
דנ"פ 2633/19 עו"ד ידיד נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עוה"ד- מחוז ת"א והמרכז (ניתן ב- 27/6/19)
זוהי גלגולה רביעי של העמדה לדין משמעתי של עו"ד ידיד בגין פרסומת אסורה, שידול אסור והתנהגות הפוגעת בכבוד המקצוע. ההרשעה התבססה על תיעוד וידאו של חוקר פרטי שהגיע לכנס שארגן עו"ד ידיד ואף אסף מסמכים שחולקו למשתתפים. ההלכה העקרונית היא שיש לוועדות האתיקה סמכות לקיים פעולות חקירה (בעצמה או בדרך של שכירת חוקר פרטי כפי שהיה במקרה זה) וזאת כחלק מסמכותן "לברר תלונות". לא נדרשת לכך הסמכה ספציפית בחוק.
עב"י (ים) 39789-04-19 ויסולי נ' ועדת האתיקה של לשכת עוה"ד במחוז חיפה (ניתן ב- 1/7/19)
נדחה ערעור על החלטת בית הדין הארצי להרשיע עוה"ד בהפרה של כלל 22. נקבע, האיסור על עורך דין להקליט עורך דין אחר ללא ידיעתו, הקבוע בכלל 22, חל גם כאשר בפגישה המוקלטת נכח אדם נוסף שאינו עורך דין.
עב"י (ים) 74764-10-18 גל נ' ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד בישראל (ניתן ב- 7/2/19)
נדחה ערעור על הרשעה בגין התנהגות שאינה הולמת של מי שהיה מתמחה בעת ביצוע העבירה. בימ"ש חוזר ומיישם את ההלכה לפיה הדין המשמעתי חל גם על מי שסיים את התמחותו וטרם ניגש לבחינת ההסמכה, כל עוד מעשיו מלמדים שבחר להמשיך בפעולות לקבלה ללשכה. וכך גם במקרה הזה. אושרה ההרשעה בגין שורה של התבטאויות נגד עורך דין שכלל המערער בתביעה קטנה שהגיש נגד לקוח של אותו עורך דין.
בג"ץ 9443/16 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליט המדינה ואח' (ניתן ב- 15/8/17)
נדחתה עתירה להורות למשיבים לחזור בהם מההחלטה לסגור את התיק הפלילי נגד עו"ד נבות תל-צור אשר נחשד בשיבוש מהלכי משפט והדחה בעדות וכן מההחלטה לערוך הסדר טיעון משמעתי לפיו תיגזר עליו השעיה בפועל ממקצוע עריכת הדין למשך שנה, וכן השעיה על תנאי לתקופה שייקבע בי"ד המשמעתי.
עמל"ע 26440-08-16 לשכת עוה"ד נ' עו"ד דרנבוים ואח' (ניתן ב- 18/7/17)
ערעור נגד זיכוי המשיבות, עורכות דין בפרקליטות מחוז דרום שהועמדו לדין משמעתי בגין התנהגות הפוגעת בכבוד המקצוע. המשיבות לא העבירו לידי הסניגורים תרשומת של שיחה שניהלו עם נפגעת העבירה בה חזרה בה מגרסתה לפיה הנאשמים אנסו אותה. השיחה התנהלה עוד טרם עדותה בבית המשפט. הפרשה זכתה לכינוי בתקשורת כ"פרשת האונס בעין גדי." הזיכוי התבסס על העדר יסוד נפשי שכן המשיבות פעלו בתום לב וללא כוונת זדון. ערעור קודם שהוגש על הזיכוי לבי"ד המשמעתי המחוזי נדחה מנימוק שדובר בהתרשלות של המשיבות שאינה עולה לכדי עבירת משמעת שכן מקורה בתקלה שארעה בתום לב ובסיטואציה מיוחדת.
הערעור הנוכחי נדחה ע"י בימ"ש המחוזי בירושלים בנימוק שמהראיות עולה בברור שמדובר ב"טעות אנוש שהובילה לתקלה מצערת וחריגה שאירעה במצב נסיבות מיוחד ובתום לב." (פסקה 15) בימ"ש מסביר שאין צורך להידרש לשאלת היסוד הנפשי הנדרש בעבירה של פגיעה בכבוד המקצוע. שכן גם אם נטען שדי ברשלנות, הרי שלפי קביעת בי"ד המחוזי, שאושרה ע"י בי"ד הארצי, המשיבות לא התרשלו.
בימ"ש המחוזי חוזר על ההלכה לפיה "ערכאה זו, בשבתה כערכאת ערעור בגלגול שלישי, ממעטת להתערב בפסיקתן של ערכאות המשמעת המקצועיות, אשר מופקדות על שמירת כללי האתיקה ההולמים עורכי דין, יוצקות תוכן וקובעות נורמות..... המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים, בהם יש מקום להתערב." (פסקה 12-13)
עמל"ע 44679-12-16 לשכת עוה"ד בישראל, ועדת האתיקה הארצית נ' עו"ד קובי רואה (ניתן ב- 5/2/17)
ניתן להרשיע עורך דין בעבירת משמעת אם הוא עובד כעורך דין לאחר שניתן צו שיפוטי של בי"ד הרבני האוסר עליו לעסוק בעריכת דין, עד למתן גט לאשתו. זאת מכיוון שלפי סעיף 2(5) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה-1995 יש סמכות לבי"ד הרבני להוציא צו שכזה ללא צורך בחקיקה מגבילה בחוק לשכת עוה"ד.
בג"ץ 7435/15 עו"ד רפ נ' ועד מחוז י"ם ואח' (ניתן ב- 10/11/15)
עתירה נגד החלטת בי"ד המשמעתי הארצי שלא לפסול את עצמם מלגזור בשנית את דינה של העותרת. התיק הוחזר לעניין העונש לפי החלטת בימ"ש המחוזי. נקבע כי בג"ץ לא יזדקק, ככלל, לעתירות נגד החלטות בתי הדין המשמעתיים המחוזיים של הלשכה, לרבות בענייני פסלות חברי בי"ד. למעלה מן הצורך יובהר כי העתירה אינה מגלה כל עילה להתערבות בג"ץ. בעובדה שהערכאה הדיונית הונחתה רק לגזור מחדש את דינה של העותרת, מבלי לבחון את הממצאים העובדתיים, אין כדי לשקף חשש כלשהו למשוא פנים.
בר"ש 59/15 ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עוה"ד, מחוז ת"א נ' מרים טל (ניתן ב- 8/11/15)
בימ"ש העליון מביע את באופן ברור את עמדתו לפיה יש קלון בעבירות נמשכות של אי דיווח למע"מ, להבדיל מרשלנות של דיווח אחד או מצב שאין הכנסות. "אי דיווח פירושו שליחת יד לכיס הציבור. אין הבדל ערכי ומוסרי גדול בינה לבין שליחת יד בפיקדון הזולת או גניבה ממנו, עבירות שלגבי עורך הדין לא רק יגבשו קלון אלא עלולות לשלול את רישיונו לשנים ארוכות אם לא לצמיתות."(פיסקה ו) בנסיבות המקרה הצדדים הגיעו להסכמה להשאיר על כנו את העונש שנפסק בבימ"ש המחוזי- שתי שנות השעיה.
ת.א. (שלום, פ"ת) 1626-11-13 מרמלשטיין נ' פנחס (ניתן ב- 7/10/15)
התקבלה תביעת לשון הרע שהגיש עו"ד בגין דברים שנכללו בתלונה שהגיש הנתבע כנגדו בלשכת עוה"ד. התלונה מנוסחת באופן משתלח ופוגעני (עשה עבדותו ברמייה, טמן עוקץ ללקח, בצע מעשה נוכלות ועוד), מבלי שהיה בסיס עובדתי לטענות אלו. הנתבע לא עמד בנטל להראות כי התלונה הוגשה בתום לב. לכן נפסק לתובע פיצוי בסך 20,000 ₪ ללא הוכחת נזק.
עמל"ע 37022-07-15 עו"ד מועתז גאבר נ' לשעת עוה"ד- מחוז ת"א (ניתן ב- 14/8/15)
התקבלה בקשת המערער לעכב את ביצוע עונש ההשעיה שנגזר עליו עד לשמיעת הערעור.
בש"פ 5217/15 לייב רוטנשטרייך נ' מ"י (ניתן ב- 5/8/15)
נדחתה בקשה למשפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בימ"ש. המשפט הוא הרשעה משמעתית של עורך הדין לגביה הוגש ערעור שנדחה ע"י בימ"ש המחוזי בי"ם ונדחה בר"ע שהוגשה לבימ"ש העליון. אחת הסיבות לדחייה הוא שאת הבקשה הגיש אביו של עוה"ד הנאשם ולא הוא עצמו כיוון שהוא חושב "שמערכת המשפט תתנכל לו אם יגיש בקשה למשפט חוזר".
עת"מ 48237-10-13 (מחוזי, י"ם) עו"ד גדעון פודים נ' ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד (ניתן ב- 17/6/15)
נדחתה עתירה בה התבקש בימ"ש להורות על ביטול החלטת ועדת האתיקה הארצית להגיש נגד העותר קובלנה. דובר בשתי תלונות שהוגשו על-ידי מתלוננים שונים נגד העותר בגין אותה מסכת עובדתית אשר סווגו בטעות כשתי תלונות נפרדות בוועדת האתיקה במחוז י"ם. כיוון שהרשמת שדנה בתיק מושא התלונות היא אשתו של אחד מחברי ועדת האתיקה בי"ם, הוחלט, לגבי כל אחת מהתלונות, להעבירה לועדת אתיקה אחרת. התלונה הראשונה טופלה ע"י ועדת האתיקה הארצית שהחליטה על הגשת קובלנה. התלונה השנייה שטופלה על-ידי ועדת אתיקה במחוז הדרום נגנזה. העותר פנה לועדת האתיקה במחוז י"ם וביקש להורות על גניזת התלונה הראשונה. בקשתו נדחתה ולכן הגיש עתירה זו נגד ועדת האתיקה הארצית בטענה שההחלטה להגיש קובלנה נעשתה בחוסר סמכות הואיל ומדובר למעשה בתלונה אחת לא ניתן היה להעבירה לטיפול שתי ועדות אתיקה שונות. עוד נטענו טענות השייכות לדוקטרינה של הגנה מן הצדק. העתירה נדחתה ממספר טעמים.
עת"מ (מחוזי, ת"א) 21348-02-13 עו"ד שטנגר נ' וועדת האתיקה במחוז ת"א והמרכז (ניתן ב- 11/7/14)
נדחתה עתירה לביטול הליכי משמעת נגד העותר בטענה שאת ועדת האתיקה לא ייצג בהליכים פרקליט ועדת האתיקה אלא עורך דין אחר. פעולה המחוסרת סמכות לטענת העותר. נקבע כי לשון סעיף 18ג לחוק הלשכה ברורה וכי הסעיף מאפשר לפרקליט ועדת האתיקה המחוזית להסתייע בעורך דין מטעמו, אשר ייצגו בהליכים משמעתיים.
עמל"ע 1348-04-13 עו"ד בוקר נ' לשכת עורכי הדין (ניתן ב- 5/12/13)
נדחה ערעור של עורך דין שהורשע בשתי ערכאות הדין המשמעתי בלשכה בהתנהגות שאינה הולמת, היעדר עזרה לבית המשפט לעשות משפט ופגיעה בכבוד המקצוע. חזרה על ההלכה לפיה בית המשפט, בשבתו כערכאת ערעור בגלגול שלישי, ממעט להתערב בפסיקת ערכאות המשמעת, ככל שאלו מפרשות את האסור והמותר לעורך דין לעשות לפי חוק הלשכה וכללי האתיקה.
עת"מ (מחוזי, מינהלי) 16418-04-12 שטנגר נ' ועד מחוז ת"א (ניתן ב- 26/12/12)
נדחתה עתירה שביקשה לאסור את פרסום פסק הדין הפלילי בעניינו לאחר שפסק הדין כבר פורסם. ונדחתה העתירה לקבל מועדת האתיקה, לפי חוק חופש המידע, את כל החומר בתיק הפלילי שלו שהועדה קיבלה מהפרקליטות. הואיל ואין מדובר "במידע" לפי החוק האמור.
עמל"ע 45396-03-10 עו"ד ברוש נ' לשכת עוה"ד (ניתן ב- 8/11/12)
נדחתה בקשת עורך דין שהורשע בדין המשמעתי להורות על אי פרסום שמו. הבקשה הוגשה 3 שנים לאחר שהורשע לאחר שגילה שהקלדת שמו במנועי החיפוש באינטרנט מביאה בקלות יתרה לגילוי הרשעתו המשמעתית (עוה"ד הורשע בעבירות של שיתוף ושותפות עם מי שאינו עורך דין). נקבע שהוא לא הוכיח את התנאים הקבועים בסעיף 65א(ב)(9) לחוק הלשכה.
ר"ש 2260/12 ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין נ' עו"ד אליעד שרגא (ניתן ב- 15/8/12)
בימ"ש העליון דוחה בקשת רשות ערעור שהגישה ועדת האתיקה במחוז ת"א על זיכוי עו"ד שרגא מקובלנה משמעתית (גלגול רביעי של הקובלנה).
בר"ש 4660/12 עו"ד עזריאלנט נ' לשכת עורכי הדין בישראל (ניתן ב- 12/7/12)
בימ"ש העליון דוחה בקשת רשות ערעור של עוה"ד על הרשעתו המשמעתית (גלגול רביעי של הקובלנה). בפועל, ההחלטה גם דוחה את טענת עורך הדין (שנדחתה בשלוש הערכאות הקודמות) לפיה חברת עורכי הדין היא שביצעה את העבירות על כללי הפרסומת ולא ניתן לייחס למבקש אחריות משמעתית לעבירות שנעשו בידי החברה. זאת לאור לשונו המפורשות של סעיף 59ו לחוק לפיו אין בקיומה של חברת עורכי דין כדי לגרוע מאחריות אישית של עוה"ד החבר בה. נדחתה גם טענה של אכיפה בררנית לפיה עוה"ד רבים מפירים את כללי הפרסומת ואינם מועמדים לדין משמעתי.
מל"ע (מחוזי, י"ם) 48233-08-11 ועדת האתיקה מחוז ת"א והמרכז נ' אליעד שרגא, עו"ד (ניתן ב- 15/2/12)
ערעור הלשכה על זיכויו של עו"ד שרגא (בשתי ערכאות הדין המשמעתי) שהועמד לדין עקב התבטאויות בתוכנית רדיו בה התראיין לגבי רה"מ אולמרט. הערעור נדחה. פסה"ד כולל סכום מפורט של ההלכות בנוגע להתבטאות עורך דין וקביעה שלא מדובר בהתבטאות הנמצאת "בגרעין הקשה" של המקצוע.
ת.א. (שלום, ת"א) 44293-02-10 עו"ד רונן מזור נ' ארנון גלזר (ניתן ב- 5/12/11)
ביהמ"ש חוזר על ההלכה לפיה תלונה ללשכה על עורך דין לא תהווה עילה לתביעת לשון הרע לאור הגנת סעיף 15(8) לחוק כמו כן עומד ביהמ"ש על כך שלא מדובר "בפרסום" שכן התלונה נשלחה רק ללשכה.
עת"מ (מחוזי, י"ם) 9239-08-11 ג'ועבה נגד לשכת עורכי הדין בישראל (ניתן ב- 11/10/11)
עתירה נגד החלטת הלשכה שלא להתיר לעותר לחזור ללשכת עורכי הדין לאחר שהוצא ממנה לצמיתות. העתירה התקבלה כיון שהועד המרכזי שקל עובדה שלא היה מקום להציגה בפניו והיא עבירה פלילית שהתיישנה של העותר. השופט מורה לועד המרכזי לקיים דיון חוזר בבקשת העותר לחדש חברות תוך התעלמות מעובדה זו.
ע״א 1341/08 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ׳ ניר (ניתן ב- 25/10/10)
נדחה ערעור בנוגע לקולת עונשו לאור קיומן של נסיבות מקלות. המערער, עו״ד שהמשיך לייצג לקוחות בתקופת השעייתו ואף הצהיר בבית משפט שאינו מושעה. יתרה מכך, הוא נרשם במחוז חיפה של לשכת עורכי הדין למרות מגוריו בכפר סבא. נקבע, שהרישום נעשה לא כדין ושעברו המשמעתי אכן חמור. אך התקיימו נסיבות מקלות ובהן גילו של המערער והעובדה שהוטלו עליו עונשים חמורים בהליך הפלילי.
ת"א (חד') 2778/07 מרדכי דמתי נ' עו"ד יוסף אלברק (ניתן ב- 15/3/09)
התקבלה בקשה לגילוי מסמכים שהיו מצויים בהליכי הערעור בבי"ד המשמעתי ופסק הדין בערעור. מדובר בהליך משמעתי שהיה עקב תלונת הלקוח, מבקש הגילוי. נקבע שהליכי הדין המשמעתי אינם חסויים בפני המבקש שהוא המתלונן. בנוסף נקבע כי סעיף 73 לחוק הלשכה קובע את סודיות ההליכים אך אינו יוצר חיסיון על המסמכים המצויים בהליך משמעתי.
ת.א. (ת"א) 54810/06 עו"ד יואב מוזר נ' יצחק לנגפוס (ניתן ב- 27/2/09)
דחיית תביעת לשון הרע שהגיש עו"ד נגד לקוח בגין מכתב תלונה שהגיש הלקוח ללשכה. חלה הגנת סעיף 15(8).
על"ע 8719/06 דוד מילשטיין נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בת"א (ניתן ב- 3/12/08)
מתי יש לקבוע השהיה לצמיתות.
ת.א. (ת"א) 54461/04 שאולי שייקה נ' עודד חיים (ניתן ב-6/02/08)
דחיית תביעת לשון הרע שהגיש עו"ד נגד שכנו לאחר תלונות ללשכה כלפיו, חלה הגנת סעיף 15 (8). אמירה של ביהמ"ש כי "וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין איננה ערכאה מעין שיפוטית על פי הדין (בניגוד לבתי הדין המשמעתיים שליד לשכת עורכי הדין)".
ב.ש.א. (ת"א) 31832/08 עו"ד ריבה רוככברג נ' לשכת עוה"ד בישראל (ניתן ב-22/10/08)
התביעה נדחתה על הסף כי לועדת האתיקה של הלשכה יש חסינות לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין בהיותה גוף מעין שיפוטי.
מאמרים
עמירם פאל "סמכות בית-הדין המשמעתי לדון עורכי-דין מושעים" הפרקליט מה, 72 (תש״ס-תשס״א)
מרט -דורפמן "משפט חוזר בהליך משמעתי של לשכת עורכי הדין" דין ואומר 16, 1 (2010)
שמעון כץ "הדין המשמעתי לאן? יש לנקוט בגישת ביניים - תגובה למאמריהם של ד"ר לימור זר גוטמן ועו"ד דרור ארד אילון" עורך הדין 49, 90 (יולי 2022)
נטע זיו "רגולציה של עורכי דין ישראלים: מאוטונומיה מקצועית לרגולציה רב-מוסדית" המשפט גליון טו(1) (ספטמבר 2010)
לימור זר-גוטמן "שישים שנה ללשכת עורכי הדין - לאן פני הדין המשמעתי?" עורך הדין גיליון 48, 58 (דצמבר 2021)
לימור זר-גוטמן "התמודדות עם דילמות אתיות תוך הפעלת שקול הדעת" דין ואומר כרך 15, 4 (2006)
לימור זר-גוטמן, אייל כתבן ובועז שנור "על הפרטי והמקצועי אצל עורכי דין" דין ודברים יא 457 (2018)
לימור זר-גוטמן "הרפורמה בדין המשמעתי של עורכי הדין: האם תוקנו הליקויים?" המשפט גליון טו(1) (ספטמבר 2010)
אייל כתבן ובועז שנור "בין תרבות הדיון ובין השם הטוב של האדם (בעקבות רע"א 1104/07 חיר נ' גיל)" המשפט גליון טו(1) (ספטמבר 2010)
אסף ניב "הפעלת "סעיפי סל" במקום בו קיימת עבירה ספציפית בדין המשמעתי של עורכי דין" המשפט כרך ח' , 573 (2003)
מיכל עופר-צפוני "מידת התערבות בתי המשפט בפסיקת בתי הדין המשמעתיים בלשכת עורכי הדין", המשפט גליון כ', 101 (2014)
מנחם קליין ואביעד איגרא "מודל חדש לענישה משמעתית בעבירות פליליות שיש בהן קלון" המשפט כ', 145 (2014)
דרור ארד-איילון "הערת פסיקה: האם יש זכות ערעור על החלטה בעיכוב ביצוע?" עלון המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית של עורכי דין (אוגוסט 2014)
דרור ארד-איילון "על האוטונומיה של האתיקה המקצועית" אתיקה מקצועית גליון 53, 1 (ינואר 2014)
דרור ארד-איילון "על (אי) התערבות בית המשפט העליון בהליכי משמעת" אתיקה מקצועית גליון 52, 1 (אוקטובר 2013)
דרור ארד-אילון "השינויים הקיימים, הצפויים והנדרשים במערך האתיקה המקצועית" אתיקה מקצועית גליון 42, 1-2 (יוני 2011)
דרור ארד-אילון "ועדת האתיקה הארצית: נתונים על שנת הפעילות" אתיקה מקצועית גליון 38, 1 (נובמבר 2010)
דרור ארד-אילון "פומביות הדיון בבתי הדין המשמעתיים של הלשכה" אתיקה מקצועית גליון 37, 1 (ספטמבר 2010)
דרור ארד-אילון "שינוי והמשך" אתיקה מקצועית גליון 34, 1 (ינואר 2010)
דרור ארד-אילון "אתיקה מקצועית- על מיסוד והטמעה" אתיקה מקצועית גליון 31, 1 (יוני 2009)
דרור ארד-אילון "אתיקה, תרבות הדיון וצבע עניבה" אתיקה מקצועית גליון 30, 1 (מרץ 2009)
דרור ארד-אילון "הרפורמה בדין המשמעתי" אתיקה מקצועית גליון 27, 1 (יולי 2008)
דרור ארד-אילון "התיישנות עבירת משמעת" אתיקה מקצועית גליון 13, 1 (מרץ 2005)
דרור ארד-אילון "אתיקה של דיינים" אתיקה מקצועית גליון 10, 2 (ספטמבר 2004)
דרור ארד-אילון "על סרבנות מצפון, עריכת דין ואתיקה מקצועית" אתיקה מקצועית גליון 9, 2 (מאי 2004)
דרור ארד-אילון "התיישנות או הגנה מן הצדק" אתיקה מקצועית גליון 8, 2 (מרץ 2004)
לימור זר-גוטמן "החלת כללי המשמעת על חייו הפרטיים של עורך הדין אתיקה מקצועית גליון 2, 3 (אפריל 2002)
לימור זר-גוטמן, "גם כדאי גם ראוי" עורך הדין, 98 (2009)
הרצאות מצולמות
נשיא בימ"ש המחוזי בירושלים כבוד השופט דוד חשין בנושא מודלים של דין משמעתי ותיקון 32 לחוק. מה- 27.01.2014
פרופ' נטע זיו בנושא השינויים הנדרשים בדין המשמעתי. מה- 27.01.2014
יו"ר לשעבר של ועדת האתיקה הארצית עוה"ד דרור ארד-אילון בנושא מדוע יש להשאיר את הדין המשמעתי בידי לשכת עורכי הדין. מה- 27.01.2014
